חוזה, לך ברח: שנה לחוק השכירות ההוגנת – האם משהו השתנה?

השתת דמי התיווך על בעלי הדירות? קביעת סטנדרט ל"דירה ראויה למגורים"? שנה לאחר שאושר חוק השכירות ההוגנת, שוכרי הדירות משייטים בג'ונגל עם מאצ'טה מפלסטיק

חוק שכירות הוגנת. איור: יותם פישביין
חוק שכירות הוגנת. איור: יותם פישביין
9 באוגוסט 2018

 

ביולי 2017 אישרה הכנסת את חוק "שכירות הוגנת", שנתקבל בקול תרועה רמה וזכה בתגובות נרעשות. ח"כ סתיו שפיר, אחת מיוזמותיו, אמרה אז: "החוק יכניס סוף סוף סדר והוגנות לחייהם של 2 מיליון ישראלים. מזעקת האוהלים שעלתה מהרחוב ב־2011 ועד לרגע זה, הדרך הייתה ארוכה וקשה, מה שהופך את ההתרגשות לגדולה יותר". שפיר אף כינתה אותו "חוק המחאה החברתית" והוסיפה: "דור שלם, הדור שלי, הופקר למחירי דיור בלתי אפשריים ונדחק לשוק השכירות, שבמשך עשרות שנים המדינה השאירה כג׳ונגל פרוץ ופרוע".

>> מתווכי דירות שאינם מורשים משתלטים על העיר

החוק, ראוי לציין, אינו עוסק כלל במחירי השכירות, כי אם מנסה להסדיר "כללי משחק" בסיסיים בין שוכר למשכיר. אין לזלזל ולו לרגע בניסיון חשוב זה; ואף לא בהצלחותיו היחסיות: למשל, בכל הקשור בדמי הערבות שהוגבלו באופן גורף לגובה שלושה חודשי שכירות, וכן ביצירת מודעות גוברת והולכת לזכויות שוכרים בלבו של שדה דורסני, חסר גבולות ומעצורים, אולם במקרים רבים קצרה ידו של החוק מלטפל באותו "ג'ונגל פרוץ ופרוע" ולהביא בפועל לאכיפה של אותן תקנות.

"מתווכים רבים מתנים את הצגת הדירה בחתימה על הסכם הזמנת שירותי תיווך" (צילום: Shutterstock)
"מתווכים רבים מתנים את הצגת הדירה בחתימה על הסכם הזמנת שירותי תיווך" (צילום: Shutterstock)

"זו הייתה דירת מרתף והניאגרה לא הייתה רגילה, אלא מעין משאבה כזו מסורבלת. התחוור לי אחר כך שהיא גרמה לסתימות ולנזילות", סיפר לי מאיר שוטה, שגר אז באבן גבירול. "התברר לי שהיה סעיף בחוזה שקבע כי 'בעלת הדירה לא מחויבת לתקן כל נזק שייגרם למשאבה או לכל דבר בבית'. נוצרה סתימה והייתי חייב להביא בעל מקצוע. שילמתי לו, וציפיתי לקבל ממנה החזרים. היא לא הסכימה להחזיר לי את הכסף".

החוק קובע כי כל פגם בדירה הנגרם עקב שימוש סביר נמצא באחריות המשכיר, ושהשוכר רשאי לתקן את הפגם עצמאית ולהפחית את עלות התיקון משכר הדירה. במקרה המצוטט, כמו במקרים רבים אחרים, יש ניסיון מתמיד של בעלי הדירה לטעון כי הליקויים בדירה מצויים באחריותו הבלעדית של השוכר. משכירים מסוימים אף אינם מנסים לשלם מס שפתיים המבדיל בין שימוש "סביר" לשימוש "בלתי סביר". הדייר, מודע לחוק או לא, נותר פעמים רבות חסר אונים ונתון לגחמותיו הבלעדיות של בעל הדירה.

אחת ממטרותיו העיקריות של החוק, גם כאן נחל כישלון חרוץ, הייתה הסדרת נושא דמי התיווך. לפי החוק, אם היה זה בעל הדירה שפנה למתווך, עליו לשאת בהוצאות במלואן. אלא שבפועל, שוכרים מתלוננים כי הם עדיין הנושאים העיקריים בעלויות. עמי, מתווך לשעבר, מסביר: "החוק רך מאוד. בשל פרצה ונוסח לא חד משמעי מתווכים רבים מתנים את הצגת הדירה בחתימה על הסכם הזמנת שירותי תיווך, גם אם היה זה בעל הדירה שפנה אליהם במקור. במקרים אחרים מתווכים שרוצים 'לשחק לפי הכללים' גובים את דמי התיווך מבעל הדירה, שמצדו משקלל אותם מראש בשכר הדירה".

