עמק האלה

הכפר מֶלָנָה שוכן בעמק פרוואטי (Parvati Vally), עמק ירוק וקסום הנמצא בצפון הודו במדינת הימאצ'ל פראדש (Himachal Pradesh). העמק נקרא לכבודה ועל שמה של האלה פרוואטי מהמיתולוגיה ההינדית. לפי המיתולוגיה, פרוואטי הייתה אשתו של האל שיווה ואמו של סקאנדה גנאש – האל עם ראש הפיל.

בעמק המכוסה יערות עד מסלולי הליכה יפים וירוקים למטיילים. הוא שופע מים ושוכנים בו כפרים קטנטנים ופסטורליים, עטופים ביערות ובפסגות מושלגות, המעניקים הזדמנות להכיר חיים כפריים ושקטים. הגישה לכפרים רבים אינה מתאפשרת ברכב, וכך הם נשמרים נעימים, נסתרים, ושקטים מצפירות של ריקשות ושל אוטובוסים.

ילדים מעשנים את גבעולי צמח הג'אראס
צילום: דנה תמרי

הכפר מלנה הוא כפר מבודד השוכן בגובה של 2,720 מטר מעל פני הים. לכפר מגיעים ברגל, במסלול מעוקל והררי של כ־18 ק"מ. הכפר כולו מונה כ־600 נפש, הקהילה בו סגורה ואנשיה מתחתנים בינם לבין עצמם.

נשות הכפר נחות על סלעים בשולי הכפר בסוף יום עבודה
צילום: דנה תמרי

לתושבי מלנה צבע עור בהיר יחסית ולעתים גם עיניים ירוקות־כחולות. את תוויהם הבהירים הם תולים באמונה שבעורקיהם זורם דמם של חיילי אלכסנדר מוקדון, ששהו באזור במסגרת מסע הכיבושים של המצביא בשנת 326 לפני הספירה. תושבי מלנה מאמינים כי הם צאצאים של חיילים מצבאו של מוקדון שנשארו באזור, ולכן הם טהורים ואסור לגעת בהם ולטמא אותם. מסיבה זו על תושבי מלנה חל איסור לבוא במגע פיזי עם זרים. בשטח הכפר ישנם שלטים ובהם אזהרה על הטלת קנס בסך 1,000 רופי (כ־100 ש"ח) על אדם שייגע באחד מתושבי הכפר או ברכושו. כאשר מתהלכים בכפר צריך לנהוג בזהירות רבה וכל רכישה מתבצעת בתיווך הקרקע – בני מלנה מניחים את הסחורה על הקרקע, לבדיקתה על ידי הקונה הפוטנציאלי והוא מעביר את התשלום לידיהם באותו אופן, כך שאין מגע פיזי בתהליך.

נשים עושות את דרכן חזרה אל הכפר לאחר יום עבודה בשדות, נושאות על גבן צמחי קנאביס ועצים להסקה
צילום: דנה תמרי

תושבי מלנה מתגאים בדבר נוסף המבדיל אותם: שיטת הממשל הייחודית. מלנה היא מעין עיר־מדינה, שבה מוסדות עצמאיים לקבלת החלטות. החוק ההודי כמעט אינו תקף בכפר, וכל ההחלטות נדונות על ידי שתי מועצות נבחרות המתכנסות סביב במת אבן. המשטרה ההודית ממעטת להגיע לכפר, בין היתר בגלל קשיי הגישה.

שעות אחר הצהריים, חבורת ילדים משחקים בחצר ביתם
צילום: דנה תמרי

צמח הקנאביס, המכונה בהודו גאנג'ה, משמש זה דורות רבים לצורכיהם של תושבי הכפר. מסיבי הגבעולים הם מכינים חבלים חזקים, המשמשים לנשיאת משאות ולנעליים המונעות החלקה במדרונות, ומזרעי הגאנג'ה הם מכינים מאכלים ושמָנים המשמשים למזון, הגנה מהקור בחורף הקשה, וכן להרגעה, לרפואה ולשיכוך כאבים.

כשהבינו את העושר הטמון בצמחי הגאנג'ה המעיטו אנשי מלנה בשאר ענפי החקלאות, וכבר עשרות שנים שפרנסתם העיקרית היא גידול וסחר של ג'אראס (חשיש הודי), השְׂרף המופק מצמח הקנאביס. מדי סתיו מתגייסים להכנת הג'אראס כל תושבי הכפר – גם ילדים קטנים, ובעונת הפריחה, יוצאים כל אנשי הכפר אל השדות לאיסוף השרף השומני מפריחת הצמחים, מזריחת החמה ועד שקיעתה.

יש מבקרים האומרים שהשהייה בכפר עשויה אף להיות בלתי נעימה ומלווה בתחושה שהמבקר לא רצוי בכפר, אך מרבית התושבים אדיבים ומסבירי פנים, והדרך לכפר והשהייה בו מעניקים בהחלט חוויה ייחודית, מעניינת ויוצאת דופן.