מנת יתר

פוסט אמת: הסנדוויץ' הטוניסאי שלא תוכלו להפסיק לאכול

נתניה ועוד 15. הסנדוויץ' הטוניסאי של פוסט
נתניה ועוד 15. הסנדוויץ' הטוניסאי של פוסט

הסנדוויץ' הטוניסאי הכי מפורסם בנתניה הגיע לתל אביב. בדקנו ומצאנו: גם מי שלא אוהב סנדוויץ' טוניסאי לא יוכל להפסיק אחרי הביס הראשון מהכריך של פוסט

לא ברור איך אבל הטוניסאים קצת נעלמו מתחת לרדאר. הסטיגמה היחידה שהם קיבלו זה אגן רחב, שזה לא כל כך כיף (נסו להשתמש במשפט: "לך מפה יא טוניסאי, יא… אגן רחב") והמפורסם היחיד שיצא מהם הוא סילבן שלום, שזה גם לא כל כך כיף (נסו להשתמש במשפט: "לך מפה סילבן שלום יא טוניסאי"). ובואו נודה, גם המורשת הקולינרית שלהם יחסית נידחת. איך אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם מחשלת במשך יותר מאלפיים שנה מורשת קולנירית של סנדוויץ' עם טונה מקופסת שימורים? לא ברור.

את הסנדוויץ' הטוניסאי של שמעון פוסט כל נתנייתי מנתניה מכיר (נראה לי, אני לא מכיר אנשים מנתניה). נוסעים על כביש החוף ולוקחים ימינה במרים פיירברג, ושם יש את הדוכן של שמעון שמגיש טוניסאי, שקשוקה ובשרים בבגט. אחרי עשרים שנה הבן שלו, ציון, פתח דוכן בלילינבלום פינת הרצל, שם הוא מגיש את המנות המוכרות של אביו.

"תוך כדי שאנחנו יושבים ציון יוצא אלינו עם חצילים, בצל ותפו"א שהוא טיגן בטמפורה. הם היו רותחים, שמנוניים וטעימים. ניסיתי ולא הצלחתי להפסיק את הבגט העצום באמצע. כך למדתי להפסיק לפחד ולהתחיל לאוהב סנדביץ' טוניסאי"

המקום החדש משופץ בפונקציונליות ובשעות הערב הוא ריק. ציון (נראה לי, אני לא מכיר אנשים מנתניה) מרכיב בעצמו את המנות. הזמנו את המפורסמות: טוניסאי בבגט ושקשוקה בבגט. ציון מחמם את השקשוקה במטבח ומתחיל להרכיב את הטוניסאי. לבקשתי הוא מסביר על כל מרכיב: אריסה לא חריפה מדי, משוויה של פלפלים קלויים, טשירשי (ממרח דלעת, גזרים ותפו״א), טונה בשמן שייבשו וחתכו לפתיתים, ביצה קשה, תפוח אדמה, צלפים, אנשובי, לימון כבוש ושפריץ בחזרה של שמן.

יום אחד, בני, כל זה יהיה סנדוויץ' טוניסאי. הסנדוויץ' של פוסט, עכשיו בתל אביב
יום אחד, בני, כל זה יהיה סנדוויץ' טוניסאי. הסנדוויץ' של פוסט, עכשיו בתל אביב

כבר כתבתי בעבר את דעתי על הסנדוויץ' התמוה שהוא כריך טוניסאי. ביצה וטונה אוכלים בצבא ובדיאטה. אבל כבר בעת ההרכבה של ציון מתחילים להבין, שיש פה מלאכת מחשבת, קונסטרוקציה שחושלה אם לא באלפיים שנות גלות בטוניס, אז בעשרים שנות סנדוויצ'אות בנתניה. ואכן הביס הראשון והשני מגשימים את הציפיה: תשלובת הממרחים יוצרת ביס פיקנטי עם משחקי מרקמים. הכבדות של הביצה והטונה נעלמת בין רטיבות הלימון הכבוש לבין הסמיכות של הטשירשי והמשוויה.

ומה כבר אפשר לחדש בשקשוקה? לא הרבה. אבל השקשוקה אצל פוסט הייתה בעל טעם עמוק של שקשוקה שהתבשלה שעות, עם זכרון בטעם של שרוף על המחבת. גם היא מצויינת.

תוך כדי שאנחנו יושבים ציון יוצא אלינו עם חצילים, בצל ותפו"א שהוא טיגן בטמפורה. הם היו רתוחים, שמנוניים וטעימים. לצדם הייתה פנכת חמוצים של כרוב, צלפים וזיתים, גם היא נהדרת.

ניסיתי ולא הצלחתי להפסיק את הבגט העצום באמצע. כך למדתי להפסיק לפחד ולהתחיל לאוהב סנדביץ' טוניסאי. ועם זאת, בכל ביס אמרתי לעצמי, כל המממרחים האלה הולכים פצצה עם שניצל. שאגב יש שם, אבל די. שלא יהיה לי אגן רחב.

כוכבים: ארבעה (הנה, תראו: ∗∗∗∗)

טעים: מאוד

וייב: נתניה לפני שהצרפתים הרסו אותה

טבעוני: אין. וסתם צחקתי בנוגע לצרפתים

מחיר: 36 לטוניסאי (ענק) 29 לשקשוקה

פרטים: הסנדוויץ' של פוסט, לילינבלום 21, תל אביב. א'-ו': 11:00-00:00 , ש': 12:00-00:00. 050-9000024