למה ילדים משקרים?

שקר נתפס בעינינו כמשהו לא מוסרי, אבל כולנו משקרים, ושקרים קיימים גם בעולמם של ילדים. ילדים לא משקרים מתוך כוונות רעות אלא כי הם מחפשים להוציא מכך תועלת. לפניכם טיפים ועצות של נועם פיזן הפסיכולוג של עמותת בית חם

20 בנובמבר 2013

הופעת השקר אצל ילדים קשורה לגילם ולשלבי התפתחותם.

רגע לפני שאנו נלחצים שכשלנו בתפקידנו כהורים בהקניית ערכים, או חלילה שאנו מגדלים "עבריין מועד", כדאי להבין את הסיבות השונות שעומדות מאחורי אמירת השקר אצל ילדים וההתמודדות איתם, בהתאם לגילאים השונים:

בני 2־3 – בגיל זה שקר הוא שלב התפתחותי תקין. הילדים טרם מבינים את המשמעות השלילית של השקר, והם מכחישים כי הם לא רוצים שיכעסו עליהם. בגיל זה חשוב לחזור בפני הילדים שוב על כללי ההתנהגות הרצויים והמצופים מהם.

ילדים בני 3־5 מתקשים להפריד בין דמיון למציאות, הדבר בא לידי ביטוי בחבר דמיוני ובמשחקי תפקידים. גבולות המציאות והדמיון מתערבבים זה בזה כי הילד בודק בין היתר את הגבול בינו לבין סביבתו. כמו כן, החשיבה פחות לוגית ומלאה בחשיבה מאגית – יכולת הילד להאמין לעצמו שעל ידי הכחשת מציאות הוא יכול ליצור שינוי אמיתי במציאות עצמה.

בדרך כלל הדבר יבוא לידי ביטוי בסיפורים שהמציאו ולא מדובר בשקר מכוון. למעשה, הילד משתמש בדמיון כדי להביע משאלת לב, לומר בקול מה הוא רוצה.

תפקיד ההורים בשלב הזה, לשקף ולחבר בין הרצון של הילד למציאות הקיימת. בכך הם יוצרים חיבור באופן שמחד מכבד את רצונו , אך מאידך, בו בזמן משקפים לו שזו משאלת לב ולאו דווקא המציאות עצמה. לדוגמה משפט שאומרים לילד: "סיפרת בגן שעוד מעט תיוולד לך אחות וכי לחבר הכי טוב שלך יש אחות קטנה. אני מבין שגם אתה היית רוצה שתהיה לך אחות/תינוקת במשפחה". כך ההורה נתפס כמבין וכמשקף את הרצון של הילד ויחד עם זאת שם את הילד במציאות הקיימת כדי שהילד ילמד להתמודד איתה.

שקרים אצל ילדים בני 5־6

בערך בגיל 5 הילדים מבינים מהו שקר. עצם היכולת לשקר יכולה להצביע על אבחנה שעושה הילד בינו לבין הסביבה/האחר. רק כאשר נוצרת אצל הילד היכולת להבדיל בין עצמו לבין הסביבה, נוצרת היכולת לשקר. כך קורה באופן פרדוקסלי שהיכולת לשקר היא הישג התפתחותי, שבו הילד מבין שמחשבתו שונה מזו של האחר, והוא יכול לגרום לאחר להאמין במשהו, כשהדבר עצמו אינו נכון. בגיל זה ילדים מבינים שהשקר פסול מבחינה ערכית והם משקרים בעיקר מחשש מפני תוצאות המתלוות לגילוי המעשה.

שקרים אצל ילדים בני 7־12

בגיל זה הילד מבין את משמעות השקר וכן את היעדר המוסר שבעשייה, ולמרות זאת הוא ממשיך לשקר מסיבות ובמטרות שונות:

* בדיקת גבולות בייחוד בהיעדר גבולות עקביים וברורים.

* כביטוי של רגשות – כדרך מוצא עקיפה לביטוי של צרכים, מחשבות או פחדים שהילד לא יכול למצוא דרך לבטאם באופן ישיר.

* להשגת תשומת לב – בעיקר במקרים של חוסר התייחסות הולמת של ההורה/חוסר עידוד/הקשבה או כשיש ציפיות גבוהות או ביקורת, שיפוטיות ולחץ מההורים.

* כדי לחוש כוח ושליטה – לשם קבלת תחושת עצמאות מול התלות שבילדות. השקר מאפשר לילד מידת פרטיות/הסתרת סודות.

* כדי להימנע מעונש או ממצבי מבוכה ובושה, כישלונות לימודיים או חברתיים.

איך למזער את תופעת השקרים? עצות מעשיות

– לפתח סביבה בטוחה ואווירה נעימה שיאפשרו לילד להביע את רצונו לנהל מו"מ עם הוריו, כשהגבול נתון אך לא שרירותי, גמיש ומתחשב. כשקיימת הקשבה, תקשורת והבנה בין הורה לילד, לא יצטרך הילד להתבצר בעמדתו ולהשתמש במניפולציות ובשקרים.

– להסביר את חשיבות אמירת האמת – שיחת הסברה מהווה אפשרות ליצירת הבנה שתוצאת השקר היא אובדן האמון וחוסר יכולת לסמוך עליו. החינוך לערך יתבצע על ידי הסבר החשיבות של אמירת אמת וחשיבותה ביחסים בינאישיים וייצור הבנה והפנמת קוד התנהגות רצוי.

– לשמור על פרופורציות – הביאו בחשבון את גיל הילד ואת אופיו לפני שאתם נלחצים מכל שקר.

– לבדוק את אופן ההתייחסות שלכם – על ההורה לבדוק עם עצמו מדוע הילד מפחד לומר אמת? איך ההורה מתנהל כשמתגלה השקר? האם הוא כועס ומעניש בחומרה?

 

אוכלוסיית בריאות הנפש מחזיקה כעשרה מרכזים טיפוליים עם עשרות פסיכיאטרים, פסיכולוגים וצוותים רפואיים. העמותה פועלת בפיקוח משרד הבריאות והרווחה ומטפלת במאות מקרים.