"מדע הוא יופי של משחק"

"הרעיון הוא להתחיל בגיל צעיר", אומר פרופ' שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה, על לימודי מדעים. "ילדים זה העתיד שלנו", הוא מסביר. "אם נצליח לחנך את הילדים לחשוב בצורה רציונלית, אם נצליח לשכנע אותם שמדע זה נהדר, שהוא יופי של משחק, שהם יכולים להבין את העולם סביבם – אז יהיה לנו דור של אנשים לא רק משכילים ונבונים יותר, אלא שירצו ללמוד מדעים והנדסה, וזה העתיד שלנו בארץ".

בתחילת החודש עלתה בטלוויזיה החינוכית התוכנית "להיות מדען עם דן". לצדו של שכטמן תופיע השחקנית נתי קלוגר על תקן שותפתו של הפרופסור במעבדה. יחד יארחו השניים מדי תוכנית שלושה תלמידי כיתה א' וייקחו אותם לטיול בעולם המדע. התוכנית תכלול עשרה פרקים בפיזיקה, עשרה פרקים במדעי כדור הארץ ועשרה פרקים בביולוגיה. בין השאר יחקרו הילדים פירורי עוגיות ושערות תחת מיקרוסקופ, ישחקו אטומים במולקולות של מים ויפענחו את כל מצבי הצבירה דרך פופקורן. על התכנים אמון פרופ' שכטמן עצמו. התוכנית מיועדת לילדים קטנים ותשודר שבעה ימים בשבוע, שלוש פעמים בכל יום.

"אני בעצם מלמד את הילדים מדע בתוכנית", מספר שכטמן. "ככל שמתחילים ללמד בגיל צעיר יותר, כך הסיכוי להצליח יותר גדול".

שכטמן ונתי קלוגר ב"להיות מדען עם דן"

מאיזה גיל ראוי ללמד ילדים מדע?

"מרגע שהילדים נכנסים לגן, אפילו קודם, בבית. צריך לעשות מהילדים אנשים נבונים, בהירים. צריך להקריא להם הרבה ספרים. מרגע שהם קוראים לבד, צריך לשכנע אותם לקרוא ספרים בכיף, להפוך אותם קודם כל לאנשים בני תרבות משכילים".

מה לגבי הנטייה של הורים לשלוח בנות לחוג בלט ובנים למדעים?

"זאת שגיאה של ההורים. למה צריך להבדיל בין בנים לבנות? תנו לכולם הזדמנות להיות נאורים. מובן שאני לא טוען שבנים ובנות זה אותו דבר. בתוכנית, אגב, יש תמיד גם בנים וגם בנות. לפעמים אלה שתי בנות ובן, לפעמים ההפך".

"עתיד טוב יותר למדינת ישראל"

שכטמן זכה בפרס נובל בכימיה בשנת 2011, ולפני 15 שנה זכה בפרס ישראל בפיזיקה. הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס וחוקר מבנה החומרים. מאז הזכייה בנובל שכטמן מקדיש הרבה מאוד זמן ליזמות טכנולוגית, לייצוג מדינת ישראל בעולם וגם לחינוך. בין השאר הוא מוביל בשנה וחצי האחרונות פרויקט ללימודי מדע וטכנולוגיה בגנים העירוניים בחיפה.

"מצד אחד אני מתעסק בקדמת המדע בעולם ומהצד השני אני מתעסק בעתיד טוב יותר למדינת ישראל", אומר שכטמן.

הדבר הזה, הוא אומר, קשור כמובן גם להחלטה שלו לרוץ לנשיאות. "אני רואה עצמי מועמד לנשיאות, אני חושב שאוכל לשנות דברים לטובה במדינת ישראל", הוא אומר, "גם בתחום החינוך. אני לא מתכוון להוראה, אלא להתנהגות".

אילו תגובות מקבל חתן פרס נובל שמלמד מדעים?

"של הילדים? הם שמחים, אבל לא מעבר לזה. ההורים לעומת זאת מתרגשים. הם לא מבינים מה קורה".

תוכנית הטלוויזיה החדשה התגלגלה מראיון שנתן פרופ' שכטמן אצל הפסנתרן אריה ורדי בתוכניתו בטלוויזיה החינוכית – "אינטרמצו". בתום התוכנית אמר שכטמן לדינה לניר מהטלוויזיה החינוכית: 'החלום שלי הוא לעשות תוכנית מדע בטלוויזיה לילדים קטנים'. לניר פנתה למנהל הטלוויזיה החינוכית והוא, מספר שכטמן, "החליט תוך דקה אחת שהולכים על זה".

"חלמתי לעשות תוכנית מדע כזאת כבר הרבה זמן, אבל לא היה לי קשר לטלוויזיה", מגלה שכטמן.

על הבחירה שלו להקדיש זמן לחינוך וללימוד מדע לילדים למרות עיסוקיו הרבים ממילא הוא אומר: "יש מדינות שהבטיחו לממן לי תוכניות מקבילות כאלה אם אעשה אותן בארץ שלהן. כרגע יש כבר שלוש־ארבע מדינות כאלה".

הסכמת?

"כרגע אין לי זמן, אבל אם לא אבחר להיות נשיא, אני בפירוש אקדיש מזמני גם לעולם, לא רק למדינת ישראל".

לפרופסור שכטמן יש עשרה נכדים בגילים שונים. עם בנו, היום בעצמו דוקטור לפיזיקה, הוא נהג לעשות ניסויים מדעיים שונים.

"ההצלחה שלי תימדד", הוא אומר, "אם הילדים ירצו להיות מדענים ואם הם יחשבו שמדע והנדסה זה כיף וזה מעניין. תחושת המסוגלות היא הדבר החשוב. אני בא להפוך את הגלגל. להגיד לילדים 'הנדסה, פיזיקה, מדעים בכלל זה כיף!".

אתה מתרגש מהתוכנית החדשה?

"כן. מסקרן אותי לראות את מה שראתה המצלמה. אני הלוא הייתי מהעבר השני שלה. אני רוצה שהורים וילדים יצפו בתוכנית הזאת יחד וידברו אחר כך על מדע. לא על ההישגים שלי ולא על זה שקיבלתי פרס נובל".