עבדי ציבור

לא כולם יודעים, אבל חברי מועצת העיר עובדים בהתנדבות. כמה מהם מבקשים לשנות זאת

עיריית תל אביב
עיריית תל אביב
15 באוגוסט 2013

באוקטובר הקרוב לא נבחר רק ראש עיר חדש, אלא גם את נציגינו למועצת העיר, שמהם נצפה להשקיע את זמנם ואת מרצם בפעילות למען התושבים ובטיפול בנושאים שבשמם נבחרו. אבל האם הם באמת יכולים להשפיע כאשר הם עובדים בהתנדבות?

יובל גולדרינג, חבר מועצה מטעת עיר לכולנו, מסביר כי ישנה בעייתיות מובנית בשיטה הזאת: "העובדה שחברי מועצה לא מקבלים שכר כחברים 'רגילים' אבל כן מקבלים שכר אם הם ממונים לסגנים (30 אלף ש"ח בחודש – ל"ק), מאפשרת לראש העיר ללחוץ עליהם להצטרף לקואליציה. לדעתי, קשה מאוד שלא לחשוב על דבר כזה כשוחד מובנה". לטענתו, ראשי הערים לא ממהרים לשנות את המצב כי הם מעדיפים שחברי מועצה לא יסתובבו להם כל הזמן בין הרגליים. "אם חברי המועצה היו מקבלים משכורת, ראשי הערים היו צריכים לתת דין וחשבון על הפעולות שלהם באופן יותר שוטף", הוא אומר.

גם אחמד משהראוי, חבר המועצה מטעם מרצ, מתנגד לשיטה הקיימת. הוא מציין כי בחלק ממדינות אירופה השכילו להבין כי אדם שמשקיע שעות ומשאבים רבים בתפקיד כזה צריך לקבל שכר על עמלו. אולם בעוד שגולדרינג חושש משוחד אידיאולוגי, משהראוי לא מהסס לומר כי העבודה ההתנדבותית מגבירה את הסיכוי למעשים פליליים. "משכורת מסודרת יכולה למנוע מקרים של ניצול סמכות ומעילה", אומר משהראוי. "המוזר הוא שהצעות החוק לשינוי השיטה תמיד נתקעות בכנסת. לתחושתי, הלובי של ראשי הרשויות הגדולות פשוט מונע את שינוי השיטה. ניסיתי לדבר עם ח"כים מכל הקשת הפוליטית ולצערי הם לא מנסים לשנות את המצב".

אלון סולר, חבר המועצה מטעם סיעת רוב העיר, טוען דווקא כי "הסיבה לכישלון ההצעות לרפורמה היא פוליטיקה ארצית, לא מקומית. המרכז לשלטון מקומי המליץ בפני המדינה שכן תאשר מתן שכר, אבל גם זה לא עזר". הבעיה, בראייתו, היא ש"המצב הנוכחי מונע מהרבה מאד אנשים טובים להגיע לפוליטיקה המקומית, להציע את עצמם ולתרום מהכישרון שלהם".

ביום חבר מועצה, בלילה שליח פיצה

לכאורה, חובתם של חברי המועצה היא להגיע פעם בחודש לישיבה, אבל זה רק על הנייר. "חלק משקיעים רק מספר שעות בחודש אבל אחרים הרבה יותר", מסביר סולר. "חלק גם חברים בוועדות ובדירקטוריונים כך שהם מחויבים להרבה יותר שעות. אני מאמין שהתפקיד הזה דורש השקעה בהיקף של משרה מלאה לפחות".

השעות התובעניות כובלות את חברי המועצה לסוג מסוים של משרות שמתאימות לאורח החיים העמוס. "עבודה במשמרות היא האופציה היחידה. קודם אני בודק את דרישות המועצה ואז קובע את המשמרות בהתאם", מסביר משהראוי, שעובד כמנהל תורן במשמרות לילה בבית מלון.

יובל גולדרינג מתזז בין עבודתו כשליח פיצה בלילות, בין משרה נוספת במפלגה הקומוניסטית ובין לימודי משפטים." התפקיד מאוד תובעני, יש המון משימות. בשבת, למשל, הייתי בעירייה שעות על גבי שעות", הוא מספר. "אבל מנסים לתאם בין האחריות כחבר מועצה ובין העבודה, ובקושי ישנים".