רצופה בכוונות טובות: פמלה אנדרסון התבאסה על הסדרה הזו, ובצדק

הטקסט התפרסם במקור באתר "הספוילר", אתר הטלוויזיה החדש מבית "טיים אאוט". תראו תראו

זה רק הוגן שהמילה האחרונה תהיה של פמלה אנדרסון. היא הרי זו שסבלה יותר מכולם, שספגה את כל הביקורות, שנחשפה במערומיה הפיזיים והרגשיים. כן, אפילו יותר מטומי לי. זה רק הוגן שרגע לפני שידור הפרק האחרון של "פאם וטומי" – המיני סדרה העלילתית של Hulu על מערכת היחסים המופרעת וקלטת הסקס הפופולרית בעולם – פמלה אנדרסון תגיב בדרך שלה. "החיים שלי. אלף אי שלמויות. מיליון מיסקונספציות", כתבה בפתק שפירסמה באינטסגרם שלה. "לא קורבן, אבל כן שורדת. וחיה כדי לספר את הסיפור האמיתי". כי הסיפור שלה, שוב, מסופר בלעדיה.

למרות ש-"פאם וטומי", שנוצרה על ידי רוברט סיגל ("המתאבק", "המייסד"), עושה מאמץ ניכר להדגיש העוול שנעשה לאנדרסון, היא יוצרת למעשה עוול חדש. אנדרסון לא רצתה שהסדרה תעלה, וכפי שמתברר מפתק האינסטגרם שלה, הסיבה העיקרית לכך היא שמגיע לה לספר בעצמה את הסיפור. המיני סדרה של הולו מוכיחה שהיא צודקת. וזה לא שפמלה מקבלת יחס רע חס וחלילה, סיגל חמלתי כלפיה כדמות וכאדם, חגה סביב סיפור הקלטת שנגנבה מביתם ואפילו מסיימת עם התנצלות כלפיה – חלקית, עקומה ואולי גם שקרית, אבל התנצלות – מאת רנד גוטייה, השיפוצניק שגנב את הקלטת והוביל לסיפור, שבאופן מעט אירוני מגולם על ידי אחד ממפיקי הסדרה, סת' רוגן.

הכוונות הטובות בהחלט ריצפו את הדרך הזו. הזוג הטראשי-מלכותי של הנטייטיז מגולם בצורה מופתית על ידי לילי ג'יימס ("אחוזת דאונטון") וסבסטיאן סטן (חייל החורף מסרטי מארוול), שלא רק נראים כמעט אחד לאחד כמו הזוג, אלא גם מדייקים באופן מלחיץ במימיקה, הקולות, האנרגיה והכימיה של פאם וטומי. למעשה, הם כל כך טובים עד שקל לשקוע בסיפור ההתאהבות שלהם, שמרגיש אמין ומבדר וסקסי וחמוד כאחד. הפרק שמציג את ההתאהבות הזו הוא גם ללא ספק הפרק הטוב ביותר בעונה.

סטן כנראה למד דבר או שניים בבית הספר לפרצופים זועמים של מארוול, כי הטומי לי שלו הוא נבל מעולה גם מבלי להיות נבל, והאופן שבו הוא משחק גבר נפוח שכועס על העולם עמוס בניואנסים גם אל מול הצעקנות של הדמות. ג'יימס מגלמת נפלא גם את החלק הקשה ביותר בלגלם את פמלה – כלומר עבודות המשחק הבינוניות שלה ב"משמר המפרץ" וסרטי טראש כמו "חתיכה דוקרנית" – ומצליחה לזהור גם בחצי השני והחלש של הסדרה, שמתחיל מרגע שהקלטת דולפת והופך אט אט לדרמה משפטית. שינוי הטון הזה אולי עובר באופן מטושטש יחסית, אבל גם מעיד על בעיה גדולה יותר במבנה והסגנון שלה.

>> עוד סדרות שמבוססות על סיפור אמיתי מהתקופה האחרונה
>> הרגעים הכי מביכים ב"שנות הירח" של אביב גפן, עד כה

כן, היא סדרה כיפית. כן היא מצחיקה לפרקים. כן, יש לה קאסט קומי נהדר (חוץ מרוגן, גם ניק אופרמן וקומיקאי העבר אנדרו דייס קליי מככבים). אבל היא לא החליטה אם היא רוצה להיות קומדיה קלילה על נושא רציני או דרמה רצינית על עולם די מצחיק. כך, למשל, בפרק השני ישנה סצינה מוזרה ומצחיקה בה טומי משוחח עם איבר המין המפורסם שלו, שגם עונה בחזרה. יצור ה-CGI, זוויות הצילום ועצם הרעיון עצמו הם בהחלט פרמיס מצחיק, אבל למעט הסצינה הבודדה הזו, ההיפר-ריאליזם ננטש לטובת עוד רפרנסים חמודים מהניינטיז (היי, זוכרים מודם חייגן?!) ועוד שוט ארוך על חדר ישיבות. זה, כמו רגעים קטנים נוספים של יציאה מהסגנון, מערבבים את היצירה לעיסה שלא החליטה מה היא רוצה להיות.

אך יותר מהכול, מוזר לראות שהמיני סדרה בעיקר לא מקשיבה לעצמה. מוטיב המצלמות החודרניות מופיע לכל אורך הסדרה. המצלמה שצדה אותה במגרש הבייסבול בו התגלתה, מצלמות הפפראצי שרודפות אותה גם ברגעים הכי כואבים, מצלמות "משמר המפרץ" שרק רוצות שוט טוב של התחת שלה וכמובן המצלמה הביתית הארורה שטומי מתעקש לדחוף לה לפנים. הלו, גם בסדרה יש מצלמות, וגם אם לא מצלמים את פמלה עצמה אלא רק את דמותה, זה עדיין מוזר שמפקיעים את גופה ממנה. איך תנזפו בגנבי הקלטת תוך כדי שאתם מצלמים שחזורים די מדויקים וכמעט מפורטים מדי של אותה קלטת בדיוק?

הפתק ההוא שאנדרסון פרסמה באינסטגרם נכתב על נייר רשמי של נטפליקס, מה שהיה למעשה ההכרזה על סדרה/סרט דוקומנטרי מטעם שירות הסטרימינג, בשיתוף פעולה עם אנדרסון (וגם בנה). אולי זה יהיה התיקון שהיא מייחלת לו. כי עם כל הכבוד לזין מדבר (ובהחלט יש), הרבה יותר מעניין וחשוב לשמוע את הסיפור הזה הישר מפי השורדת שגופה הופקע ממנה בפומבי לטובת חצי עולם, שוב ושוב ושוב.

רוצים עוד ביקורות טלוויזיה? בואו לאתר הטלוויזיה החדש שלנו, "הספוילר", ותראו תראו