הקבב שעזר לנו להתגבר על טראומת ילדות

תל אביב רוויה בקבביות מצוינות. מהתקווה, דרך חנן מרגילן, שמואל ומיטש החדשה בכרמל ועד לכרמל וג׳סמינו באלנבי. אבל משום מה הקבב, ממש כמו נער תגלית עירום שחווה טריפ רע משוט של טובי, נעצר באלנבי. לא מזמן למדתי מהראפר הפנר שבדוכן ״ערוסה ישראלית״ באבן גבירול התחילו להגיש קבב. הייתי חייב לבדוק. כמו כן הייתי חייב לציין את שמו של הפנר כדי להרגיש חי. הוא ראפר־טראפ בן 20 ואני עברתי חרם בכיתה ח׳.

למי שלא מכיר את דוכן ערוסה ישראלית. מדובר בדוכן באמצע תל אביב ובו גריל פחמים שמפיץ ניחוחות על האש בכל הבלוק. על הגריל נצלות פיתות עם בשר טחון. על אף הפחמים והמחיר הנמוך, עבורי הערוסה היא פספוס. היא קטנה מדי ומעולם לא סגרה לי פינה (אני שמן, כתוצאה מחרם שעברתי בכיתה ח׳). צורת העבודה בערוסה ישראלית משוללת כל היגיון. אתה מזמין מהקופה, והבעלים אומר לנשים שבמטבח להכין. משהו. אחרי שזה מוכן (מה מכינים שם לעזאזל?), הפיתה עוברת לצלייה במנגל שלוקחת רבעון פיננסי כשבזמן הזה אנשים נוספים יזמינו מנות שהם יקבלו לפניך. לאחר מכן הבעלים צורח ״מי הזמין קבב?״. כולם הזמינו קבב. משם עוברים לוויטרינה נוספת שבה ירכיבו לכם את הפיתה עם ירקות ואם תבקשו קצת עמבה ישימו לכם את כל הבקבוק ואז את הסוף ישפריצו לכם בפנים.

והקבב? יש בו את כל מה שהופך את מנת הערוסה לנפלאה: משיחה נהדרת של פיתה בשמן חריף וצליה על מנגל פחמים אמיתי. הבשר לעומת זאת, ממש כמו זה בערוסה, לא עסיסי, ועל אף הצלייה הארוכה נשאר ורוד בפנים, מה שגרם לי לתהות שמא הקבב קפוא. בכל זאת טעמו מובחן בתיבול לבנטיני כלשהו וטעים. נאמר זאת כך: הקבב בערוסה ישראלית אינו מזהיר, אבל הצלייה שהוא עובר על הפחמים וכן המשיחה שעוברת הפיתה הופכות לחוויה מנגלית ב־25 ש"ח שנדיר לקבל במרכז תל אביב. נכון הפנר? אני גם אוהב היפ הופ… תראה יש לי ג׳ינס של אקס בוי… אתה יודע מה זה אקס בוי? אוי ואבוי, זה אשכרה כמו כיתה ח׳ שוב.

חשבון: 25 לקבב בפיתה, 17 לערוסה
מדד הטראש: סולידי
אופציה טבעונית: כן, הם זורקים ירקות כאלה לתוך הפיתה. הבנתי שנחמד
וייב: מי הזמין את הקבב? לא זה לא שלך היא הייתה לפניך
טעים: אחלה. 3.5 כוכבים
אינפו: אבן גבירול 3, כל יום 10:00־4:00