פורנו TLV: ייתכן שממש עכשיו, בדירה לידכם, מצלמים סצינה לוהטת
סטודנטית לפסיכותרפיה שגילתה את עולמות הבדס"ם, זוג שהחל לצלם יותר ויותר בזמן הקורונה, חשפנית לשעבר שנותרה ללא עבודה לאחר סגירת מועדוני החשפנות - הפורנו והאירוטיקה חיים וקיימים פה ממש בינינו באתרים ייעודיים. צריך רק מצלמה ואינטרנט
בעקבות פרק בפודקאסט של לורי שטטמאור, עורכת היחסים של ynet, נחשפנו לדברים הבלתי שגרתיים שיכולים לקרות בדירה שלידנו. טוורק קיטי, היא רק אחת מעשרות כוכבות פורנו ויוצרות תוכן מיני, שהחלו להשתמש באונלי פאנס כמקור הפרנסה העיקרי שלהן. מתברר שלא כולם קורעים את התחת במלצרות בשביל להרוויח 8,000 ש״ח בחודש. עובדי תעשיית המין, שבעבר היו נחשבים לאנשים מנוצלים או כאלו שהגיעו מרקע קשה, היום יכולים להיות כל אושיית רשת שהחליטה לקחת את זה לצעד הבא. ישבתי לשיחות עם שלוש אושיות כאלו וצלם אחד, כדי לשמוע ולהבין מה באמת קורה מאחורי הדלתות הסגורות של הדירות שלהן והאם אונלי פאנס באמת שווה את המאמץ.
>>סקס עם החבר של הבת: התל אביבים חושפים כאן הכל. גם את חדר המיטות
>>סצינת הכמסקס (סמים+מין) מבעבעת יותר מתמיד. יצאנו לבדוק אותה
בשנתיים האחרונות, האיום המוכר ״אז אולי אני אעזוב את הלימודים ואלך להיות חשפנית״ שהולך איתנו כבר במשך דורות, קיבל תפנית ל״אולי אעזוב את הלימודים ואמכור תמונות של כפות הרגליים שלי באונלי פאנס״ (אולי אפילו הצהרתי על כך בעצמי כמה פעמים ברגעי תסכול). אז מה באמת הקטע של האתר שכולם מדברים עליו עכשיו?
בבסיסו ״אונלי פאנס״, כשמו כן הוא, הוא אתר שבא לחבר בין סלבריטאים, אושיות ויוצרי תוכן למעריצים שלהם. האפליקציה מציעה למעריצים דרך לקבל תוכן בלעדי של מושא ההערצה שלהם בעד תשלום. העוקבים יכולים לקבל תוכן או אינטראקציה בכמה דרכים, הדרך העיקרית היא תשלום דמי מנוי חודשיים. את המחיר כל כוכב אונלי פאנס יכול לקבוע בעצמו, לרוב הוא ינוע בין כמה דולרים בודדים לכמה עשרות. חוץ מהמנוי, אפשר לשלם לכוכבים ״טיפים״ כדי לקבל מהם תוכן מסוים או מחוות כמו אזכור שם בסרטון או שיחת וידאו צ'ט פרטית. הטוויסט באתר: בניגוד לאינסטגרם ופייסבוק, הם מאפשרים תוכן פרובוקטיבי כמו עירום מלא ואפילו סרטוני פורנו. לכן, למרות שאפשר למצוא שם דברים אחרים כמו תוכן בלעדי של קומיקאים או שפים, הרוב הגדול של הרשומים עוסקים בתוכן מיני או פורנוגרפיה.
פרייה וולט (Freya volt), בשם הבמה שלה, או יותר נכון שם מיטת הבמה שעליה היא מצטלמת בדירתה במרכז תל אביב, היא בחורה בת 31 שהחלה להתעסק ביצירת תוכן מיני בתקופת הלימודים שלה, בהם למדה פסיכותרפיה. היא החלה להיכנס לעולם הפורנו דרך עולמות הבי-די-אס-אם ופטיש השליטה שגילתה בעצמה. ״היה לי עסק של דוגווקינג במשך כמה שנים. אחד הלקוחות שלי היה טיפוס ״שולט״, ראיתי אצלו בבית כל מיני צעצועים וזה סקרן אותי. הוא ובת הזוג שלו הציעו לי להיכנס לסקס שלהם ולהיות אלימה בהסכמה כלפי הבחורה. בהתחלה זה לא ממש משך אותי. בסופו של דבר אני והבחור התחברנו והוא הציע לי ללכת לדאנג'ן ליום ההולדת שלי. באותו היום השתכרתי, פוצצתי שם מישהי מכות על הבמה ומשם הכל היסטוריה. מהיום הראשון או השני שבאתי למועדונים נהייתי סלבריטי, מלכת הרעים״.
