כך העירייה גנבה לי את האופניים

אם נגנבו לכם האופניים, יש מצב שהגנבת היא זאת שאתם משלמים לה ארנונה. במקרה שלי זה נגמר כמעט בסדר, אבל לא בטוח שאצל כולם

אופניים (צילום: shutterstock)
אופניים (צילום: shutterstock)
8 בנובמבר 2017

לפני כשלושה שבועות גנבה לי עיריית תל אביב־יפו לי את האופניים. עובד של הסיירת הירוקה ניגש לאופניים שלי שהיו קשורים למתקן לקשירת אופניים ברחוב י"ל. פרץ וחתך – כנראה בכלי חשמלי – את מנעול הקריפטונייט של האופניים שלי. אחר כך הוא העלים את המנעול ונסע מהמקום, כשהאופניים שלי על הטנדר שלו. באותו היום, כנראה יום חמישי 19.10, האיש שגנב את האופניים שלי לקח איתו עוד כמה זוגות אופניים. אני מניחה שחלקם, כמו שלי, היו קשורים למתקן חניה במשך יום או יומיים. חלקם כנראה היו קשורים למתקן הרבה זמן, ואולי שכן התקשר לעירייה וביקש שיפנו אותם. זו בקשה לגיטימית, אבל העירייה מצדה מחויבת להדביק פיזית על האופניים דרישה לפינוי תוך 14 יום לפני שהיא מפנה אותם.

כשראיתי שהאופניים שלי אינם במקומם היה לי ברור שהם לא נלקחו על ידי גנב אופניים מן השורה. מי יגנוב את כל האופניים הקשורים מחוץ לסניף AM:PM שבפתחו מוצב שומר? אז שאלתי את השומר ואת הקופאים שאיתו, והם אמרו שבמקום אכן היה טנדר של העירייה ולקח את כל האופניים שהיו קשורים מחוץ לסניף.

האופניים שנלקחו
האופניים שנלקחו

התקשרתי ל־106, חיכיתי 20 דקות על הקו, ואמרו לי שהכתובת לתלונה שלי היא הסיירת הירוקה. בסיירת לא ענו, ובזעמי מיהרתי לכתוב פוסט בפייסבוק שמתאר את האירועים. כמה שעות אחר כך התקשר אליי אדם זועם מהסיירת, צעק עליי שהם בכלל לא היו שם, שהם לא לוקחים אופניים שקשורים למתקן של העירייה ושפשוט גנבו לי את האופניים. צוות המדיה החברתית של העירייה היה חביב יותר בשלב הזה, והם הבטיחו לבדוק את העניין. אכן, כעבור יומיים התקשרו אליי מהסיירת הירוקה והודו שהאופניים אצלם. שאלתי את האיש שהתקשר איך אקבל מנעול חלופי או פיצוי כספי על המנעול שנחתך, והוא אמר לי לפנות ל־106. התקשרתי למוקד, שלחתי הודעה בפייסבוק לעירייה. אני מחכה לתגובה במשך יותר משבוע ולא קיבלתי אפילו אישור לכך שהפנייה שלי בטיפול. נראה שבמקומות מסוימים בעירייה ניסו למנוע את הפדיחה התקשורתית כשהבינו שהפנייה נעשתה על ידי עיתונאית, אבל מבאס לחשוב מה קורה במקרים אחרים, כשהעירייה גונבת זוגות אופניים של אנשים שהיא פחות מוטרדת מעוצמת התגובה שלהם, בטח בדרום העיר.

האופניים הם כלי התחבורה היחיד שלי, ואני רוכבת עליהם לכל מקום, אבל בדרך מהבית שלי למקום העבודה שלי אין שביל אופניים וגם אין אוטובוס שמחבר בין שתי הנקודות. יש כבישים פקוקים עם נהגים עצבניים, אוטובוסים מזהמים, משאיות, כלי רכב מסחריים שפורקים סחורה, קטנועים שעוברים על כל חוקי התנועה, ויש גם פקחים שמחלקים דוחות לרוכבי אופניים באופן קבוע אם הם רוכבים לרגע על המדרכה באחד הצמתים הכי מסוכנים בתל אביב (כיכר המושבות). בסדר, אני מבינה שעיריית תל אביב־יפו מנסה לעשות הכל כדי שאעבור לרכב פרטי, אבל לגנוב לי את האופניים זה קצת מוגזם.

בתגובה לכתבה טענו בעירייה שעל האופניים הודבקה התראה 14 יום לפני שפונו, שהם לא היו בשימוש ושתושבים התלוננו על כך שתפסו מקום במשך זמן רב (אף על פי שזה לא נכון, ורכבתי עליהם באותו שבוע ושבמקום היו עוד זוגות אופניים רבים). עוד נמסר: "בעקבות הפנייה הוחזרו האופניים באופן אישי לתושבת. בשנה החולפת הסירה הסיירת הירוקה כ־650 גרוטאות מהמרחב הציבורי על פי דרישה. מספר הבקשות להחזרת אופניים עומד על 20־30 זוגות בשנה".