סטודיו להסרת קעקועים נפתח בפלורנטין

"לכמה אנשים שאת מכירה יש שדון על השכם?", שואל גל גרשון, "קעקועים שנעשו פעם נעשו בחוסר התחשבות, כמו מדבקות, עם סוגי דיו שמקבלים עם הזמן גוון כחלחל או ירקרק כי הטכנולוגיה הייתה פחות נקייה. יש הרבה אנשים שנולדו בשנות ה־70, התקעקעו בשנות ה־ 90, והיום נראים נורא".

הבשורה לכם, מקועקעי הגראנג', היא שיש מה לעשות עם השדון, השחף והטוויטי שנראים היום כמו לוגו של מכון רישוי בשטחים. גרשון ודניאל גרם – שותפו לסטודיו הקעקועים הוותיק בפלורנטין קעקועיזם – פתחו לפני כחודשיים את היכל ה־undo של הקעקועים, Plan B שמו. "פתחנו בעיקר כדי לתת שירות לטשטוש לקראת כיסוי. כשיש לך קעקוע שנמרח ונראה כמו כתם אפור, יש לך שתי אופציות: האחת היא לעשות עליו קעקוע שחור וגדול, שזה לא מתאים לכולם, והשנייה היא לעשות ארבעה־חמישה טיפולי הסרה. הקעקוע מיטשטש ומתבהר ואז אפשר לצייר עליו פרפר צבעוני ויפה".

ואם לא בא לי פרפר?

"בשנה שעברה היה נפוץ מאוד לעשות אננס. אני חושב שהשנה יהיו מלא קקטוסים".

בניגוד להנחה המקובלת, תהליך ההסרה לא מחלץ את הקעקוע מהגוף אלא מטמיע אותו בתוכו: "לאורך כל החיים שלך הגוף נמצא במלחמה מתמדת להוציא את הדיו החוצה", מסביר גרשון, "כדוריות דם לבנות שגודלן 12 מיקרון מנסות לדחוף מולקולות דיו שגודלן 30 מיקרון ולא מצליחות. קרן הלייזר שבה אנחנו משתמשים פוגעת בפיגמנט השחור ומחממת אותו, כך שמטיפול לטיפול הוא נשבר ומתרחב עד שהוא מספיק קטן כך שהגוף יכול להעלים אותו בעצמו. הדיו המפורקת נכנסת חזרה אל הגוף, לכבד, לכליות, ויוצאת דרך השתן".

לא רק שדונים שרוצים להפוך לפרפרים מגיעים לסטודיו: "לפני שבועיים נכנס אלינו פועל שעשה עבודת חשמל מול החנות ואמר לי: 'אני כל יום חוזר הביתה לריבים עם בת הזוג שלי'. הוא רצה לעשות כיסוי לקעקוע שיש לו על החזה, עם השם של בת הזוג הישנה, ושייפסקו הריבים".

Plan B, ידידיה פרנקל 11 תל אביב