חור בקיר שממנו יוצא אוכל זול ומשביע. ככה עושים אוכל רחוב

אדם הגון חייב להודות בטעותו, ואני טעיתי. לפני כחודש, כשכתבתי על מתחם גרקו ביץ' החדש כתבתי על מנות הגירוס שלהם ש"אין מנות כאלו בעיר", מתוך התרגשות למצוא את מנת הרחוב היוונית, עשויה כהלכה, בעיר העברית הראשונה (גם אם יקרה וקטנה מהרצוי). אבל טעיתי. כלומר, ברור שיש עוד מסעדות יווניות בעיר, אבל חשבתי שבתור אוכל רחוב הגירוס נעדר מחוצות תל אביב, עד שסגן העורך היקר שלנו העמיד אותי על טעותי – הוא מצא חור בקיר.

אין קונספט אהוב יותר בתרבות אוכל הרחוב מאשר חור בקיר. זה כל מה שאתוס הרחוב אוהב – קיר, חור, ואוכל שיוצא ממנו. מה עוד יש לבקש? החור הספציפי הזה ממוקם גם בלוקיישן מעניין במיוחד, מול חוף הכלבים ביפו, ממש בין מוזיאון האצ"ל לכיכר השעון, שלושה קילומטר קו אווירי מגרקו ביץ'. קל מאוד לפספס את חלון הברזל הכחול-לבן שנפתח מתוך המבנה כמו חלון גזלן ישן, בעיקר כי הוא ממוקם בסמטה על כביש עמוס עם שני כיסאות חוף שספק נגנבו וכמה עציצים שפוזרו כדי לרכך את אווירת הסמטה שמאחורי המסעדה.

הגירוס של פאראקאלו בגרסת הצלחת (צילום: יחסי ציבור)

טוב, זה קצת לא הוגן, כי זו באמת סמטה שמאחורי מסעדה. החור הזה שייך למסעדת פאראקאלו, מסעדה יוונית עם אווירת טברנה סלאש מלכודת תיירים (האם כל היווניות ככה?) שנפתחה לפני כ-4 וחצי שנים. לא בדיוק מסוג המקומות שאנשים שגרים בתל אביב אוהבים לסעוד בהםץ אבל החור בקיר שבמאחורה? זה כבר דיבור אחר לגמרי. במקום לשלם את מיטב כספכם כדי לנגב ממרחי שום (ועוד להוסיף טיפ!), פשוט בואו למאחורה, הציצו פנימה לחדר שבבירור היה מחסן או מטבח אחורי נטול שימוש ותבהו בשיפוד הגירוס המפתה מטפטף לתוך הפיתה שלכם במחיר הוגן לכל הדעות.

המחיר ההוגן הזה, קל לשכוח, היה עד לפני כמה שנים מחיר די סטנדרטי. היום הוא ישמע זול ממש: 25 ש"ח יקנו לכם פיתה יוונית מגולגלת (יעני, לא ממולאת, רק חצי עוטפת) במילוי גירוס שווארמה פרגית, סובלקי שיפוד פרגית, סובלקי שיפוד קבב או סובלקי גבינת חלומי. קצת עגבניות, בצל, צ'יפס ורוטב ציזיקי/טחינה וזהו, בלי קשקושים, קחו ת'פיתה ותאכלו בעמידה ליד יונה שמתרחצת בשלולית מי מזגן. או בעצם יותר טוב, קחו כמה צעדים מערבה – אתם יודעים, איפה שהכחול הגדול הזה – ושבו לאכול גירוס על הטיילת עם הנוף היפה של חופי יפו.

הסובלאקי של פאראקאלו בגרסת הצלחת (צילום: יחסי ציבור)

המנות עצמן נדיבות ביותר (בטח ביחס לתמחור) עם כמות בשר נאה (בעיקר הגירוס) שממלאת את הפיתה היטב, ומספקת מנה משביעה וטעימה. זה לא אוכל מרהיב, לא טעים באופן יוצא דופן, אבל הבשר רך ומתובל בעדינות ראויה, שמנוני במידה (גוש שומן הכבש שמעל שיפוד הפרגית דאג לזה יפה) והפיתה היוונית הרכה ממלאת, אבל לא יותר מדי. מנת הקבב טיפה קטנה ביחס לאחותה, אבל הבשר עסיסי ואדמדם ועשוי היטב, לא ממש מתובל אבל עדיין מספק את חלקו במסגרת המנה הכוללת. זו לא מנה מדהימה, אבל עבור 25 ש"ח שנתתם לאיש שבקיר זו מנה מושלמת.

הגירוס של פאראקאלו הוא אוכל רחוב כמו שאוכל רחוב אמור להיות: פשוט, זול, מהיר וממלא. יש האומרים, ואני לא אתווכח איתם, סוגר פינה. בהחלט יש לאן לשפר אותו – אפשר היה למשל להחליף את חתיכות העגבניות הגסות בממרח עגבניות סמיך, או להוסיף לכל מנה קצת רוטב ציזיקי/טחינה מהצד (אני קניתי כלי של ממרח סקורדליה שהיה קצת דל בשום ובכל זאת הוסיף המון). אבל בסך הכל, לשם הפרופורציות, מדובר בפחות מחצי המחיר של מנה זהה בגרקו, עם יותר בשר ודרך חור בקיר. ככה סתם, מתחבא ביפו ליד היונה המתרחצת. מסתבר שיש מנות כאלו, ואפילו בזול.

פאראקאלו, נחום גולדמן 6 יפו, א'-ש' 11:00-23:00, 03-681-6918