על הגובה: חופשה באתר הסקי הגבוה בעולם

על גג העולם, או לפחות בפסגת האלפים. מסע לוואל טורנס המושלגת וביקור בקלאב מד החדש

קלאב מד ואל טורנס
קלאב מד ואל טורנס
21 בדצמבר 2014

חם לי. חם לי כמו אישה בת 50, חם לי כמו אדם שהולחם לאוזנו נציג של הוט. חם לי כמו פיתה שנעזבה בטוסטר אובן והתלקחה, כמו אדמה חרוכה. שמישהו ישלוף אותי כבר מהצ'יפסר הזה, לעזאזל. כמו בסרט מדע בדיוני שבו אני היחידה שרואה את המציאות נכוחה, אני נשרפת מחום ויתר בני האנוש לובשים סוודרים מוגזמים, מתעטפים בצעיפים כבירים, מפטירים איזה בררר קטן ולא משכנע, והכי גרוע – מעלים את הטמפרטורה. לי חם, ועכשיו נראה אתכם מוצאים את השלט של המזגן. חם לי, ועל כן הוזמנתי לאלפים הצרפתים. העילה: השקת קלאב מד החדש בעיירה הנחמדת ואל טורנס, שנעוצה בגובה 2,300 מטר. ברם, מדובר באתר הסקי הגבוה בעולם. הוד מסכנותי נעתרה להזמנה באופן מיידי. כל כך חם שגם אם היינו משיקים שם טלפון קווי הייתי בעניין.

היה לי נוח לשכוח את העובדה שבמועדוני בקלאב מד הכל כלול, גם הקטע של הסקי. בפעם הקודמת שיצא לי להתחבר למגלשיים זה הרי כמעט נגמר ברילוקיישן לברכיים. היה שם בכי, היה שם יזע, היה שם מדריך סקי ארגנטינאי שחימם את לילותיי. שמחה שכל זה מאחוריי.

סקי הוא פחות או יותר הספורט הכי מגושם שיש. הנעליים כבדות, הציוד מסורבל והבגדים, נאים ככל שישתדלו להיות, תמיד נראים כמו חליפת שומן צבעונית. זה ספורט לגברים שנענים לאתגרים, ונהנים להתענות. נסערת, חשה את הקיפאון על קצה הלשון, ארזתי את כל ארון החורף שלי על גרביו וסוודריו, שלא יחסר, ובי נשבעתי שהפעם אגלוש רק ברדודים.

הגענו לז'נבה. לפני הירידה מהמטוס חבשתי כובע צמר ועטיתי כפפות רק כדי להסיר אותן באכזבה אחרי רבע שעה באוטובוס הממוזג להחליא. אחרי שלוש שעות נסיעה קיבל את פנינו צוות העובדים של קלאב מד, נרגשים כמעט כאילו הם פגשו את סנטה קלאוס. מאוחר יותר גילינו שהם מופעלים על מצב קבוע – אושר עילאי ודריכות שיא. תנאי הקבלה לעבודה הם ככל הנראה הסכמה ליטול תרופות פסיכיאטריות מן המשובחות. עולה התהייה – מה עולה בגורלו של עובד שמתעורר עצוב בבוקר? אולי שוקים חשמליים. אולי קינדר בואנו.

קלאב מד ואל טורנס
קלאב מד ואל טורנס

גם המלון, שבחלל קבלת הפנים שלו ניצב קיר טיפוס, מחומם כמעט כמו המשרד שלי. איפה השלט של המזגן כאן? במלון 384 חדרים נאים למראה והוא מחולק לשמונה קומות, בראשונה ספא מפנק של Carita וברביעית ג'קוזי במרפסת, וכולל שלוש מסעדות וברים שבכולם, מה רב הכיף, הכל כלול, כל הזמן.

כיאה לחברה שהמציאה גם את מוסד ה"צוות הווי ובידור", לא פוסחים בקלאב מד על שום ניסיון לשמח, בכל הכוח. בבקרים תוכלו לאפסן את הילדים בקרב אנשים סבלניים מכם, שילמדו אותם לגלוש באתרים שאינם פייסבוק, ובערב מתקיימות בחלל הבר המרכזי שלל הפעלות "לכל המשפחה". פרצופי תחת כמוני מוזמנים להיצמד לברמן ולטעון שאין מספיק אלכוהול בעולם כדי להתמודד עם רובוטים זרחניים שמנסים לבצע בקהל הרקדה המונית.

בבוקר התחוור לי שאין זה חכם לערבב וודקה עם יין. בנוסף, עדיף לא לערבב אותי עם בר משקאות חופשי. להנגאובר האכזרי הזה יכול רק הבופה שהורכב על ידי השף זוכה שני כוכבי המישלן אדוארד לובט – הוא כולל שלוש ארוחות ביום, עמוסות אויסטרים, פואה גרא, טרטר טונה, דגים בגריל, שוק טלה ואוסף גבינות שחנקו אותי לכל החיים.

[interaction id="54969dc91de37ef059a34930"]

 

ומה לגבי הסקי? ובכן. פרנסיס תכול העיניים צלע איתנו מחדר השכרת הציוד הממוקם במלון אל ההר שעקב היעדר כמות שלג מספקת לא הייתה אליו גישה ישירה מהכניסה. הוא סיפר בהתלהבות שלימד בשנה שעברה את הישראלי הכי מפורסם בעולם לגלוש. "אייל גולן היה כאן?" תהינו. לא. גם לא שלמה ארצי. ולא ביבי נתניהו. "יש לו פרס נובל", רמז. ובכן, אחרי ששמעון פרס נפסל, התברר שמדובר בהוא מתורת המשחקים. כולנו הסכמנו שעלינו להרביץ בפרנסיס את תורת הסלבס.

לסיכום: ישראלים אוהבים את קלאב מד וקלאב מד אוהב ישראלים. מדובר בפיתרון אידיאלי לחברים ולמשפחות, בעיקר להורים שצריכים קצת חופש מהילדים שלהם תוך כדי החופשה ולא נבהלים מקצת גבס, או מפתחים הפרעת שתייה אוטומטית מול בר חופשי. ד"ש לפרנסיס.

החל מ־2,000 יורו לחבילה מקיפה של שבעה לילות הכולל טיסות והעברות, פנסיון מלא, סקי פס מורחב ושיעורי סקי.

*הכתבת הייתה אורחת של קלאב מד