איך את מסבירה את המשיכה שלך לעולם הזה?
״זה משהו שבא לי אינטואיטיבית מבפנים, נדלקתי על זה. אני בן אדם שהוא אש, אם אני שותה בירה בא לי להיות קצת אגרסיבית. שמתי לב שאני יכולה לעשות את זה בצורה מבוקרת, אני מקבלת ספר חוקים שאומר איפה מותר להרביץ ואיפה אסור להרביץ ומתי מפסיקים. זה מדהים. הדינמיקה הזאת שאפשר לדבר על הדברים ואז פשוט לזרום, לנצל אנשים בהסכמה״.
זה די אירוני שרצית להיות מטפלת בפסיכותרפיה והיום את מרביצה לאנשים בשביל כסף, לא?
״אחרי הלימודים הבנתי שזה לא בשבילי. כן עלו לי שאלות מוסריות, אבל הבנתי שזאת האמת שלי ואני לא יכולה שלא לעשות איתה כלום. הכל גלוי אצלי והכל בהסכמה. לא לגמרי ויתרתי על החלק הטיפולי שבי, בנוסף למה שאני עושה עם השליטה אני כן יועצת לאנשים, אבל אני עושה את זה בתוך הקהילה שלי. אני מייעצת לאנשים שיש להם פטישים ואין להם עם מי לדבר, כמו בן אדם דתי שמדבר איתי על זה שהוא התחיל להידלק מגרביונים ולא יודע איך להתמודד עם זה״.
איך נכנסת לאונלי פאנס?
״יש לי קהל מעריצים לפני שהאתר בכלל נכנס לארץ, אבל אף פעם לא מצאתי פלטפורמה להתבטא בה. כל רשת חברתית שהעליתי אליה תמונות – הן נמחקו או נחסמתי כי זה נחשב שידול למין. אפילו באתרים שמוכרים בתעשיית המין כמו ״הכלוב״ או ״שוגר דדי״ עשו לי בעיות, כי אני אישה שמנצלת גברים בכסף ולא להפך. באונלי פאנס באמת הצלחתי למצוא את עצמי ובניתי מזה עסק. נמאס לי מהגישה הזאת של ״אישה צריכה להיות בבית״, לא. אני עושה את הכסף שלי בעצמי, אני אהיה איש העסקים שאני רוצה להיות״.
כשאני שואלת את טוורק קיטי ובן זוגה והצלם של רוב התוכן שלה חתולי, איך הם נכנסו לתעשייה, אני מקבלת תשובה קצת אחרת. קיטי מספרת: ״התחלתי להצטלם בעירום אמנותי בסביבות גיל 19. לא הייתי בטוחה בגוף שלי כמו רוב הנשים בימינו אז התחלתי להצטלם כתרפיה וזה היה מעצים בעיניי אז המשכתי עם זה במשך שנים. הייתי לכמה חודשים חשפנית אבל זה היה לי קצת אינטנסיבי מדי אז הפסקתי עם זה. פתאום התחלתי להיחשף ברשת לפטריאון ואונלי פאנס. בייסיקלי עניין אותי לנסות את זה וסיקרן אותי אם אפשר באמת להרוויח מזה כסף. בהתחלה פתחתי פטריאון. ברגע שזה התחיל להיות קצת יותר מרק עירום אמנותי בשבילי, פטריאון לא איפשרו את זה אז עברתי לאונלי פאנס וככה יצא שאני הישראלית הראשונה שפתחה אונלי פאנס בארץ.
ואיך חתולי נכנס לתמונה?
