איך מלמדים ילדים וילדות מדע בלי סקסיזם?

כמו ברוב התחומים, גם מקומן של נשים במדע נדחק לטובת ההיסטוריה הגברית של התחום. סדרת ספרים חדשה לילדים וילדות מנסה לשנות את זה על ידי לימוד פיזיקה, כימיה וביולוגיה מנקודת מבט של נשים פורצות דרך

עיניים פקוחות למדע (איור: דניאל פיולי)
עיניים פקוחות למדע (איור: דניאל פיולי)
26 באוקטובר 2017

כששואלים אנשים אם הם מכירים מדעניות, סיכוי סביר שהתשובה היחידה שתינתן, אם בכלל, היא "מארי קירי". מרבית הישראלים לא זוכרים כבר אפילו את עדה יונת, קל וחומר את ההישג שעליו זכתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009. וזה לא עניין חדש. בתחילת המאה ה־18 הייתה מריה סיבילה מריאן הראשונה שתיעדה, באיורים מדויקים, את המטמורפוזה כפי שאנו מכירים אותה היום: מביצה לזחל, לגולם, לג'וק עם כנפיים, או כמו שאוהבים לקרוא לו: פרפר. כל זה הודות לכך שאהבה להתבונן בחרקים ופרחים בילדותה ולציירם. אבל כותרות ההיסטוריה של המדע זוכרות אנשים אחרים, בעיקר גברים.

>> לכל כתבות הילדים

קמפיין חדש בהדסטארט מנסה לתקן את המצב הזה: טרילוגיית ספרי מדע (פיזיקה, כימיה וביולוגיה) בשם “עיניים פקוחות למדע" שמנסה לתת תשובות מדויקות לשאלות מוכרות, מרמה בסיסית עד להסברים מורכבים. הדבר יוצא הדופן הוא שההסברים כולם מובאים מתוך מחקרים פורצי דרך של נשים שונות בהיסטוריה – זוכות פרס נובל, חוקרות בנות ימינו וחלוצות יוצאות דופן בשנים שבהן רשמית לא רק שלא היו מדעניות, לנשים אף לא הייתה גישה לספרי מדע.

את הזכויות לסדרת הספרים רכשו זוג אחים ומנהלים שותפים בחברת אינפומנסרז, אביעד וחמוטל בן דב. הסדרה המקורית ראתה אור במאי 2017 בארצות הברית, שם הצליחו יוצריה לגייס כ־130 אלף דולר יותר מהמטרה המקורית. גם הגרסה העברית מצליחה מעבר למשוער והיא כבר עברה 100 אחוז מיעד המימון.

מדע זה לבנות (איור: דניאל פיולי)
מדע זה לבנות (איור: דניאל פיולי)

“מתוך המסע שאני עברתי בתור אישה באקדמיה, ידעתי שאני רוצה לתרגם ולהוציא לאור משהו שיהיה מעצים", מספרת חמוטל, שבימים אלו ממש מסיימת את הדוקטורט שלה בביולוגיה. “הטריגר היה כנס שנכחתי בו והציג את הנתונים של המל"ג אשר לפיהם שיעור הנשים בכל רמות האקדמיה במדעים המדויקים גבוה מ־50 אחוז, אולם דווקא בדרגים הבכירים הוא נמוך במידה משמעותית (16 אחוז)". חמוטל מספרת שבניסיונות להבין את הסיבות לפערים הללו היא מצאה את הדרך ליצור שינוי. “תחושת המסוגלות העצמית הנמוכה שנשים מרגישות ביציאה שלהן לפוסט דוקטורט היא לא משהו שאפשר לתקן מלמעלה. המון דוקטורנטיות בביולוגיה סביבי מספרות על המאבקים שלהן עם עצמן לקראת המשך הדרך. תחושה פנימית שמגיעה מהחינוך מלמטה, מהמודלים לחיקוי שהיו להן, וזה משהו שאנחנו צריכים לשנות ברמה החינוכית כחברה. לפי דעתי ספרים הם הדרך הכי טובה לעשות את זה".

זו לא הפעם הראשונה שהאחים בן דב מנסים להכניס שינוי חברתי מלמטה. החברה שלהם מתמחה בתרגום והפצה של משחקי קופסה, ואביעד מספר שכשהם עבדו על “הצב והארנב" – משחק לוח לכל המשפחה – הם החליטו לערוך ניסוי ותרגמו את חוברת ההוראות ללשון נקבה. את החוברת הם שלחו לבדיקה לקוראים בגילים שונים והרבה מהם הביעו קושי בלתווך לבנים שלהם את העובדה שמדובר במשחק שמתאים גם עבורם. “כששמענו את ההערות האלה", אומר אביעד, “אמרנו שעכשיו אנחנו יודעים שאנחנו חייבים לעשות את זה ככה. רצינו שהורים ייקחו כמובן מאליו שלמרות לשון הנקבה – גם בנים מוכללים בזה".

גם ילדה וגם לא לבנה (איור: דניאל פיולי)
גם ילדה וגם לא לבנה (איור: דניאל פיולי)

ומה קורה בספרים?

חמוטל: “הספרים מורכבים משאלות שנשאלות על ידי ילדה. זה תמיד יוצא משאלה בסיסית מאוד כגון ‘למה דברים נופלים למטה?' או ‘איך נולד פרפר?', ואז מתחילים לדבר איתה על השאלות האלה דרך זה שמציגים לה נשים שעסקו בתחום והובילו התפתחויות בו. אז בשאלה 'למה דברים נופלים למטה?', במקום לדבר על כוח הכבידה וניוטון שכולם מכירים, יספר הספר על אמילי דה שאטלה. היא הייתה אישה שהתעניינה בפיזיקה בתקופה שבה לא הרשו לנשים לדבר על מדע, אז היא התחזתה לגבר ונכנסה למועדונים למפגשי פיזיקאים, ובהמשך לימדה את עצמה לטינית ותרגמה את הספרים של ניוטון. בעצם היא הנגישה את הפיזיקה לכל מי שבא אחריה".

והיא לא היחידה. הציורים של מריה סיבילה מריאן היו תיעוד מדויק כל כך, שהם היוו בסיס לספרי מדע במשך שנים לאחר מכן. סיבילה הגיעה גם לדרום אמריקה, שם תיעדה זנים שלא נראו מעולם והעניקה בסיס למחקרי המשך רבים. “היא לא הייתה מדענית", מסכמת בן דב, “כי נשים באותה תקופה לא הורשו להיכנס לאקדמיה. היא פשוט הייתה אישה סקרנית מאוד שלא נתנה לאף אחד לעצור אותה וזה מה שאנחנו רוצים להעביר לילדים".

“עיניים פקוחות למדע", 60 ש"ח בקמפיין הדסטארט