פוינט אוף ויו

דרינק פוינט, רשת פיצוציות האלכוהול השנויה במחלוקת מתחדשת בעוד שני סניפים נוספים בתל אביב והופכת למעצמה. מבחינתו של עומר כפרי, המייסד והבעלים, מדובר בצדק חברתי

סחים, הם מוכרים אלכוהול בזול. עומר כפרי. צילום:יולי גורודינסקי
סחים, הם מוכרים אלכוהול בזול. עומר כפרי. צילום:יולי גורודינסקי
7 בפברואר 2013

שעת לילה, ארבעה צעירים רוכנים מעל דלי (באקט) המכיל ליטר של וודקה מעורבבת במשקה אנרגיה וקרח. המשקה הזוהר נשאב דרך קשים צבעוניים. "הלילה דופקים את הראש אה?", זורק אחד מהם לחבריו בין לגימה ללגימה.

הדלי נגמר, החבורה מתלבטת אם להזמין אחד נוסף, "נו, זה רק 65 שקל", משכנע אחד מהם את חבריו. לא, זה לא קופנגן פינת תאילנד, זה רוטשילד פינת נחלת בנימין וקוראים לזה דרינק פוינט – מוטציה המשלבת בר ופיצוצייה ומבוססת על אלכוהול זול במיוחד, עיצוב צעקני וקהל פריפריאלי המתכנסים יחדיו תחת הסלוגן הקליט "מתדלקים בסטייל".

הכול התחיל בסוף 2010, אז נכנס לתוקפו חוק הפיצוציות, האוסר על מכירת אלכוהול בקיוסקים ובסוּפרים בין השעות 23:00 ל־6:00. בזמן שרוב בעלי הפיצוציות התבאסו וצפו בחוסר אונים בגרף ההכנסות שלהם צונח, הבינו כמה חבר'ה חדים את ההזדמנות העסקית והקימו בדיזנגוף 91 את דרינק פוינט.

המחירים הזולים (בירה ב־16 ש"ח, צ'ייסר ב־12 ש"ח) עשו את שלהם, ובתוך ארבעה חודשים הוקמו שני סניפים נוספים – באלנבי פינת יונה הנביא ובשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין. העבודות על שני סניפים נוספים – בלונדון מיניסטור ובנמל תל אביב – בעיצומן, והם אמורים להיפתח בקרוב. חמשת הסניפים הללו יהפכו את דרינק פוינט לסוג של מעצמה בחיי הלילה, וימצבו אותו בתור הרשת הגדולה ביותר בתחום.

עומר כפרי, בן 27, היזם והבעלים, מעורב מגיל 18 בחיי הלילה, ובין היתר לקח חלק בשלאגר, סאבלט, דיזנגוף, יה־יה ווונדרלנד. כפרי לא מתבייש להשתמש במחאה החברתית כדי להצדיק את הבייבי שלו: "דרינק פוינט הוא מקום שמספק אלכוהול בתקופת הצדק החברתי. אנשים לא מתביישים לרצות לשתות בזול. אנחנו עובדים בשיטה של זיכיונות, כך שמהר מאוד אני יכול לפתוח עוד סניפים. בשלב הראשון זה יהיה בראשון לציון ובאילת ובהמשך בחיפה ובירושלים".

כפרי לא מתרגש מעיקום האף של לא מעט אנשים בסצנת האלכוהול המקומית, ומהטענות על כך שהוא מדרדר את תרבות השתייה הישראלית, שגם כך אינה מפותחת, עוד צעד אחד לתחתית המדרגה. "אנשים אומרים שאני מנסה לשבור את השוק, שאני מזייף אלכוהול, שאני הורס את תרבות השתייה בעיר, אבל הכל שטויות", הוא אומר. "לאנשים תמיד יהיה משהו רע להגיד. אני לא המצאתי את הגלגל – רק שימנתי אותו. לקחתי צורך של אנשים ונתתי לו מענה. אלכוהול הוא צורך בסיסי, הוא הלחם של חיי הלילה. מי שמחפש פוזה שילך למקום שבו שוחטים אותו במחיר".