״בתחילת הקורונה הבנו שיש פוטנציאל להרוויח יותר אז חתולי התחיל להיכנס לתמונה וזה נהיה עסק משותף של שנינו״. חתולי מוסיף: ״אנחנו כבר שמונה שנים ביחד ותמיד הייתי נהנה לצלם את קיטי בעירום. גם בשבילה זאת הייתה עשייה מאד צידית בהתחלה, היא בעיקר התעסקה בעיצוב. אני באותה תקופה התעסקתי בלהיות אפטריסט לפרסומות וכו'. בקורונה קרו כמה דברים בו זמנית, גם עלו ממש מספר המנויים שלה וגם לי ירדה העבודה כי לא היו הרבה פרויקטים. אז כאילו שנינו פשוט נותבנו לתוך זה. התחלנו להשקיע בזה יותר וזה השפיע והתעצם. תוך חודשיים-שלושה מהרגע שהתחלנו להשקיע בזה על אמת זה נהיה הפול טיים ג'וב שלנו״.
אני מבינה שאתה מצלם את קיטי באינטראקציה מינית עם אנשים אחרים, איך זה בשבילך?
״מערכת היחסים שלנו תמיד נעה על ציר בין פתוח לסגור כשאני תמיד העדפתי להיות מונוגמי והיא העדיפה להיות בסוג של מערכת יחסים פתוחה. כשהתחיל הפורנו זה היה מעין כזה 'היי, זאת עשייה של שנינו ואני נהנה מהעשייה הזאת'. לה זה מאפשר לעבור חוויות מיניות עם אנשים שהם לא אני אבל בצורה שאני עדיין נוכח בה ומרגיש חלק. זה פשוט עבד נהדר והיה כיף לכולנו מרגע הראשון. כן, לפעמים עולות מורכבויות, אבל מדברים על הכל ופותרים את זה״. קיטי מוסיפה: ״בזמן האחרון למשל צילמנו עם איזשהו בחור שחתולי לא הרגיש איתו כל כך בנוח ובאמת לא צילמתי איתו שוב. חוץ מזה שבזמן האחרון אני מצלמת בעיקר עם בחורות שהן גם יוצרות תוכן ואין לו בעיה עם זה״.
יצא לספר למשפחה ולחברים על העיסוק שלכם?
״זה לגמרי אאוט אין דה אופן בשבילנו. במשפחה של חתולי כולם יודעים, במשפחה שלי הרוב יודעים. חוץ מאמא שלי אבל נראה לי שגם היא חושדת. אנחנו לגמרי פתוחים עם העשייה שלנו, למשל אם יש איזה פתיח מגניב לסרטון אנחנו יכולים להראות אותו לחברים קרובים שלנו״.
לפעמים אתם חוששים שזה יפגע בכם בעתיד? למשל אם תרצו להביא ילדים או להחליף עבודה.
״אנחנו שנינו אל-הוריים בצורה קיצונית, אז זאת אף פעם לא ממש הייתה דאגה בשבילנו. מבחינה מקצועית, שנינו נראים קצת מוזר ואף פעם לא עסקנו במקצוע נורמלי. בעיקר היינו בעולם העיצוב והאמנות שזה מקום יותר ליברלי ומקבל. כנראה שגם עבודות שיהיו לנו בעתיד יהיו בדברים אמנותיים, נגיד – להמשיך עם עיצוב אופנה או להפיק תוכן לאנשים אחרים. בכל אופן זו תהיה עשייה יצירתית כי אווירה של משרד יוצרת אצלנו דיכאון״.
איך זה לייצר תוכן מיני בעיר קטנה וקהילתית כמו תל אביב?
קיטי מספרת: ״זה אחלה. אין לי בעיה כשמזהים אותי ברחוב. אני מרגישה שהיינו בולטים ברחוב גם לפני זה, כי היינו תמיד משקיעים בתחפושות למידברן והיינו סוג של סלבים בקטע הזה. כן עכשיו אנשים קצת יותר 'מיינסטרים' ומזהים אותנו ולרוב זה נחמד. לפעמים יש גם תגובות פחות נעימות. לא מזמן היה מישהו שצעק לי ברחוב 'את יותר יפה באינסטגרם', זאת הייתה התגובה הכי מגעילה שקיבלתי פנים מול פנים. פעם גם סירבו לנו לחתום על חוזה לדירה בגלל העיסוק שלנו, אבל עכשיו אנחנו בדירה יותר שווה. לרוב התגובות מרימות ומפרגנות״.
