שיטת המזרק: מדוע הסחר בסמים בשוק העלייה לא נאכף?

העירייה אוטמת, המשטרה מתנכלת, סוחרי הסמים נודדים ושבים משחולף הזעם: כספומט הסמים בשוק העלייה הוא רק דוגמה אחת לכשל קבוע במדיניות האכיפה

שוק העליה (צילום: Avi1111)
שוק העליה (צילום: Avi1111)
16 באוגוסט 2018

 

כבר 37 שנים עומד שוק העלייה נטוש. בשלושת החודשים האחרונים הפך השוק, שנסגר רשמית ב־1981 , למוקד של סחר בסמים המשמש כנקודת מכירה ומקום מגורים של עשרות דרי רחוב, סוחרים ומכורים. תושבי הבניין השכן מתעדים בשידור חי בפייסבוק את המתחולל בשוק, ובעקבות כך כבר יותר משבע פעמים "אטמה" העירייה את פנים השוק, האחרונה בהן בשבוע שעבר. אולם בכל פעם שב המצב לקדמותו במהרה.

>> 10 המקומות הכי מפחידים בתל אביב 

הפינג פונג בין גורמי האכיפה לסוחרי הסמים איננו תופעה ייחודית לשוק העלייה, אף שזה המוקד הנמצא כעת בכותרות. לפני כחודשיים וחצי החל פינוי תחנת סמים רחבת היקף בסמטת שביל עכו, כחמש דקות מכספומט הסמים בשוק העלייה. הסמטה נותרה מוקד של סחר וצריכה, ומתנהל בה מעין משחק בין המשטרה והעירייה למכורים: האחרונים מפונים תכופות ומעתיקים את מקומם, ובהמשך "נפתחת" התחנה מחדש. עתה יותר ויותר מהם מתנקזים אל השוק הנטוש באורח קבוע. נווה שאנן עמוסה במקרים דומים: ברחובות מטלון, סלומון, לוינסקי, הר ציון, פיין וארלינגר מוקמות בלי הרף תחנות ומאורות סמים (ברחוב, במבנים נטושים, בחצרות ובחדרי מדרגות). מדיניות העירייה והמשטרה, כשאלו בוחרות שלא להתעלם, היא "להטריד" את הצרכנים והסוחרים באופן יומיומי ולפזרם בפועל. בהיעדר מדיניות ארוכת טווח של שיקום ושל מניעה ובהיעדר אכיפה אמיתית כלפי הסוחרים, מעתיקות את מקומן תחנות הסמים בכל פעם, ויושביהן עוברים מאחת לאחרת. כך היה, למשל, עם נקודות המכירה ברחוב הגדוד העברי, שנפתחו מחדש במשך השנה האחרונה בבניינים שונים לאורך הרחוב. כך קורה כעת בתחנות הסמים בסמטת שביל עכו ובשוק העלייה, המפוזרות ומוקמות מחדש דרך קבע.

שוק העלייה (צילום: שלומי יוסף)
שוק העלייה (צילום: שלומי יוסף)

שולה קשת, תושבת נווה שאנן ויו"ר ועד השכונה, סיפרה בשיחה: "הרשויות סימנו את נווה שאנן כמקום שבו אפשר לעבור על החוק, בלי דין ובלי דיין. כמה מאות מטרים מפה, מעבר לרוטשילד, זה לא היה קורה. תושבי ותושבות השכונה הם קורבנות למרחב לא בטוח בחצר האחורית של תל אביב, מוכת סחר בסמים וסחר בנשים. יש פה גם מכורים, שהם קורבנות של מערכת שהפקירה אותם, בלי תקציב לשיקום או מנגנון למניעה. בעירייה רוצים שהמצב ימשיך כמו שהוא – עד שייבנו כאן מגדלי פאר, ואז יגרשו את כולם".

התושבים באזור שוק העלייה מדווחים על התנהלות מחזורית מול העירייה: בכל יום הם מתקשרים למוקד 106 וניידת סל"ע מפנה את שוהי הסמטה; הסוחרים לא נעצרים, הצרכנים "מורחקים" זמנית, ובהמשך היום או למחרת חוזרת הסמטה לסורה. ד"ר אבי ברוכמן, ניצב משנה בדימוס, מסביר: "מצב שבו מגיעה משטרה בכל יום, ואותם צרכנים וסוחרים בורחים וחוזרים בהמשך היום, איננו פתרון. יש גורמים העוסקים במניעה, בטיפול ובשיקום. השאלה היא אם בוחרים להכניס את זה לראש סדר העדיפויות או לנהוג באותה דרך ולגרור את הבעיה הלאה".

תגובת עיריית תל אביב־יפו: "סיירת סל"ע, מינהל השירותים החברתיים והמשטרה פועלים במקום באופן קבוע על מנת למנוע פעילויות חריגות מסוג זה. עם זאת, חשוב לציין שהסיירת מטפלת באירועים שבהם יש הפרעה לתושבים ופגיעה במרחב הציבורי ולא פועלת כנגד סוחרי הסמים, שכן זה בתחום אחריות המשטרה".

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר במבנה נטוש בבעלות עירונית שבו מבצעת המשטרה לעתים תכופות פעילות בשיתוף העירייה. רק בשבוע האחרון בוצע מספר פעמים ריתוך ואיטום בכוכים של המבנה וכן המשטרה סגרה תחנות סמים נוספות ברחובות סמוכים באזור. לצד האמור משטרת ישראל פועלת כל העת במרחב הציבורי נגד נגע הסמים בדגש על סוחרים, מגדלים ומפיצי הסם".