אוף וייט: הפיצה הלבנה של פאפא ג'ונס פספסה את הנקודה

קחו רגע נשימה, כי אני הולך להפיל שני דל"פים: אני אוהב פיצות מסחריות, ואני אוהב פיצה לבנה. זהו, הוצאתי את זה. והאמת היא ששתי החיבות הללו נובעות מאותו המקום של "אין צורך או סיבה להתנשא". כן, גם אני עף על המורטדלו של לה טיגרה והתמוגגתי מול הסטרצ'טלה הנמתחת של פונטו ז"ל – אבל בכל הנוגע לפיצה, מדובר במאכל שהפער בין גרסתו הגרועה ביותר והטובה ביותר לא כזה משמעותי לי. גם אם זו פיצה מרשת, וגם אם זו פיצה לבנה.

>>

לכן התלהבתי למדי כששמעתי על סדרת הפיצות הלבנות של פאפא ג'ונס – הם קוראים לזה קולקציית חורף, ולמרות שאין לי מושג מה בדיוק חורפי בפיצה לבנה ואין לי ממש מושג על איזה חורף הם מדברים. ובכל זאת, סדרת פיצות שמחליפה את רוטב העגבניות ברוטב השום של פאפא ג'ונס היתה בשורה משמחת, כי למרות שפאפא ג'ונס אחראים לפיצה המועדפת עלי מבין הרשתות, הרוטב שלהם הוא לא בדיוק החלק המצטיין בפיצה. רוטב השום, לעומת זאת, צלח איתי כמה קראסטים מצוינים.

קלמטה קלמעלה. המהדורה הלבנה של פאפא ג'ונס. צילום: אמיר מנחם

על פניו זה באמת רעיון טוב, כי הרוטב בעל טעם השום התעשייתי החזק הוא בהחלט אחד הכוכבים של התפריט (אם כי רוטב השום פרמז'ן מנצח). אבל בפועל, כשהגיעו הפיצות הלבנות – עדיין חמות מהמשלוח – הרוטב הרגיש נעדר. כנראה זה תהליך החימום שאידה את רובו, או שאולי מראש הבצק לא נמרח במספיק רוטב, אבל התוצאה הרגישה כמו פיצה דלה, במיוחד כי התחלתי פיצת "קלמטה 6 גבינות – בסיס של רוטב שום, טפנד זיתי קלמטה, עגבניות טריות, ארטישק, 5 גבינות איטלקיות ומוצרלה".

לא יודע, מהתיאור הזה אני מסיק שבפאפא ג'ונס לא יודעים שמוצרלה היא גבינה איטלקית, או לא מוכנים להודות מה 5 הגבינות המסתורית. מהביס הסקתי שהם לא כל כך ידעו מה לעשות עם רוטב השום, כי כל טעמי שום שאולי היו שם מזמן התפוגגו. במקום זה קיבלתי גוש גבינה שמרוב תערובת נשאר בעיקר אנמי, ותוספות שלא היו מספיק מעניינות בטעמן (טפנד זיתי קלמטה זה סתם. פשוט תשימו זיתים) או לא מספיק דומיננטים (הארטישוק היה חביב, כשמצאתי אותו).

משלוש יוצאת אחת. המהדורה הלבנה של פאפא ג'ונס. צילום: מתן שרון

הסלייס השני, שנלקח מהפיצה הבלקנית (בסיס רוטב שום, הזלפות ממרח עגבניות מיובשות, 2 גבינות איטלקיות, פטה, זיתים ירוקים, בצל ומוצרלה), היה כבר יותר טוב, אבל רק הוכיח לי את מה שחשבתי – רוטב השום פשוט לא מורגש. אולי זה קיצור ל"רוטב שום כלום". אבל כמכלול, התוספות של הבלקנית הצליחו לייצר ביס מעניין יותר, עם פטה קטנה וזיתי שנותנים רוח יוונית וממרח עגבניות מיובשות שמזכיר איזה טעם באמת היה חסר פה. מה גם הם הצליחו לעשות זאת רק עם 2 גבינות איטלקיות! אה, ומוצרלה. זו עדיין לא היתה פיצה שהרגישה מיוחדת או מעניינת מספיק כדי להזמין, אבל היא לפחות לא הרגישה אנמית כמו הראשונה.

רק הפיצה השלישית הצליחה להצדיק במעט את הפורמט החדש, ותנו לי להגיד לכם כבר עכשיו – זה לא בזכות רוטב השום. "הצ'יקן פסטו" מורכב גם הוא מאותו רוטב שום, אבל עם נתחי עוף עסיסיים, פטריות טריות, בצל לבן, מוצרלה וזילוף רוטב פסטו. והפעם התיאור קלע – נתחי העוף הקטנים שפוזרו בכמות משמחת (כלומר לא מעט מדי, אבל גם לא יותר מדי) באמת הרגישו עסיסיים במיוחד ביחס לביס פיצה, והפסטו פוזר גם הוא במידה מדויקת – כזו שמתאימה גם לאנשים שלא מתים על פסטו, וגם לחובבי הממרח. הפעם זה הרגיש כאילו הם קלעו למשהו מדויק במקום לפזר כמה תוספות ולהתפלל לפאפא שיצא טוב.

בסוף רק אחת היתה שווה את הפחמימות. פיצה צ'יקן פסטו של פאפא ג'ונס. צילום: מתן שרון

הלבנה של פאפא ג'ונס לא היתה הדבר לו חיכינו, פיצה מעוטרת טעם שום מפואר עם תוספות שגורמות לה להרגיש כמו גרסה חגיגית למנה הקלאסית. במקום זה קיבלנו 2 פיצות שהרגישו כאילו מישהו שכח את הרוטב, ופיצה אחת שהרוויחה את השם צ'יקן פסטו, וראוי שתישאר בתפריט גם בתום החורף, שאני מניח שיגיע עוד שבוע וחצי בערך. עד אז, נמשיך לתהות לעד איזה שילוב של 5 גבינות איטלקיות יוצר טעם שנעלם מהפה, ונחלום על עוד קצת עוף בפסטו.
קולקציית הפיצות הלבנות של פאפא ג'ונס, 89.9 ש"ח למשפחתית, זמינה בכל הסניפים ובמשלוח