יש הרבה נשים שמגדירות את עצמן כפמיניסטיות ומתנגדות לתעשייה של הפורנו והאונלי פאנס כי הן טוענות שמדובר בהחפצה, מה דעתכם על זה?
קיטי אומרת: ״בעיניי פמיניזם אמור להיות החופש של נשים לעשות מה שבא להן, אז מי הן שיגידו לי מה לעשות? אין לי בעיה עם פמיניזם, אני בעצמי מרגישה פמיניסטית. אבל ברגע שזה נהיה מוסד יש בזה בעייתיות. הממסד מנסה להגביל את החופש שלנו. מבחינתי, שכל אחד יעשה מה שבא לו – אם הם לא רוצים להיחשף לזה, שלא יחשפו. נשים מקנאות כי הן מרגישות מבוגרות ולא מושכות, או לא עושות מספיק כסף, והן יכולות להגיד: 'לא בא לי שככה תעשי כסף מהגוף שלך. תעבדי קשה, תקרעי את התחת' ולא, לא בא לי. אני עושה מזה אחלה כסף, זה כיף לי וזאת זכותי לעשות את זה״. חתולי מוסיף: ״אנחנו כחברה החלטנו שאנחנו חיים בעולם שאנחנו מוכרים את עצמנו בשביל כסף. בין אם מדובר בעשייה שלנו, היצירה שלנו, הזמן שלנו או הגוף – זה לא משנה, כי כולם בסך הכל מוכרים משהו. אני חושב שאין הבדל בין מה שאנחנו מוכרים לבין אנשים שמוכרים מיץ תפוזים״.
גם גלי כהן (אין שם במה סקסי, איט איז וואט איט איז), בת 32 מדרום תל אביב, מצאה את עצמה מתמודדת מול הגבלות של הממסד ואפילו איבדה את העבודה שלה בעקבות זה. עד לפני ארבע שנים היא הייתה חשפנית ואהבה כל רגע מזה. אחרי ההחלטה של הממשלה לסגור את מועדוני החשפנות בארץ, היא מצאה את עצמה חסרת עבודה. כיום, היא מנחת טנטרה ומתפרנסת מהאונלי פאנס בתור עבודה צדדית. ״אני פי כמה יותר נהניתי בחשפנות מאשר באונלי פאנס. יש שם אינטראקציה אנושית, תנועה, מוזיקה, אווירה, חברות…. זה היה לי כמו בית.
גם הכסף היה שם יותר טוב עבורי ספציפית. כן, אני יודעת ששחקניות פורנו שנאלצו לעבוד אצל מעסיקים לא טובים נהנות יותר לעבוד באונלי פאנס בתור המעסיקות של עצמן. אבל אני כעצמאית דווקא הייתי ממש שמחה שיהיה מישהו שידאג לכל המסביב ואני בטוחה שיש עוד עובדים בתעשיית המין שהם כאלו. הכל תלוי במי המעסיק ומה הם תנאי העבודה. אני חושבת שיש תפיסה כזאת שכל מי שמנהל בתעשיית המין הם אנשים רעים, אבל זה לא נכון. כן, בגלל שאלה תחומים לא מפוקחים אז יותר קל להיות שם חארות, אבל זה לא בהכרח״.
איך את מרגישה להיחשף בעיר ואצל הקרובים שלך בנוגע לזה שאת מוכרת תכנים מיניים?
״אני באה ממשפחה חרדית, כל צורת החיים שלי היא לא צורת חיים שההורים שלי גאים בה ואת האבל והכאב על זה שהמהות שלי היא לא מה שהם קיוו כבר עברתי. אולי בגלל זה יותר קל לי לעבור את זה עם הדבר הזה, כי מבחינתי זה עוד חלק ממי שאני. אני לא מתביישת בעצם היותי אדם מיני, אם הייתי חושבת שזה מחפיץ אותי באיזושהי צורה לא הייתי עושה את זה. מבחינתי זה כמו שאני אדבר על הרגשות שלי והכאב שלי, זה לא פחות חשוף. לשמחתי אני מוקפת באנשים מרימים ופתוחים. שכנה שלי הייתה אחת הראשונות שעודדה אותי לפתוח וחבר טוב עזר לי בתהליך. אני נתקלת בעיר בהרבה אנשים פתוחים שמאמינים שכל אחד צריך לעשות את מה שבא לו״.