סרטים לילדים לא חייבים להיות קלילים ומצחיקים, והאפקט נהדר

הבמאי הספרדי פאו אורטיז, שמגיע לשפוט בפסטיבל הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער, מצליח לספר ברגישות את סיפורם של ילדים שמנסים להגר לבדם לארצות הברית

מתוך "הצד השני של החומה"
מתוך "הצד השני של החומה"
9 ביולי 2018

כשהורה ממוצע חושב על סרט לילדים, הוא כנראה רואה בעיני רוחו את אלזה או את סימבה, לא סרט דוקומנטרי עצוב על משפחה שהופרדה. והנה – "הצד השני של החומה", שיוקרן השבוע בפסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער בסינמטק (10.7־14.7), מספר על נער בן 18 ועל נערה בת 13 שהופכים להורים חלופיים לאחיהם הקטנים, אחרי שאמם נכנסת לכלא.

האם היגרה מהונדורס למקסיקו כדי להעניק לילדיה חיים טובים ובטוחים יותר, בעוד אלחנדרו, שבנו הבכור נולד במהלך הסרט, שוקל לעשות זאת בעצמו. הוא אפילו צופה ביוטיוב בסרטון המסביר איך לעבור את הגבול בין מקסיקו וארצות הברית בלי להיתפס. קשה לצפות בסצנה ובחיי העוני הקשים של המשפחה במקסיקו בלי לחשוב על הפרדת הילדים מהוריהם שמתרחשת כעת בארצות הברית.

מתוך "הצד השני של החומה"
מתוך "הצד השני של החומה"

עוד כתבות מעניינות:
מה עושים עם הילדים ביולי? מדריך הפעילויות השלם
כך תסעו עם הילדים לפסטיבלי מוזיקה – ותשרדו
ביקרנו במוזיאון הטבע החדש ונדהמנו

במאי הסרט, פאו אורטיז הספרדי, יגיע לפסטיבל כשופט בתחרות הבינלאומית לצדה של הבמאית ההולנדית אינקה האוטמן וקבוצה של שופטים ילדים. "ב־2014 חייתי במקסיקו ושיתפתי פעולה עם ארגון שמסייע לאסירות בבתי סוהר עם ההליכים המשפטיים שלהן. ראיתי נשים רבות שהתמודדו עם מצבים מורכבים במיוחד, אבל נשאר בהן כוח להמשיך", הוא מספר. "פגשתי את אם המשפחה באחד הביקורים שלי והיא הפתיעה אותי בגישה ובאופטימיות שלה. כמה ימים אחר כך פגשתי את הילדים שלה והתרשמתי מאוד גם מהם, עד כדי כך שהתחלתי לצלם אותם".

הסרט מלווה את המשפחה במשך תקופה ארוכה. האם מופיעה רק בסצנה אחת אך קולה נשמע דרך הטלפון לכל אורך הסרט. אף שתקופת מאסרה ארוכה היא אינה מוותרת על המעורבות בחיי הילדים ובכל שיחה היא שואלת מה עושים הקטנים. כשהיא חושדת שלרוסיו יש חבר היא מקיימת איתה שיחת אם ובת מלחיצה, וכשבנה מרגיש שהעומס מכביד עליו מדי היא שם כדי להיות כתף מנחמת.

אך הגיבורים של הסרט הם בכל זאת האחים הגדולים, בייחוד רוסיו שלבם של הצופים יוצא אליה מיד. בעוד אחיה "זוכה" לצאת מהבית כדי לעבוד, היא מרגישה כמו אסירה בעצמה, כלואה בין קירות הבית, ואפילו בקשה תמימה לצאת לסרט בערב הופכת למריבת ענק עם אחיה הגדול. לעומת זאת, החיבור שלה עם האחים הקטנים מלא בהומור ואהבה. "לצד הרגעים הקשים עשינו עם הילדים האלה המון כיף", אומר אורטיז. "היינו חלק מהחיים שלהם לא מעט זמן וזאת הייתה חוויה ייחודית. הצוות שלנו כלל שלושה אנשים ונוצר בינינו קשר מצוין עם הרבה כבוד הדדי.

הילדים הרגישו בנוח כשאתם נמצאים שם, גם ברגעים אינטימיים וקשים?
"הם היו בעיקר נלהבים לשתף את הסיפור שלהם, לא פחות מאיתנו. הם האמינו שהמקרה הפרטי שלהם יכול לעזור לאנשים אחרים במצבים דומים, אז לא היינו צריכים לשכנע אותם אלא פשוט לעבוד יחד כדי לגרום לזה לקרות. המוטיבציה הזאת הקלה עליהם. הם התרגלו שהמצלמה פשוט נמצאת שם".

