פועלות לשוויון
לכבוד יום האישה הבין־לאומי נפגשנו עם כמה נשים יוזמות שלא צריכות שיוקדש להן יום אחד בשנה ולא אכפת להן מה אומרים על מעמד האישה - הן עובדות, הן לומדות, הן עושות
אלנה דונץ, המנכ"לית של סטארטאו, היא מהמובילות בתחום היזמות בארץ. "לא ניתן ללמוד יזמות, יזמות היא תכונה!", היא אומרת, "ביזמות אתה אף פעם לא יודע איפה תמצא את עצמך. חשוב לזכור לא לוותר ולחבור לאנשים שיתנו לך תמיכה. מישהו אמר עליי פעם שאני 'בולדוזר', זה נכון. ביזמות אתה צריך לבטל חסמים, לסחוף אחרים, לדחוף ולהשיג. להפנים את התובנה שאין דבר כזה אי אפשר. הכול אפשרי!"
אלנה עלתה לארץ בגיל 16 יחד עם אחותה התאומה במסגרת פרויקט "נעלה". היא למדה בטכניון אווירונאוטיקה, אך עזבה אחרי שנתיים והחלה ללמוד הנדסת מכונות בתל אביב. במהלך השנה השנייה בלימודי התואר הצטרפה לצוות ההקמה של סטארטאו ביחד עם אורן סימניאן, סטודנט לכלכלה וחשבונאות באוניברסיטת תל אביב. סטארטאו עוזרת לסטודנטים רבים לקדם את הרעיונות שלהם לכדי יזמות. "אוניברסיטת תל אביב היא מובילה בתחום היזמות ברמה הבין־לאומית. היא מדורגת במקום הראשון בעולם בגיוס הון למיזמים ע"י בוגריה מחוץ לארצות הברית", מוסיפה אלנה, "בוגרים של האוניברסיטה יזמו מיזמים כמו: WAZE, Viber ו־SanDisk. בישראל כמעט בכל סטארט אפ שני יש בוגר מאוניברסיטת תל אביב. ישראל היא קטנה אבל עושה הרבה רעש בעולם היזמות."
לטענתה יש יתרון לה כאישה להצליח בעולם היזמות והיא מסבירה: "נשים בדרך כלל נזהרות מלהיכנס לתחומים שהן לא מכירות. בדרך כלל המיזמים של נשים קשורות לתחום עיסוקן, הן הולכות אחר הדרך הבטוחה יותר. דווקא ההליכה אחר הדרך הבטוחה היא בגלל חוסר בטחון. זאת בניגוד לגברים שלא חוששים לצלול ולהעז בתחומים שחדשים להם. אני לא חושבת שהנשים צריכות להתנהג כגברים בעולם היזמות, אלא דווקא להשתלב ולהתערבב, כלומר להקים מיזמים מעורבים. נשים גם מקימות יותר מיזמים חברתיים, היזמות הנשית במהלך 4 השנים האחרונות ממש גדלה. כיום יש מסגרות שתומכות ביזמיות כמו: Google for Mom, She codes, וסטרטאו.”
She Codes
באפריל לפני שנה הוקם באוניברסיטה סניף של She Codes ולמרות היותו ארגון חדש בנוף, הוא מיד זכה למעמד לנוכחות בולטות בעולם ההיי־טק הישראלי, עם קשרים ונוכחות בחברות מרכזיות כמו פייסבוק וגוגל. המטרה של הארגון, שהוקם בנובמבר 2013 היא מצד אחד פשוטה אך מצד שני גם מאוד שאפתנית – להגיע ל-50% מתכנתות בתעשיית ההיי־טק בישראל, וזה בתוך עשור.
את הסניף בתל אביב מרכזת מתחילת השנה ספאא עיק, סטודנטית שנה שלישית למדעי המחשב, ביחד עם סטודנטית נוספת, רוני יעקובסון. רוני מסבירה לנו שהמטרה היא לא רק לקדם בנות בתחום התכנות אלא גם בתחום היזמות. "בהיי־טק אין כמעט יזמיות. אנחנו הסטארט אפ ניישן בישראל ונשים הן יזמיות בתחומים אחרים: אופנה, מסחר, אמנות, אבל לא בתחום הטכנולוגי."
