הרחק מהרבנות: הזוגות שבוחרים להתחתן בפראג

לפי הערכות, השנה יותר ישראלים יברחו מרצונם עד צ'כיה כדי להצהיר חוקית על אהבתם, רק כדי לחמוק מזרועות הרבנות. להם זה נותן טקס שוויוני ומכבד, לנו זה חוסך את הצ'ק

מיכל ופבל אליאב מתחתנים בפראג (צילום: יאן פרנק)
מיכל ופבל אליאב מתחתנים בפראג (צילום: יאן פרנק)
9 בפברואר 2017

 

שם השחר עוד יבקע: בטקסי החתונה האזרחית בפראג, לא רק שהמילה אלוהים לא מוזכרת אלא שהיא גם אסורה על פי חוק. בצ'כיה חל איסור גורף על הכנסת מוטיב דתי לטקס חתונה אזרחי, והאירוע הוא חילוני לחלוטין. אולי זו הסיבה שבשנים האחרונות יותר ישראלים מתחתנים שם מרצונם, ולא רק אלה שעושים זאת מתוך אילוץ לאחר שהרבנותה טילה בספק את יהדותם. לפי נתוני הלמ"ס, לפחות 3.5% מהיהודים המתחתנים ויכולים להתחתן ברנות, מעדיפים לעשות בפראג, בקפריסין, בניו יורק או במקומות אחרים, ולפי הערכות, הנתונים גבוהים בהרבה.

לפני 15 שנה, כשקמילה יסטרביקובה-דהן עזבה את ישראל וחזרה למולדתה צ'כיה עם בן זוגה עופר דהן, הם לא תכננו שהמעבר יולד עסק של חתונות אזרחיות. זמן קצר אחרי המעבר פנה אליהם חבר ישראלי וביקש שיסייעו לו להתחתן בפראג. לשניים היה ניסיון: הם עצמם התחתנו שם וכבר הכירו את נבכי הבירוקרטיה הכרוכה בעניין. אחרי כמה חודשים הגיע עוד חבר עם בקשה דומה, ובמהרה הפך את העניין לעסק שכבר סייע לאלף זוגות ישראלים להתחתן.

אם בתחילת הדרך רוב הפנים היו מי שלא יכולים להתחתן בארץ, ובעיקר עולים מברית המועצות שהמדינה לא הכירה ביהדותם, היום הם מספרים שחלק משמעותי מהמתחנים הם זוגות שיכולים להתחתן בארץ, אך מעדיפים טקס אזרחי בנכר. "פעם 90% מהזוגות שהיו מגיעים אלינו היו אנשים שלא יכולים להתחתן בישראל", מספרת קמילה. "היום לפחות חצי מהזוגות שאנחנו מחתנים עושים זאת מבחירה, וזה כל הזמן בעלייה. המגמה ברורה".

"שינוי יתרחש פה רק אם אנשים יצביעו ברגליים ולא ילכו אחרי ברירת המחדל" (צילום: shutterstock)
"שינוי יתרחש פה רק אם אנשים יצביעו ברגליים ולא ילכו אחרי ברירת המחדל" (צילום: shutterstock)

השינוי מורגש גם במספרים, אבל גם בקרב הלקוחות. "עם השנים, כשהמגמה התחזקה לכיוון הצברים, ראיתי שהזוגות מפגינים אי שביעות רצון מאוד גדולה מהמצב בארץ. חלק מהם ממש עשו את זה כהפגנה נגד הרבנות. הם באים לכאן במעין מרד". הדס ועומר, שהתחתנו בפראג, מסכימים שבחתונה שם יש אקט של מחאה. "בארץ יש אפליה בעניין הנישואים כלפי המון אוכלוסיות שנותנות הרבה למדינה. ככל שיהיו יותר זוגות שיבחרו לא להתחתן ברבנות, כך זה יביא לשינוי חברתי, ואולי גם לשינוי בחוק".

נועם ורוני, תושבי גבעתיים שהתחתנו בעזרת קמילה ועופר, מספרים שבמקרה שלהם עשו זאת ממניע אישי, רגשי. "אנחנו לא מאמינים בטקס הזה של קניית האישה. בטקס בפראג לא היה אזכור של אלוהים, עסקו בערכים ליברליים שהתייחסו אל שנינו כשווים, וזה משהו שיכולנו להתחבר אליו". אף שהם מעידים כי בסביבה שלהם קיבלו את הבחירה בתחושה של פתיחות, ברור שהאלטרנטיבה לרבנות עדיין לא חלחלה לכל החברה. "יש הרבה שלא באים ממשפחות מסורתיות ועדיין מתחתנים דרך הרבנות", אומר נועם. "זה משהו שמוטמע כאן חברתית מאוד חזק, יש הורים וסבים שלוחצים, ואין הרבה מקרים כמו המשפחה שלנו".

"שינוי יוכל להתרחש פה רק אם אנשים יצביעו ברגליים ולא ילכו כעדר אחרי החוק ואחרי ברירת המחדל", אומרת הדס. "החוק לא ישתנה סתם ככה, הדרך לשנות את זה היא בשטח, דרך האזרחים. זו הסיבה שאנחנו עשינו את זה: בדיוק בשביל אותם אנה או יבגני שעכשיו משרתים בצבא ומחר לא ייתנו להם להתחתן, ובשביל פאטמה שלא יכולה להתחתן עם אבי, ועומר שלא יכול להתחתן עם מתן".