שובם של היתושים: איך יודעים ממה צריך להזהר?

עם בוא האביב מזמזמים את דרכם לכאן היתושים. איך נדע לזהות את אלה שבאמת מסוגלים לעקוץ אותנו?

ימי ראשית היתוש. דווקא לא עוקץ (צילום: shutterstock)
ימי ראשית היתוש. דווקא לא עוקץ (צילום: shutterstock)
28 במרץ 2017

מבוא לעוקץ: בשבוע שעבר עברנו סוף סוף לשעון קיץ, והאביב החל לעשות את צעדיו הראשונים בעיר. לצד אור השמש הנעים והמשמח וסגירות החורף שמוסרות אחר כבוד מחצרות הברים ובתי הקפה, מביא עמו האביב גם את היתושים. כבכל שנה, זו התקופה שבה מתחילים להופיע על קירות החרקים המכונפים משושי הרגליים. מגרד לנו לדעת – למה דווקא עכשיו ואיך נדע מאילו מהם יש להתחמק?

"עם בוא האביב חסרי החוליות ופרוקי הרגליים מתעוררים ומתחילים להתרבות", מספר עמיר בלבן, רכז טבע עירוני בחברה להגנת הטבע. "היצורים הללו זקוקים לטמפרטורות גבוהות, משום שלא כמו בני האדם, ויסות החום שלהם תלוי בסביבה. הם זקוקים לקרני השמש ולסביבה חמימה כדי לתפקד. אם יש להם תנאי מחיה טובים, הם מתרבים בקצב הולך וגובר אל תוך הקיץ". למרות העובדה שביקורם של החרקים הללו על הקיר הצמוד למיטה הוא לא נעים, בלבן אומר שחלקם מועילים לנו. "חלק מהמינים טורפים חרקים אחרים, כמו שפיריות או מיני חיפושיות, כאלה שגורמים לנו לעוגמת נפש כשהם מתרבים בעציצים שלנו או בכל מיני דברים שזורקים בשטח".

ד"ר עדי לוי, המנהל המדעי של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מסביר שקל להבחין בין היתושים הזכרים שאינם עוקצים, ובין הנקבות העוקצות: "היתוש הזכר גדול בהרבה מהנקבה ואטי ממנה משמעותית. היתושות לצערנו קטנות יותר וזריזות, ולכן קשה לתפוס אותן. יתוש הבית המצוי הזכר אמנם לא עוקץ, אבל הוא זה שעוזר לנקבה להתרבות". 
איך אפשר למנוע את המרבץ? ניחשתם נכון. "היתושים מתרבים באזורים של מים עומדים", מוסיף ד"ר לוי, "אלה יכולות להיות אדניות או מכלים ישנים שנשארו בחצר או במרפסת ויש בהם מים". יאללה, לייבש.