לארגון מספר סניפים, לאו דווקא באוניברסיטאות, אבל ספאא מסבירה מה היתרון של סניף כזה לסטודנטיות שמשתתפות: "כל הבנות שמשתתפות אצלנו מאוד עסוקות, הן לומדות לתואר ויש להן לחץ של מבחנים וציונים והן חושבות שאין להן זמן לשום דבר חוץ מהתואר, אבל בסוף התואר העובדה היא כזאת – יש תעשיה ושם אם אין לך ניסיון, אף אחד לא יסתכל על התואר שלך. אז אצלנו אפשר לרכוש את הכלים הכי חשובים לשוק העבודה, ניסיון בפרויקטים וכמובן נטוורקינג." היא מספרת על חלק מהפעילויות שכבר היו: "אנחנו מחלקים את הסדנאות שלנו למקצועיות, נניח שפות תכנות וכלים טכנולוגים ולסדנאות השראה, שם אנחנו מזמינות נשים בכירות בתחום ההיי־טק שמספרות לנו על המסלול שלהן ועל הקשיים שהן נתקלו בהם." חשוב לה להדגיש שלא כל הבנות שחברות בתא בכלל לומדות מחשבים, יש כאלה שלומדות ביולוגיה ופסיכולוגיה. "חלק מהבנות התחילו מאפס, הן כולן למדו שפות חדשות, עבדו על פרויקטים ואז הן הצליחו להשתלב בתעשייה. אם אתה יודע להוציא מוצר – אתה מתאים לתעשייה. ואנחנו שנותנות להן את הכלים של התעשייה."
נעמה ויינטראוב, סטודנטית לתואר שני בקוגניציה בבר אילן, היא דוגמה טובה לאחת שהגיעה ל-She Codes בלי שום רקע בתכנות, לא וויתרה וכיום היא אחראית על הפיתוח העסקי של העמותה. "אנחנו קיימים כשנה, יש כעשרה סניפים וכיום אנחנו עובדים על פתיחה של עוד סניפים. השאיפה שלנו שבכל מוסד אקדמי גדול בארץ יהיה סניף. אנחנו מפעילות מרכז קריירה שעוזר לחברות למצוא עבודה לפי הכישורים שלהן בתעשייה. לא מזמן הגיעה אלינו נציגת גיוס מפייסבוק העולמית במטרה לגייס בנות אצלנו. וחוץ מסניפים באוניברסיטאות יש לנו גם סניפים לנשים יותר בוגרות שהן כבר אמהות ושם מנסים לראות איך משלבים בין אמהות לבין קריירה. לאחרונה היה לנו כנס ארצי, She-Con – אירוע של שלושה ימים בגבעת חביבה (אם כבר נשים חזקות), שם הבנות יצרו צוותי עבודה ועבדו על פרויקטים ובסוף הציגו אותם. חלק מהפרויקטים ממשיכים להיות מפותחים עד היום."
טלי בן ארויה, מנהלת הטכנולוגיה של הארגון, מסבירה עוד על הרעיון של הארגון שפונה לאו דווקא לנשים עם רקע טכנולוגי. "נשים מכל רקע מוזמנות להגיע ולעבוד על פרויקטים תכנותיים. יצרנו תוכנית שמאפשרת להיוודע לעולם התכנות ולהתחיל מאפס כשמסביב תמיד יש אוכל ויש אווירה והכי חשוב יש את מי לשאול. כמו כן, אנחנו מספקות ייעוץ קריירה לנשים בעולם ההיי־טק, מסבירות איך להכין קורות חיים אופטימליים ואיך להתכונן לראיונות עבודה. אנחנו עושות גם הרצאות השראה ומביאות נשים מהתעשייה שמהוות מודל לחיקוי. אחת הבעיות היא שהרבה נשים לא רואות ביום יום אנשים שהם מודל לחיקוי. חוץ מזה יש לנו גם פעילויות שקשורות חינוך – זה לא יעזור להתמקד רק בסטודנטים אלא להתחיל כבר בגיל צעיר – עם נערות. לדוגמה, עכשיו אנחנו מקדמים פרויקט חניכה בין סטודנטיות לבין תלמידות בכיתה ט'. בתוכנית התלמידות יבנו אפליקציות ווב וילמדו את זה מהסטודנטיות. אנחנו מעבירות השתלמויות למורים ומסבירות להם איך לעודד נשים להשתלב במדעים ובתכנות."