הבמאי הספרדי פאו אורטיז
הבמאי הספרדי פאו אורטיז

לא לזלזל בילדים

אף שמדובר בסיפור כבד ועצוב שגם מבוגרים עלולים להירתע ממנו, תוכניית הפסטיבל מגדירה את הסרט כמתאים לבני 9 ומעלה. כשהוא נשאל איך הגיבו הצופים הצעירים לסרט שלו, אורטיז משיב: "כולם מצאו דרך להזדהות עם הדמויות. הם בעיקר מתחברים לרוסיו, האחות הצעירה שרוצה לצאת לבלות עם חברים ולא יכולה, והם הצליחו להבין גם את הצד של אלחנדרו, שצריך לשמור על המשפחה בתור המבוגר האחראי. במקסיקו ובארצות הברית היה לילדים חיבור מיוחד לסיפור כי הם יודעים איך זה להיות מהגר ולהיות מודר כתוצאה מכך, הם מכירים את היעדר החופש ואת אי הצדק שנלווים למצב. הילדים מצליחים לחוות את הסרט גם כמשהו כיפי, הם נהנים מהרגעים הקלילים והקומיים וצוחקים הרבה".

בעיניך, מדיה לילדים צריך לציית לכללים שונים מאלה שמיועדים למבוגרים, או שאין סיבה למנוע מהם יצירות קשות ומורכבות שלא נוצרו מלכתחילה עבורם?
"אני מאמין שהמדיה לילדים מזלזל לא פעם ביכולת שלהם ללמוד ולהבין נושא ולעבור חוויה רגשית. זה לא בהכרח אומר שהם צריכים סרטים מורכבים או מאתגרים יותר אמנותית, וזה טוב בעיניי שיש כללים והגבלות מסוימות על תוכן לילדים. עם זאת יש מקום ליצירה מגוונת יותר. המציאות עמוקה ועשירה ולהיחשף לזה יכול להיטיב עם הילדים. הסרט שלנו הוא פשוט ההזדמנות של שני מתבגרים – רוסיו בת ה־13 ואלחנדרו בן ה־18 – לתקשר עם בני גילם".

← "הצד השני של החומה", הסינמטק, שפרינצק 2 תל אביב, רביעי (11.7) 14:30, 39 ש"ח

5 סרטים שאסור לפספס בפסטיבל

לוס בנדוס

להקת רוק המורכבת מנערים יוצאת לרואד טריפ ברחבי נורבגיה כדי להשתתף בתחרות להקות. בדרך הם פוגשים שלל טיפוסים משונים ומנסים לא להיתפס על ידי המשטרה או הוריהם (לגיל 10 ומעלה).

קוף

סרט שבדי מז'אנר הילדים האהוב "דומה לאי.טי אבל לא אי.טי". פרנק בן ה־11 פוגש קופיפה חמודה בחצר ביתו, ומתחיל לחשוד שלא מדובר בקופה רגילה (לגיל 6 ומעלה).

חלומו של פיצ'קו

הנה נושא פשוט שכל ילד יזדהה איתו – פיצ'קו ההודי נדרש לעשות את צרכיו מדי יום לעיני כל, והוא מוכן להיאבק בנחישות כדי להגשים את החלום להתפנות בפרטיות, באסלה משלו (לגיל 9 ומעלה).

מרתה וניקי

סרט תיעודי המלווה שתי נערות בעולם הגברי של תחרויות ריקודי היפ הופ. ניקי ומרתה רוצות להפוך לזוכות הראשונות ממין נקבה בתחרות גדולה, בלי להקריב בדרך את החברות ביניהן (לגיל 12 ומעלה).

בואו ילדים

קליאו בת ה־3 וחצי קצת טובה מדי במחבואים והולכת לאיבוד בפריז באמצע המשחק. היא חוברת לאישה זרה, אבודה גם היא, בעוד אחיה הולך בעצמו לאיבוד בחיפושים ורואה לראשונה את העיר לבד (לגיל 11 ומעלה).

← פסטיבל תל אביב הבינלאומי לסרטי ילדים ונוער, סינמטק, שפרינצק 2 תל אביב, שלישי־שבת (10.7־14.7)

רוצים להתעדכן ראשונים בכל מה שחם בתל אביב? הורידו את האפליקציה שלנו!
להורדה לאייפון | להורדה לאנדרואיד