צחוק מהעבודה

מרכז בעלי מלאכה היא שכונה קטנה שהוקמה מחוץ לאחוזת בית בין 1912־1913 ובה התגוררו, כמה מפתיע, בעלי מלאכה. עד היום שכן בה באין מפריע שלט כחול (מאלה שמסבירים את שמות הרחובות בעיר) תמוה במיוחד. שלא כמו השלט הדי משעמם לו זכה רחוב שינקין הסמוך ("עסקן יהודי…"), מהמוזרות של השלט ברחוב העבודה לא ניתן להתעלם: "מרחובות השכונה מרכז בעלי מלאכה. במשמעות מאמץ אפשר לספק את צורכי היקום". רגע, מה?

במשמעות מאמץ אפשר לספק את צורכי היקום? הא? אף חלק במשפט הזה לא הגיוני! כמה גדלות רוח הייתה לתושבי שכונת מרכז בעלי מלאכה שהם חשבו שתפקידם לספק את צורכי היקום כולו? ומה הם אותם צרכים של היקום? מה הוא כבר צריך – אבק כוכבים? הליום? אולי התשובה היא פשוט 42?

עם כל ההתלהבות מהגוון הקוסמי של ההגדרה הזאת, נשמע משונה שזו תהיה הכוונה המקורית של ממציאי השמות לרחובות תל אביב. אז שאלנו את העירייה מה נסגר. הם אמרו: "הכיתוב המופיע על השלט קיים כבר שנים רבות בנוסח זה. עם זאת, ייתכן כי נפלה טעות במילה האחרונה". רק במילה האחרונה? נו, טוב.

הם גם הוסיפו ש"חלק מההסברים המופיעים על שלטי הרחובות בעיר נוסחו עוד בשנותיה הראשונות של העיר". העירייה קיבלה לאחרונה פנייה דומה מן הסוג הזה (לגבי רחוב זמנהוף, שעל שלטו היה כתוב עד לפני זמן מה: "ממציא ספת האספרנטו, הספה הבינלאומית הראשונה בעולם"), ולצערי בעקבות הפנייה שלי הם עומדים לשנות גם את השלט ברחוב העבודה. לא עוד יסופקו צורכי היקום. מעתה אמרו: "רחוב העבודה – הנצחת ערך העבודה בשכונה שהוקמה על ידי בעלי מלאכה". איזה שעמום.