שוברות מוסכמות
לעומת נעמה, טלי בן ארויה כן הגיעה אחרי שלמדה מדעי המחשב, הקימה סטארט אפ. טלי מכירה את המציאות בתעשייה מגוף ראשון. היא מספרת שבמהלך הקריירה שלה, פעמים רבות היא הייתה האישה היחידה בחדר ולפעמים בכל החברה. בן ארויה מדברת על הסיבות למיעוט של נשים בתעשיית ההיי־טק. "יש מסר שמחדרים במיוחד לתלמידות מגיל צעיר, שמחשבים זה רק לבנים. אנחנו רואים שדוחפים מגיל צעיר בנים לתחום ואם הם נכשלים אומרים להם לנסות שוב. לעומת זאת, אם בנות נכשלות, מכוונים אותן לתחומים אחרים. תפיסה נוספת היא שהיי־טק זה רק לשבת מול מחשב כל היום, שזה מאוד טכני ומשמעם. מדעי המחשב זה דבר מגוון. הרבה פעמים יוצא לעבוד עם אנשים, לפתור בעיות וזה מאוד מעניין. התפיסה שזה מאוד מאוד קשה, עבודה בצורה מאוד מסוימת, לא-אישית ומונוטונית. חשוב לנו להפריך את התפיסות האלה ולהחדיר את המסר לטכנולוגיה זה תחום שאפשר למצוא בו המון אתגרים בהמון תחומים ולא צריך להיות גאון במיוחד כדי להשתלב."
ליאת צין־מרחבי היא סטודנטית בסטארטאו ועל הדרך גם סטודנטית לתואר שני בניהול באוניברסיטת תל אביב. היא רוצה להקים מיזם שיעודד התנדבות יצירת סדרי עדיפויות נכונים בקרב המתנדבים ובינתיים מפנה אותנו לחלק מהיתרונות של אישה בעולם היזמות ואומרת למה כדאי להעסיק נשים. "אישה בעולם היזמות זוהי זכות גדולה. נשים מביאות המון פרקטיות בגישתן, אינטואיציה טובה ורגישות שעוזרת להן לנווט נכון. השילוב בין אישה לגבר כיזמים שותפים יכולה להעצים מאוד את הסטארט אפ ולהביא תובנות נוספות. בנוסף, כשאישה מחליטה להפסיק לעבוד בשביל להריץ מיזם , במיוחד כשהיא נשואה ויש נטל כלכלי של ילדים ומשכנתא, באופן סטטיסטי יש לה יותר סיכוי שהבעל יגבה אותה במשכורתו, מאשר גבר במצב דומה שמפסיק לעבוד וצריך לסמוך על ההכנסה של אשתו."
גם נעמה מדברת איתנו על הרציונאל של שילוב נשים בתעשיית ההיי־טק. "כיום יש בערך ממוצע שלמעלה מ־80% גברים בהיי־טק וזה הולך ופוחת ככול שעולים בדרגות הניהוליות. יש לזה היבטים כלכלים וחברתיים, נשים בתעשיית ההיי־טק מסתפקות במשכורת נמוכה. כששואלים בראיון עבודה הן תמיד הולכות על המשכורת נמוכה. כדי לקדם את השוויון בחברה הכללית צריך להיות גם שוויון בשוק העבודה." כזכור, נעמה הגיעה לארגון הזה כשהידע שלה על תכנות שאף לאפס. "מבחינתי לדעת לתכנת זה כמו לדעת קרוא וכתוב, לא משהו שאפשר לוותר עליו."