המיזם הירוק שגורם לעסקים בתל אביב לחסוך עשרות אלפי שקלים

מסעדות, מאפיות וברים שהצטרפו לפרויקט סביבתי של העירייה הצליחו לחסוך עשרות אלפי שקלים בשנה

התו הירוק במאפיית לחמים (צילום: שלומי יוסף)
התו הירוק במאפיית לחמים (צילום: שלומי יוסף)
28 במרץ 2018

 

התו הירוק שנתלה לפני כמה חודשים על דלתותיהם של עסקים בעיר אינו מסמן איזו המלצה מפוקפקת מאתר תיירות זר אלא משהו אחר לגמרי – תו תקן לשמירה על הסביבה ולניצול מיטבי של אנרגיה. פרויקט התו הירוק הושק על ידי העירייה והמשרד להגנת הסביבה בשנה שעברה, ורבות מהמסעדות והמעדניות המוכרות בעיר הצטרפו אליו. אלה התרשמו שנוסף על תרומה לכדור (וליח"צ של עצמם), הן גם יוכלו לחסוך בהקפדה על הכללים של הפרויקט גם אלפי שקלים בחודש. האם הן הצליחו?

>> הסיבה שבגללה תרצו להניח תפוז בקערת הפסח
>
> לאן הולך הכסף שאנחנו משלמים לוועד הבית?
>> תל אביב היא העיר שהכי יקר לקנות בה יין. ומה עם סיגריות? 

באימפריה מאפיית לחמים חסכו 48,955 ש"ח רק על חיסכון באנרגיה ו־23,067 ש"ח רק על חיסכון במים בשנה אחת. "אני חייב להגיד שזה משהו שהיינו ערים אליו מאוד גם לפני התו הירוק", אומר אור אוחנה, מנהל מאפיית לחמים. "ב־2014, כשעברנו למקום החדש חשבנו, על פתרונות לחיסכון באנרגיה. כיום כמעט כל גופי התאורה במאפייה הם נורות לד, וזה עוזר משמעותית בחיסכון בחשמל". גם במפיות עברו בלחמים לראש ירוק, והתוצאות בהתאם. "עברנו למפיות קוקטייל ששוקלות שליש ממפית רגילה, התקנו מערכת מזגנים חכמה שאפשר לשלוט בה מהטלפון הנייד ויצרנו תוכנית עבודה לפי אזורים שמאפשר לייעל את העובדים, לשפר את העבודה ולחסוך אנרגיה".

התו הירוק
התו הירוק

במסעדת באנה, הלהיט הטבעוני של העיר, הצליחו לחסוך 18,375 ש"ח בשנה על אנרגיה ו־5,266 ש"ח על מים. בבייקרי האהובה חסכו 18,376 ש"ח על אנרגיה ו־22,925 ש"ח על אריזה ירוקה יותר של החלב. גם סצנת האלכוהול הרוויחה: בבר האימפריאל המוכר הצליחו לחסוך 12,225 ש"ח על צריכת אנרגיה ו־11,777 ש"ח על מים. "אני יכול להגיד שאחד הדברים המשמעותיים שעשינו הוא שינוי במערכת התאורה", אומר גלעד, מהבעלים של הבר. "למשל במחסן או בשירותים אין מתג של און או אוף, הכל עובד לפי גלאי נפח. ברגע שמישהו נכנס לחדר, האור נדלק, וכשהוא יוצא הוא נכבה. ככה נוצר מצב שאורות לא נשארים דלוקים למשך ימי עבודה שלמים שלא לצורך, כמו שקורה במקומות אחרים".

אימפריאל. צילום: בן קלמר
אימפריאל. צילום: בן קלמר

אנשי הפרויקט מרוצים מהתוצאות. "יצרנו מפרט שאותו אישר מכון התקנים, אנחנו מלווים את העסקים ומסבירים כיצד לעשות את זה בפועל, ויש חברה פרטית שאנשיה באים ובודקים שהכל אכן מבוצע", מספר הרן בר און, רכז הפרויקט. "המפרט מחולק לחמישה תחומים – צריכת חשמל, הובלות, פסולת אורגנית, צריכת מים ויחידות של מוצרי נייר ופלסטיק". אנשי התו הירוק מתאימים פתרונות בהתאם לצורך של העסק ולאופן שבו הוא מתנהל. "בתמרה, למשל", מסביר הרן, "היו מוציאים עם כל יוגורט מפית. כעת הוחלט להעביר את המפיות ליד הקופאי ונרשמה ירידה בכמות המפיות שנצרכו. בשלב מתקדם יותר המפיות הועברו אל מאחורי הקופה, ותמרה חסכה יותר מ־400 אלף מפיות בשנה. זה מדהים, זה כמעט 30 אלף ש"ח". לא שאנחנו בעד להסתובב מטונפים ביוגורט עם טופינגז ברחוב, כן?