"לא צריכה להתנצל": העירייה פסלה זוכה בדיור בר השגה כי היא בת 47

ענת בן משה זכתה בהגרלה של העירייה בדירה חדשה בשכירות נמוכה. אלא שאז היא נפסלה, כי לא ענתה על תנאי הסף – להיות בת פחות מ-45. "זה שאני בת 47 אומר שהמשפחה שלי לא בתחילת דרכה?"

פרויקט יסוד המעלה (הדמיה: לבנת זהב)
פרויקט יסוד המעלה (הדמיה: לבנת זהב)
6 במאי 2018

בשנים האחרונות מתהדרת העירייה בפרויקטים של דיור בר השגה, שמאפשרים לתושבי העיר לגור בדירות חדשות ובמצב טוב, בשכירות נמוכה יחסית ולטווח ארוך. הביקוש לנוסחה החלומית הזאת מן הסתם גבוה מההיצע, ולכן מתקיימת הגרלה, אליה זכאים להירשם רק מי שבאמת זקוקים לכך, לפי רשימת קריטריונים שהגדירה העירייה מראש. הנרשמים צריכים להצהיר שאין דירה בבעלותם, שיש להם ילדים מתחת לגיל 12, ויכולת להתפרנס ולהחזיק את הדירה. בנוסף, וכדי לעזור למשפחות צעירות, היא גם מגדירה גיל מקסימלי למועמדים – עד 45. אבל האם "משפחה צעירה" באמת צריכה להיות מוגדרת על בסיס גיל ההורה, ולא רק גיל הילד?

ענת בן משה, תושבת העיר, אם חד-הורית לשלוש בת 47, השתתפה בהגרלה בפרויקט יסוד המעלה החדש שבנווה שאנן, שמציע דירות מעוצבות ומרוהטות ב-3,100 ש"ח בלבד לחודש, מבית עיריית תל אביב ועזרה וביצרון. לשמחתה לאחר שלא זכתה בדירה, הצליחה להגיע לראש רשימת ההמתנה למרות שהיא לא עומדת בקריטריון גיל המועמד. כשהתברר גילה – היא נפסלה. היא קיוותה להגיע לוועדת חריגים, ולשכנע אותם שמגיעה לה דירה – אך לא זכתה לראות אותה, למרות שעצם מטרתה של ועדת חריגים היא לבחון מקרים של זכאים שאינם עומדים בחלק מתנאי הסף. "הקמתי משפחה צעירה בגיל מבוגר. אני לא מרגישה שאני צריכה להתנצל על זה", היא אומרת. "תנאי הסף הם שאין דירה בבעלותך, ילדים מתחת לגיל 12, הון עצמי מסוים ויכולת פרנסה – תנאים שהם הגיוניים שבאמת באים לעזור לאוכלוסיה עובדת שצריכה שכירות במחירים הגיוניים. ועוד תנאי סף אחד שאין בו שום הגיון".

עוד כתבות מעניינות:
ליווינו את הבחירות לוועד השכונה בנווה שאנן
האסמס המסתורי מסעיר את הפוליטיקה התל אביבית
5 מוזיאונים תל אביביים קטנים ששווה להכיר

"אני מצפה שהעיריה תתנצל בפני", אומרת ענת. "שיהיו הגיוניים. אני בנאדם עובד, מאד קשה, אני חיה בתל אביב. אין לי דירה, אני קורסת מתשלום שכר דירה ותשלומי דיור ואני עובדת קשה בשביל זה. אני גם לא רוצה לגור באף מקום אחר, וגם על זה אני לא צריכה להתנצל", היא אומרת. לטענתה, הגבלת הזכייה למשפחות עם הורים עד גיל 45 היא אפליה על סמך גיל – גילנות – ודומה לאפליה על סמך צבע עור או מוצא. ענת ואם נוספת שזכייתה נפסלה פנו לאגודה לזכויות האזרח, שעתרה בשמן לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

עיריית תל אביב טוענת מצידה כי הקריטריון נועד על מנת ליצור סביבה צעירה ולעזור למשפחות בתחילת דרכן. "בגלל שאני בת 47 זה אומר שהמשפחה שלי לא בתחילת דרכה? הילדות שלי קטנות ועומדות בקרטריונים למשפחה צעירה לכל הגדרה, איך הגיוני שהגיל שלי הוא חלק מהמשוואה? הוא לא רלוונטי ולא משפיע על הסביבה הצעירה שהעיריה מנסה ליצור בפרויקט זה", תמהה ענת.

עיריית תל אביב-יפו (צילום: שאטרסטוק)
עיריית תל אביב-יפו (צילום: שאטרסטוק)

האגודה מבקשת מבית המשפט להוציא צו ביניים כדי למנוע את מסירת הדירות, עד לתום ההליך, לבאים אחרי הנשים ברשימה, אף שייתכן שמדובר בצעד מאוחר מדי. "המדיניות המפלה של העירייה מדירה פלח אוכלוסייה גדול ממשאב חיוני ויקר פוגעת בזכות החוקתית לשוויון, נשענת על הכללות וסטריאוטיפים, חוטאת לחובת הרשות לבסס את החלטותיה על תשתית עובדתית נאותה ולוקה בגילנות", אומרת עו"ד טל חסין מהאגודה. "אין כל שוני בין קבוצות גיל הגבוהות מ-45 והנמוכות ממנו המצדיק אפליה בגישה לדיור מוזל, כאשר הן עומדות בשאר הקריטריונים המבססים היזקקות לו, כמו העדר דירה והון עצמי משמעותי. העירייה התעלמה מיוקר המחיה המטורף בישראל וממחירי הדיור המשתוללים בתל אביב, שפוגעים בכולם, לא רק בצעירים. היא גם לא התייחסה לכך שסיכוייהן של משפחות מבוגרות להתבסס ולרכוש דירה נמוכים מאלה של משפחות צעירות יותר, שאופק ההשתכרות של העומדים בראשן רחב ופתוח. הדבר נכון בכלל, ועוד יותר כשמדובר במשפחות שבראשן נשים, כמו משפחות העותרות".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "מטרת הגבלת טווח הגילאים לעודד ולעזור לזוגות ומשפחות בתחילת דרכן, ממעמד הביניים-נמוך ולתקופה מוגבלת. כידוע, העיר הינה החלוצה בהקמת ואכלוס פרויקטים של דיור בר השגה, כאשר הפרויקטים הראשונים בשכונות שפירא ויד אליהו אוכלסו בהתאם לקריטריונים אלו כבר לפני מס' שנים. אשר לעתירה המדוברת, הנושא תלוי ועומד בערכאות משפטיות, והעירייה תשיב לעתירה, כמקובל, בבית המשפט".