בא לי לצעוק אני סרחה: 11 המקומות הכי מצחינים בתל אביב

מכירים את זה שאתם הולכים בכרמלית וניסיון ליהנות מניחוח מלוח כלשהו שיזכיר לכם את הים מתחלף מהר מן הצפוי בקרוסלת ריחות שטנית של שלל נבלות? בטח שאתם מכירים את זה, ולא רק מהכרמלית.

בין אם זו בריזה ממשאית הזבל שחלפה לידכם בלוינסקי, יונה דרוסה בצד הכביש, שתן של הומלסים בכיכר אתרים או צואה שצפה לידכם בים התיכון – לא חסרות הזדמנויות שבזכותן תל אביב זכתה בתואר המפוקפק של עיר ריחנית להפליא ולהחריד. אספנו עבורכם את מיטב המקומות שמסוגלים לגרום לאדם בוגר/פיל צעיר להתעלף, במקרה שהוא עובר שם עם זוג נחיריים תקין.

החוף מול מסעדת מנטה ריי

ייתכן שזרימת הביוב של בית האצ"ל לא תקינה, ייתכן שהצפרדע הענקית שפשוט מוצבת לה בשולי מגרש החנייה סובלת מגזים וייתכן שאלפי חתולים נדרסים על כביש הטיילת מדי שעה בניסיון מריר לחצות אותו. כך או כך, עננת הצחנה המטורפת (סירקולציה של נבלה-מיץ זבל-נבלה-מיץ זבל וחוזר חלילה) מקשה מאוד על ההליכה בקטע הנ"ל.

התחנה המרכזית

הפחד הקמאי שלנו מאונס מנע מאיתנו לתחקר את ריח הזרע במרתפי התחנה, אבל כבודו במקומו מונח. חוץ ממנו ישנו כמובן השתן המרוכז שסובב את כל התחנה, מכל הכיוונים, בכל יום, כל היום. מדי פעם מפלח את חלל האוויר גם ריח נקניקיות שמסתובבות להן באקווריום כבר חמש שנים ברציפות, מחכות לישועה. תוסיפו לזה את המעשנים בכניסות מתחת לרציפים, למרות שמדובר באזור צפוף ביותר שגם ככה סובל מחוסר אוויר, וקיבלתם איידס מהאף.

העלייה מהטיילת ליד המלונות בין חוף גורדון לפרישמן

מה לעזאזל המלונות האלה שמים במכונות הכביסה שלהם? למה עולה מחדרי הדוודים שם ריח מתמיד של ריקבון מעורבב במרכך כביסה וביוב? הריח מגיע עם רוח חמה שעולה לה ממרתף מסתורי, כאילו היא עצמה מנסה להימלט מגורלה העגום. זאת ועוד – עמידה תמימה במעבר החציה הסמוך ברחוב הירקון, כשהרמזור אדום (שזה כמובן רוב הזמן כי מדובר באדום הארוך בהיסטוריה), פשוט מותירה אותך חסרת אונים אל מול המפגע הקשה.

שוק הכרמל בלילה

אם הספקתם לעבור בשוק הכרמל בשעות הערב המוקדמות, עוד לפני שמגיעות מכונות המים של העירייה לשטוף אותו – הרי שהקב"ה אוהב אתכם. באותה מידה יכול מאוד להיות שפיספסתם את הרכבת, מה שמאלץ אתכם לעבור במיצי דגים, עגבניות רקובות ואפרסמונים מתולעים. שועלי קרבות אמיתיים העידו שלפעמים המכונה הביאה עליהם שפריץ "בלי כוונה". מחריד.

הים בקיץ

עצמו את העיניים, זכרו את גוש הצואה (ליטרלי, בלי להגזים) שצף לידכם בשנה שעברה בחוף גורדון, ושיהיה לכם קיץ נעים! את שקיות הביסלי שמתעופפות ברוח על החול כבר נמאס להזכיר. תנקו אחריכם יא דוחים.

עזריאלי

מתקפת ריחות שאי אפשר לתאר אחרת מהירושימה לחוטם: צחנת בושם כבד ברנואר, ריח של חדר הלבשה באדידס, כל בית קפה משפריץ לאוויר ריחות לא הגיוניים (בקטע סינתטי ורע) של מאפים וגם אם תראו מרחוק את מתחם האוכל, תזכו בשמץ של רוטב חמוץ חריף ואבקת מרק בצל. למה אתם עושים לנו את זה??????? ממתי הקניון הפך לזירת מלחמה לא רק עבור האשראי, אלא גם לחושים שאנחנו באמת צריכים בשביל לשרוד? אחר כך אתם מתפלאים שאסוס מזיינת אתכם… זה בגלל שבאינטרנט אין ריח חמודים.

השירותים בקומת הקרקע של בניין מקסיקו באוניברסיטה

יש סטודנטיות לקולנוע בקהל? משתתפות בצערכן על חדר שירותי הנשים בקומת הקרקע של הבניין, בלי שום ספק השירותים הכי מסריחים אי פעם בהיסטוריה הארוכה של השירותים המסריחים, מתחילת העולם. נייר טואלט שעשוי מצמר פלדה גם לא בדיוק עוזר לשרוד את התופת. יצוין כי הגיעו אלינו שמועות על שיפוצים במקום, אך במקרה דנן אתם יותר צריכים מגרש שדים.

החניון של דיזנגוף סנטר

טמפרטורה גבוהה יותר בעשרים מעלות מהטמפרטורה האמיתית שבחוץ וצואת עטלפים טרייה בכל שעות היממה לא יכולות לספק משהו חיובי, זה לא ב-DNA של המותג.

רחוב קרליבך, בין הארבעה לחשמונאים

בפעם הבאה שהמשטרה מגיעה לתפוס סמים בחתול והכלב, פליז תעבירו באזור סמרטוט ומגב למה הרחוב הזה בלתי נסבל – מדובר בקטע עירוני שמפוצץ באבק של גינדי ובימים אלה  משיק מרצף ריחות של כלור, ביוב וריח דוחה ולא ברור מהמרכולים המקומיים (כנראה של חיה לא כשרה שנשחטת בחנייה האחורית ואז נצרבת בכלור וקרח יבש).

רחוב העלייה ופלורנטין

"מעולם לא חבו רבים כל כך (אנשי העירייה) הרבה כל כך (פאקינג פחי זבל למען השם. מוצר צריכה בסיסי) למעטים כל כך (תושבי דרום תל אביב שרגילים שמחרבנים עליהם)". נ.ב – הכיף האמיתי מתחיל בחורף עם הצפה של ביוב, כולל קצף עכור שנותן אווירה של אירופה. הנאצית.

דיזנגוף/אלנבי

ברכות למי שתכנן את אגזוזי האוטובוסים בדיוק בגובה שמחדיר את הגזים הרעילים והמסריחים האלה ישר לאף שלנו. אתה המיץ של הזבל.