שכירות (צילום: shutterstock)
שכירות (צילום: shutterstock)

עוד קובע החוק קריטריונים ההופכים דירה שאינה ראויה למגורים. זו אמורה לצאת משוק השכירות עד לביצוע התיקונים הנדרשים. לדוגמה, החוק קובע כי דירות בלא "פתחי אוויר או חלונות", בלא "מחיצה בין השירותים לדירה" או שיש בהן "סיכון בלתי סביר לבטיחות השוכר או לבריאותו", אינן ראויות למגורים. בפועל קשה לומר כי זה המצב. כולנו מכירים בדיחות, מצחיקות יותר או פחות, על דירות בלתי אפשריות למגורים המוצעות להשכרה, לעתים במחירים לא פעוטים כלל. בכל חיפוש דירה בשנים האחרונות, גם לאחר החוק, רבים מאיתנו נתקלים בדירות "חדר" של עשרה מ"ר, בדירות בלי חלונות, בדירות מרתף ללא תאורה או אוורור, או בהכלאות מוזרות בין סלון, שירותים ומקלחת.

הרשימה עוד ארוכה כמובן, אך אין צורך להרחיק למחוזות האבסורד. החוק אמור לטפל גם בעניינים יומיומיים, כלומר בתנאי מחיה מסוכנים (או בלתי סימפטיים) שלא ישעשעו אותנו עד כדי מספר תלת ספרתי של לייקים בעמודי פייסבוק המוקדשים לכך. יסמין, תושבת פלורנטין, מספרת כי בבניין שלה "אין אור בחדר המדרגות, והמעקה והמדרגות מתפרקים. אולי לי זה לא מסוכן כל כך, אבל לזקנים וילדים זה לא משהו בכלל. אני לא יודעת מה החוק אומר או מה אפשר לעשות. בעל הדירה הוא לא הבעלים של הבניין, ואני לא יודע למי צריך לפנות". אביב אלבז עוזב דירה כעת בכרם התימנים מסיבות דומות: "התפתחה רטיבות פסיכית על הקיר. בעל הדירה לא מוכן לתקן, וזו סכנה לישון עם עובש בחדר. בסופו של דבר בעלי הכוח הם המשכירים, והם עדיין יכולים לעשות מה שהם רוצים".

ובכן, זו איננה רשימה אנקדוטלית של הפרות חוק נקודתיות וגם לא לקט של סיפורי זוועה למטרות לעג. שנה לחוק השכירות ההוגנת, שהתיימר לפתור לפחות חלק ממצוקתם של שוכרי הדירות ולעשות סדר בג'ונגל האופף את שוק הדירות, לא חוללה כל שינוי מהותי בשוק. חשוב להתבונן עליו וללמוד מהניסיון, לקראת המשך המאבק המתמיד על תנאי המחיה בעיר; בשנת בחירות ובכלל. במלאות שנה לחוק דומה כי המצב לא השתנה באופן מהותי (אם בכלל). המחאה של 2011 ותהליכי החקיקה שזו הולידה הובילו בעקביות לשינוי תפיסתי בנושא ולהעלאת המודעות לזכויות השוכרים ולמעמדם. אולם בהיעדר גורמי אכיפה שאליהם יוכלו לגשת מיד, הדיירים נותרים שוב לבדם מול המערכת – מול בעלי הדירות, מול פירמות התיווך, מול העירייה, מול מערכת המשפט ומול החוק.

"כמו כל חוק שנועד לשנות תרבות מקולקלת, נדרש זמן". סתיו שפיר (צילום: דוד סאלם)
"כמו כל חוק שנועד לשנות תרבות מקולקלת, נדרש זמן". סתיו שפיר (צילום: דוד סאלם)

מסתיו שפיר, ששמה נקשר לאחרונה במועמדות לראשות עיריית תל אביב ־יפו, נמסר: "חוק שכירות הוגנת הוא הצעד הראשון והחשוב ביותר שנעשה זה שנים כדי לעצור את הג'ונגל בשוק השכירות הישראלי, שפגע הן בשוכרים והן במשכירים. אני גאה מאוד על הצעד הזה, שמהווה הוכחה לכוח העצום של מאבקים ציבוריים נחושים. כמו כל חוק שנועד לשנות תרבות מקולקלת, נדרש זמן כדי להרגיל את השוק ולאכוף אותו. בצד פניות משוכרים שמספרים לי שהחוק סייע להם במשא ומתן עם בעלי הבית, שימר את המחיר של הדירה ופתר בעיות בנושאי תיקונים, תיווך ועוד, שמעתי על מקרים רבים בהם דירות שהיו בלתי קבילות למגורים שופצו ושודרגו כדי שיוכלו להישאר בשוק ועל חוזים שנחתמו תחת ערבות סבירה שאינה מותירה את השוכרים חשופים לנזקים כלכליים.

"כצפוי, גם יש בעיות. לכן הקמנו ביחד עם התאחדות הסטודנטים אפשרות לייצוג משפטי חינם לשוכרים שמצאו שזכויותיהם נפגעו, ואנחנו מנסים לסייע בכל פניה כזו. כדי להגיע לשכירות הוגנת וארוכת טווח יש עוד מה לעשות, ולשם כך נדרשת לקיחת אחריות הן במנהיגות המקומית והן בארצית. אני מתכוונת להמשיך להילחם בכל הכלים כדי שלזוגות צעירים ומשפחות בישראל יוכל להיות בית".