עוברים לגן של גדולים

שאלות רבות שואלים את עצמם ההורים לילדים העוברים מגן פרטי לגן טרום חובה או חובה: מה אם הגננת לא תהיה לטעמנו? איך הילד יסתדר עם עוד 30 ילדים? איך להכין אותו? פסיכולוגית חינוכית ויועצת משפחתית ינסו לענות עליהן עבורכם

ההרשמה לגנים בעיצומה. בשנה הבאה ילדכם עובר מהגן הפרטי לגן טרום חובה/חובה, ממסגרת קטנה ופרטית ברוב המקרים, אינטימית ומוכרת, למסגרת גדולה הרבה יותר, עירונית, שבה חוקי משחק אחרים.

הורים רבים מוצאים עצמם לפתע חוששים ולחוצים מהשינוי הצפוי. מה אם הגננת לא תהיה לטעמנו? איך הילד יסתדר עם עוד 30 ילדים? האם יאהבו אותו? האם המשמעת לא תהיה נוקשה מדי? וכן איך אני יכול לעזור לילד שלי? איך להכין אותו?

חלי ברק_שטיין, פסיכולוגית חינוכית ומחברת הספרים "בגובה העיניים" ו"תקשיבו לי רגע", ואסי ניב, יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים מוסמכת, מנסות לעזור לכם לעזור לילדכם:

הכנה להורים

"מעבר ממסגרת קטנה ותומכת למסגרת גדולה יותר, הנתפסת לעתים גם כמנוכרת, מעוררת שאלות וחששות", אומרת ניב. "ראשית, קיים חשש משינוי בהרגלי היומיום של המשפחה: הילד שלנו נכנס למסגרת חדשה והוא מכניס אליה את כולנו. מציאות החיים משתנה והשינוי הוא גורף וגדול. לעתים זה מחייב את כולם (או את רוב בני הבית) לקום מוקדם יותר וכבר אי אפשר למשוך עוד קצת זמן בבוקר.

כדי לסייע לילדים שלנו כדאי קודם כל לבדוק את עצמנו ולגלות ממה אנחנו חוששים. ככל שניטיב להתמודד ביתר הצלחה עם המעבר כך נוכל להעביר מסרים חיוביים יותר לילדים.

"הורים צריכים לשאול את עצמם – מה זה בשבילי שהילד שלי הולך לגן חובה?", אומרת ברק_שטיין. "האם זה משמח אותי? מלחיץ אותי? האם חוויה לא מוצלחת שהיתה עם ילד גדול יותר מפריעה לי עדיין? עומד להתחולל שינוי וייתכן שהוא לא יעבור בקלות, וכשנמצאים במצב חרדה כל דבר שהוא פחות ממושלם יוצר מיד תחושת קטסטרופה, ולכן ההורים צריכים להזכיר לעצמם שהם סומכים על הילד וחשוב עוד יותר – סומכים על עצמם.

ההורים צריכים להזכיר לעצמם שהם סומכים על הילד. אילוסטרציה: shutterstock
ההורים צריכים להזכיר לעצמם שהם סומכים על הילד. אילוסטרציה: shutterstock

השאלה שצריכה להישאל על ידי כל הורה הוא האם אני סומך על עצמי שאוכל לטפל בנושא? האם הדיבור הפנימי אומר לי שאוכל להתמודד?

ההנחה היא שאם מזהים מה בדיוק גורם ללחץ אפשר לבחור מה לעשות כדי להוריד אותו. יש אנשים שבירור ואיסוף אינפורמציה עוזר להם לחוש ביטחון, יש שיעדיפו להכיר מיד באופן אישי את הגננת, ואחרים יחליטו כבר עכשיו למצוא לילד חברים שילכו איתו לגן בשנה הבאה. בכל מקרה חשוב לא להשאיר את הלחץ ללא התייחסות שכן למצבים כאלה יש נטייה לגדול ולצאת מפרופורציה".

