שכר, אוכל וטיפים: בדקנו באיזו מסעדה בתל אביב הכי שווה לעבוד

חוק הטיפים, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר(אף כי חלק מסעיפיו נדחו בשלושה חדשים), מנסה לפלוש לאחד האזורים האפורים ביותר בעולם המסעדנות. כל כך אפור, שיש מסעדות שמחתימות את המלצרים שלהן על הסכם סודיות. מטרתו להסדיר את מעמדם של המלצרים בישראל, אך במקביל הוא עשוי לפגוע בפרנסתם. למרבה האירוניה, המלצרים והמסעדנים חוששים ממנו באותה המידה.

>> האייקונים התל אביביים שעושים את העיר כבר 16 שנה

ראוי לציין שלחוק החדש יש גם צדדים חיוביים. הוא אמנם ייקח למלצרים מע"מ על הטיפים, אבל ידאג להם לזכויות הסוציאליות שמגיעות להם מטעם המעסיקים שלהם, למשל פנסיה או פיצויים במקרה של פיטורים. מעבר לכך הוא אולי גם יבטל את תופעת הסטנדביי וההתלמדויות ללא תשלום, שהן חלק בלתי נפרד מהתנהלותן של מסעדות רבות.

למרות כל אלה, אפשר להבין למה שינוי מהסוג הזה עדיין לא קורץ לשום מלצר או מלצרית. מי שעובד במלצרות, ברוב המקרים, ימכור בזול את כל הזכויות שלו עבור משכורת יומית, מיידית, גדולה יותר. כל סטודנט שעוסק בעבודה קשה, ומלצרות היא עבודה קשה, יעדיף להרוויח 700 ש"ח בלילה, לא משנה מה, אפילו אם המסעדה תגרד ממנו מאות שקלים על בסיס חודשי, ואפילו אם היא כלל לא תוציא לו תלוש שכר.

המונח "הפרשה", גועלי ככל שהוא נשמע, מנהל הלכה למעשה את שוק הטיפים בעיר. לרוב, בתל אביב המסעדות דורשות מהמלצרים "להפריש" מהטיפים בין 4 ל־10 ש"ח לשעה, כביכול כדי לכסות את כל הניכויים והשעות שרשומים להם בתלוש השכר. בחלק מהמקומות הכסף הזה מממן גם את העסקתם של חלק מעובדי המטבח, באופן לא רשמי כמובן. בעוד הקומבינה מחזיקה את העסק כבר שנים ארוכות, רבים מהמלצרים שדיברנו איתם סיפרו שתלוש השכר שלהם נראה פיקטיבי לחלוטין, ושלא לגמרי ברור לאן הולך כל המזומן שהם הרוויחו (כלומר הפרישו). הכסף לבטח לא הולך להוצאות הביגוד המוקפד שלו הם נדרשים במרבית המקרים.

רגע לפני שמעמד המלצרים והמלצרים הולך להשתנות לבלי היכר, סקרנו את תנאי ההעסקה ב־14 מהמסעדות המובילות בעיר, מאחוזי ההפרשות הנדרשים מהם ועד רמתו של אוכל העובדים. גם המלצרים האמיצים שכן הסכימו לענות על השאלות שלנו, אף אם באופן חלקי, חששו לשתף פעולה עם הכתבה. אחרי הכל, זאת באמת העבודה הכי משתלמת בעיר לסטודנטים חסרי ניסיון, ואולי גם הכי פרוצה ומשעבדת.