תובעים בעבודה

סטטוס שהעלה בשבוע שעבר מנהל סניף בודהה בורגרס ביהודה הלוי, ובו הודיע על סגירת הסניף בעקבות תביעות של עובדים זרים, עורר תגובות נזעמות לכאן ולכאן. האם מדובר בניצול ציני של החוק היבש על ידי עורכי דין אופרטוניסטיים, או שמא בניצול ציני של עובדים מוחלשים על ידי המעסיק?

תמיד דופקים את הירוקים. בעל סניף בודהה בורגרס ביהודה הלוי, אריה רווה
תמיד דופקים את הירוקים. בעל סניף בודהה בורגרס ביהודה הלוי, אריה רווה
7 בנובמבר 2013

בשבוע שעבר פרסם אריה רווה, מנהל סניף בודהה בורגרס יהודה הלוי, פוסט ארוך בפייסבוק ובו סיפר שנאלץ לסגור את הסניף עקב ריבוי תביעות שהגישו נגדו עובדים זרים שמועסקים על ידו כיום והועסקו על ידו בעבר. "זה הדהים אותי", אומר רווה בשיחה עם Time Out, "משום ששילמתי להם כ־40% יותר משכר המינימום, ומובן שהשכר הזה כלל גם תנאים סוציאליים כמו ימי חופש, דמי מחלה, דמי חגים וכו', ולכן שכר הנטו השעתי שלהם היה גבוה. הטעות שלי הייתה שלא דאגתי לנסח להם חוזה בשפה הטיגרית ושלא פירטתי את התנאים הסוציאליים בתלושי השכר".

כשרווה הלך להתייעץ עם עורך דין הוא הבין שייתכן שיש לו בעיה גדולה, ושכדאי לו לבדוק מי מהעובדים הזרים שעוד נמצאים אצלו מעוניין לתבוע אותו. התברר לו ששבעת עובדיו הנוכחיים כבר הוחתמו על ידי עורכי דין והם בדרך להגשת תביעה. לרווה נאמר כי בתקופה האחרונה יש גל תביעות של מעסיקים בענף המסעדנות מטעמם של עובדים זרים, משום שעורכי הדין מחפשים אותם ומציעים להם הזדמנות להרוויח כסף קל בעוד שהם עצמם גוזרים על כך קופון.

בהמלצת עורכי דינו הוא החליט שלא נותרה ברירה אלא לסגור את העסק. "אמרו לי שאני צריך לגלות אחריות ולסגור את העסק כל עוד יש כסף בקופה לשלם לעובדים ולספקים – לפני שאני פושט רגל", אומר רווה. "אני בטוח שלא העובדים הזרים הם שיזמו את כל התביעות האלה, ואני גם לא מאשים אותם, ברור לי שמבחינתם זה עוד כסף שהם זקוקים לו נואשות. טעיתי בכך שלא התייחסתי לעובדה שמנהלת החשבונות שלי לא פירטה את התנאים הסוציאליים. אבל מה אני יכול לעשות? לנהל עסק זה קשה גם ככה, והעסקתי מנהלת חשבונות כדי שלא אצטרך להתעסק עם זה בעצמי".

"התלושים מדברים בעד עצמם"

אבל האם הטעות של רווה רק טכנית? אמנון הלברסברג מתנדב בעמותת קו לעובד. במקרה הוא גם עבד בקיץ האחרון כשליח באותו סניף בודהה בורגרס ממש. כשקרא את הפוסט של רווה בפייסבוק נמלא כעס בשל הטענה של רווה כי זוהי חובתנו המוסרית לעזור למבקשי המקלט ולהעסיק איתם, המוצגת לצד הטענה כי אף עסק לא יכול להעסיק אותם בהתאם לדיני העבודה בישראל.

"קו לעובד אמנם לא קשורים לתביעות האלה בשום צורה", אומר הלברסברג, "אבל היה לנו חשוב להגיב לעניין הזה משום שהתגובה שלנו היא לכל העסקים שמעסיקים פליטים בתל אביב ומנצלים אותם. זה משהו שקורה על בסיס יומיומי – בכל יום שלישי יש אצלנו קבלת קהל, ומגיעים עובדים מכל המסעדות בעיר שמנוצלים ורוצים לקבל ייעוץ לגבי הזכויות שלהם וסיוע בפענוח תלושי השכר. בעלי המסעדות מוכרחים להבין שלפעול לפי החוק זה לנסח עבור העובדים חוזה העסקה בשפה שהם יבינו, משום שברגע שמחתימים עובד על חוזה שהוא לא יודע לקרוא, החוזה אינו תקף. חוץ מזה, לא את כל התנאים הסוציאליים אפשר לכלול בתוך חוזה העסקה – נגיד ימי פדיון חופשה זה דבר שאי אפשר לכלול, כי זה משהו שהעובד צריך לקחת בעצמו והוא צריך לדעת שיש לו אפשרות כזו בכלל".

הלברסברג טוען שתביעות נגד מעסיקים יש כל הזמן, אבל ממש לא בגלל עורכי דין שצדים עובדים זרים, אלא בגלל הפרות חוזרות ונשנות של החוק ומודעות גוברת מצד העובדים הזרים. גם עו"ד שחר דור, שמייצג את העובד שהגיש תביעה כנגד רווה, מסביר כי "כללי האתיקה אוסרים על עורך־דין לפנות לתובע ולהציע לו את שירותיו, ומי שעושה זאת סביר להניח שיאבד את רישיונו. תופעת ריבוי התביעות מתקשרת לכך שרוב העובדים יודעים היום את זכויותיהם ושיש המון עורכי דין. במקרה של בודהה בורגרס התלושים מדברים בעד עצמם: העובד לא קיבל תנאים סוציאליים שמגיעים לכל עובד במדינת ישראל – עובד זר, פליט או תושב ישראל. אני חושב שיש פה היתממות של אותו בעל עסק שניצל ניצול ציני את העובד שאני מייצג.

"קיבלתי המון ריקושטים על זה שהוא בן אדם טוב והוא עושה מעשים נפלאים לטובת האנושות. יכול להיות שהכל נכון, אבל לכל עובד במדינת ישראל יש זכויות וזה כולל עובדים אריתראים. ברמה הפרקטית, נכון שעובדים זרים מתקשים להבין הכל ואנחנו נתקלים במצבים שעובד זר מבקש לדעת כמה יקבל לשעה נטו. אבל עלינו להסביר להם מה פירושו של שכר ברוטו ואילו תנאים סוציאליים מגיעים להם. אני לא בטוח שאריה רווה הציע לעובד את האלטרנטיבה הזו, ובכל מקרה לא יתכן שב־28 שקלים לשעה הוא כיסה את כל הזכויות הסוציאליות של העובד".