"כדאי להורה לעצור לרגע ולבדוק עם עצמו איך הוא חווה מעברים", אומרת ניב. "מה אומר בשבילו לעבור למקום עבודה חדש, לסביבה חדשה. האם זה מלווה בתחושות של שמחה והתרגשות או אולי של חשש ודאגה, ואולי גם וגם. כשהורה יודע מה משמעות המעבר בשבילו הוא יכול לעשות הפרדה טובה וברורה יותר בין מה שהוא מרגיש לבין מה שהילד שלו מרגיש. לעתים מקורן של התחושות שלנו כלפי המעבר נעוץ בזכרונות שאנו נושאים עימנו מן העבר. הורה שחווה מעבר טראומתי יגיב ביתר דאגה מהורה אחר. גם כאן כדאי לבדוק עם עצמנו ממה נובעות התחושות שלנו ולעשות את ההפרדה הנדרשת.

"הדבר החשוב ביותר שיסייע לילד בקליטה טובה במסגרת החדשה הוא יחס ההורה למקום החדש, דבר הבא לידי ביטוי במסרים שמעביר ההורה לילד". המסרים הללו עוברים באמצעים מילוליים וגם באמצעים לא מילוליים (כמו התנהגות, שפת גוף וכו'). ילדים קולטים את המסרים האלה ברמת דיוק מדהימה ובייחוד את אלה הלא מדוברים.

הורה חושש, עוין וחשדן מעביר את המסר לילדו, גם אם יקפיד להשתמש במילים ה"נכונות" והמרגיעות. לכן, כדאי להורה לבדוק מה באמת הוא מרגיש כלפי המקום החדש.

ולא פחות חשוב: להתמודדות עם מעברים של ראשית החיים יש חשיבות גם לאופן ההתמודדות עם מעברים בהמשך החיים. כאשר ילד מתמודד בהצלחה עם שינוי יש סיכוי טוב שחוויה זו של מסוגלוּת תמשיך ותשרת אותו גם במעברים שיבואו אחר כך ("אתה זוכר כמה פחדת לפני הכניסה לגן ואיך הצלחת להתגבר?").

הדבר החשוב ביותר שיסייע לילד בקליטה טובה במסגרת החדשה הוא יחס ההורה למקום החדש, הבא לידי ביטוי במסרים שמעביר ההורה לילד
הדבר החשוב ביותר שיסייע לילד בקליטה טובה במסגרת החדשה הוא יחס ההורה למקום החדש, הבא לידי ביטוי במסרים שמעביר ההורה לילד

הכנה לילדים

 

ניב: "מעבר מוצלח לגן חדש הוא הזדמנות מצוינת לילד לחוות חוויה משמעותית של הצלחה התורמת להגברת תחושת הערך העצמי שלו. כדאי לבחון את ההיסטוריה האישית של הילד בהשתלבות בגנים, להיזכר מה הקל עליו את ההסתגלות בעבר ומה עוזר לו במצבי משבר: להביא בובה אהובה, חפץ יקר או תמונה משפחתית. כדאי גם להכין את הילד למעבר – ליצור אצלו תחושת גאווה שעכשיו הוא עובר לגן של גדולים ושאתם גאים בו על כך".

כשבועיים לפני תחילת השנה ערכו ביקור בגן. הכירו יחד את המבנה (איפה השירותים? המטבח?), את החצר, המתקנים, פינות המשחקים השונות. חשוב שמבנה הגן יהיה מוכר לילד. הכירו את הצוות – הגננות, הסייעות וכל אחד אחר שנמצא בגן – שמות ופנים. חשוב שהילד יכיר לפחות שניים_שלושה ילדים שיהיו איתו בגן החדש. אם אין ילדים המוכרים לו מהשנה הקודמת דאגו ליצור קשר עם ההורים החדשים וארגנו מפגשים הדדיים. הכירו לפחות שניים_שלושה הורים חדשים מהגן החדש, שיספקו תמיכה וליווי גם לכם. שוחחו עם הילד על המעבר הצפוי. תנו מקום לביטוי של רגשות "קשים" (פחד, דאגה, חשש, בלבול), עברו דרך הגן מדי פעם והפכו את הדרך למוכרת. בשבוע האחרון שלפני תחילת הלימודים התארגנו מחדש על סדר יום עם דגש על "סגירת היום" בשעה סבירה.

 

להרחבה בנושא היכנסו לאתר www.horut.org.il