בניין פעיל: בית הספר לעברית ולערבית שלא מתבייש באג'נדה שלו

בלי להתבייש באג'נדה הפוליטית, כבר שש שנים ש"כאן זה לא אולפן" משמש אלטרנטיבה לתוכניות הלימוד המיושנות של אולפני העברית המסורתיים. כאן לא מפחדים ללמד גם את המילה "כיבוש"

דוד קנדל, ממקימי כאן זה לא אולפן (צילום: דין אהרוני רולנד)
דוד קנדל, ממקימי כאן זה לא אולפן (צילום: דין אהרוני רולנד)
10 באוקטובר 2018

 

לפי כעשור, עם גל מבקשי המקלט הראשון שהגיע לעיר, החליט דוד קנדל (35) שהגיע הזמן ללמד עברית באורח שונה מן המקובל – "אקטיביסטי", לדבריו. קנדל לימד כשנתיים באולפן שנפתח במיוחד עבור מבקשי מקלט מאפריקה, וגם משנסגר האולפן המחתרתי הגיעה המחאה החברתית וטענה את האנרגיות מחדש. "אחרי המחאה התארגנו קבוצה של כמה ישראלים, כמה מקנדה, כמה מאירופה, לכולם עבר בתנועות נוער, והחלטנו שאנחנו רוצים לעשות משהו טוב ביחד. אמרנו שאולי נקרא לזה 'אולפן ביקורת', אולי 'אולפן אלטרנטיבי', ובסוף פשוט החלטנו לקרוא לזה 'כאן זה לא אולפן'".

>> למה בעצם לא צריך ללמוד באקדמיה? 

עם תחילת עונת הרישום לקורסים, שש שנים אחרי שנפתח, "כאן זה לא אולפן" עודנו בית ספר חריג בנוף בתי הספר ללימודי שפות. את הערבית והעברית מלמדים דרך קורסים כמו "מחומסקי ועד בן יהודה", "אוכל ישראלי" ו"תיאטרון המדוכאים". המטרה העיקרית תחילה הייתה לשמש אלטרנטיבה ללימודי האולפן, אליו מגיעים לרוב עולים חדשים כדי לרכוש את השפה. "באולפן רגיל שיטות הלימוד אנכרוניסטיות. מלמדים שם די באותה השיטה משנות ה־70", אומר קנדל. את הביקורת הבונה קיבל מעולים חדשים שפקדו את האולפן מדי יום. "הנרטיב שיש לרוב האולפנים רדוד וחד ממדי. אין שום אזכור למה זה ערבי או פלסטיני ורוב המפות שמשתמשים בהן באולפנים הן כאלה שיש בהן את עזה ואת יהודה ושומרון".

"הנרטיב שיש לרוב האולפנים רדוד וחד ממדי. אין שום אזכור למה זה ערבי או פלסטיני". "כאן זה לא אולפן"
"הנרטיב שיש לרוב האולפנים רדוד וחד ממדי. אין שום אזכור למה זה ערבי או פלסטיני". "כאן זה לא אולפן"

אתם מגיעים עם אג'נדה?
"בהחלט, ואנחנו אומרים את זה באופן ישיר. זה חלק מהגישה שלנו. כל חינוך הוא פוליטי ובטח שכל לימוד שפה הוא פוליטי. זה לא אומר שאנחנו חד משמעיים בעניין – יש לנו תלמידים מהשמאל הקיצוני, כאלה שמגדירים את עצמם 'ציונים', דתיים וחילונים, יש הכל. העניין באולפן הוא שלא נוגעים בשאלות כמו 'מהי התרבות הישראלית?' בצורה הראויה. שלא לדבר על זה שאם אתה לא יהודי – אתה נאלץ ללמוד על החגים, על שבת, על דברים שאל בהכרח נוגעים לך ולא מייצגים את החברה שלנו כפי שהיא".

צוות בית הספר "כאן זה לא אולפן"
צוות בית הספר "כאן זה לא אולפן"

איזה חתך אוכלוסייה מגיע ללמוד אצלכם ערבית ועברית?
"אחרי שהייתה הבנה לאחר הסמסטר הראשון שבשיטה הזו לא רק שכיף ללמוד עברית, אלא גם סופר מעניין ואפקטיבי, זה התחיל לעבור מפה לאוזן. מדובר בעיקר בעולים חדשים צעירים, בדרך כלל מהצד השמאלי של המפה, כאלה שכבר התנסו בחוויית האולפן והחליטו לבוא אלינו. חוץ מזה יש סטודנטים מאירופה, מארצות הברית ואפילו מהמזרח הרחוק שמגיעים לכאן לסמסטר או לתואר שלם, ורוצים להעמיק אל תוך העברית או הערבית".

בקורסים של העברית דנים בחברה הישראלית, מה קורה בקורסים של הערבית?
"השפה הערבית התווספה לתוכנית הלימוד שלנו אחרי שגם המורים רצו ללמוד שפה בעצמם. בקורסים האלה אנחנו מלמדים על תרבות ופוליטיקה פלסטינית ודנים בסוגיות כמו איך התחילה צעדת השיבה, או אוכל פלסטיני. אנחנו בתהליך מעניין, אין בוס לפרויקט הזה. אנחנו קואופרטיב שמקבל החלטות בצורה דמוקרטית. כל מורה יכול להצטרף אלינו, זה פרויקט שמשותף לערבים וליהודים ויש שוויון מוחלט".

כאן זה לא אולפן, גלריה אלפרד, סמטת שלוש 5 תל אביב. קורס ערב – 750 ש"ח לעשרה מפגשים, קורס בוקר אינטנסיבי – 3,600 ש"ח לשיעור יומי במשך חודש