"זו הרגשה חמוצה־מתוקה": פיטר דינקלג' נפרד מ"משחקי הכס"

היו ימים שבהם פיטר דינקלג' היה עוד אחד מאותם שחקנים נמוכי קומה שהוליווד אוהבת. ווריק דיוויס, קני בייקר, דני וודבורן, הרוו וילשז ואחרים שהקדימו אותו מצאו לעצמם נישה משלהם בתעשיית הקולנוע האמריקאית, בעיקר בסרטי פנטזיה ומדע בדיוני כגון "מלחמת הכוכבים", "שודדי הזמן" וכמובן "ווילו והנסיכה". דינקלג' לוהק על תקן הגמד התורן, גם לסדרה "משחקי הכס", אולם עונה אחר עונה הוא הצליח לגדול עוד ועוד ולהגביר את נפח הדמות שבגוף הזעיר שלו. כיום טיריון לאניסטר – שאותו הוא מגלם בכישרון רב זה שמונה עונות – הוא אחת הדמויות האהובות ביותר בסדרה הפופולרית, שאותה שרד בהצלחה מרשימה. בפתח העונה השמינית והאחרונה של "משחקי הכס" הוא מרגיש מוכן מתמיד לעזוב את ווטסרוז מאחור ולהמשך הלאה בכוחות עצמו ככוכב מבוקש בהוליווד.

"זו הרגשה חמוצה־מתוקה, אבל ברור שהגיע הזמן להמשיך הלאה – כולנו יודעים את זה", מודה דינקלג' בראיון ל־Time Out, שנערך בעיצומם של הצילומים לעונה האחרונה. מבחינה אישית הוא חש שמדובר בסגירת מעגל שחותמת את הפרק הזה בחייו, לקראת השלב הבא בקריירה, אולם הוא מכיר גם בכך שהמעריצים הרבים שהסדרה סחפה מאז עלייתה ברשת HBO באפריל 2011, חשים בוודאי ריקנות לנוכח סיומה הסופי בהחלט של המיתולוגיה המודרנית הזאת שהשתלטה על התרבות הפופולרית העכשווית בארצות הברית ובעולם. "לא היה לנו מושג איך הסדרה תשנה את רוח התקופה. אף אחד לא חשב שזו תהיה כזאת תופעה. זה מטורף", הוא מספר.

"משחקי הכס" (צילום: HELEN SLOAN/HBO)

כטיריון הפיקח – האח הדחוי של בית לאניסטר הנבזי ותאב הכוח – הפגין דינקלג' בן ה־49 יכולות דרמטיות וגם קומיות מרשימות שהעניקו לדמות שלו נפח, עומק והמון תשומת לב. מנוכל ערמומי עם תיאבון מיני בלתי נשלט, הוא עובר תהליכים של התנכרות והתכחשות מצדם של אביו טייווין, אחיו ג'יימי ובעיקר אחותו המלכה סירסיי; ובעקבות זאת – בדידות עגמומית מלווה בחשבון נפש, עד לגאולה מהולה בנקמה כבעל בריתה של דאינריס טרגריאן – האויבת המרה של בית לאניסטר.

בניגוד לתחושות הקשות הללו שטיריון נאלץ להתמודד איתן במהלך הסדרה, דינקלג' מספר כי בכל הנוגע למאחורי הקלעים, צוות השחקנים התגבש כמשפחה מפרגנת, קרובה ואוהדת לאורך שמונה שנים של עבודה משותפת. "אני משאיר מאחור בני משפחה", אומר דינקלג', אך מודה כי עתה יתפנה לו זמן רב יותר לבילוי בחיק משפחתו האמיתית – אשתו, במאית התיאטרון אריקה שמידט, ושני ילדיהם. הוא גם מברך על האפשרות לבלות עם עצמו יותר, לבד. "אנו עובדים בתעשייה שקשה להיות בה לבד, אבל אני אוהב את הזמן שלי עם עצמי, את הזמן הפרטי שלי שבו אני לא מוקף בהמון אנשים כל הזמן", הוא אומר. "זה חשוב למצוא לעצמך את זמן הלבד הזה, ועכשיו יש לי גם ילדים קטנים אז זה נהיה יותר ויותר קשה".

אבל אם אתם חושבים שדינקלג' של העולם האמיתי – הרחק מהבריתות השבריריות, הבגידות, המהלכים הלבנים והדרקונים – יישאר ספון בבית המשפחה בניו יורק ויוריד את הקצב, אתם טועים כמובן. בזכות תהילת "משחקי הכס" הוא לוהק הן לדרמות איכות ("שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי") והן לשוברי קופות מהדהדים ("אקס מן: ימי עבר עתידי", "הנוקמים: מלחמת האינסוף"). מלבד זאת הוא גם מקדם פרויקטים משלו כמפיק. בסרטים שהניע באמצעות חברת ההפקה שלו, Estuary Films, בולטת הדרמה הפוסט אפוקליפטית "עכשיו אנחנו לבד" שהוקרנה בפסטיבל חיפה אשתקד, בה הוא גם מככב לצד אל פנינג, כשניים מבני האדם האחרונים על פני כדור הארץ אחרי שמחלה מסתורית מכחידה את האנושות כמעט כליל. ההפקה הזאת הניבה שיתוף פעולה מעניין בין דינקלג' לבין ריד מורנו, המוח היצירתי מאחורי "סיפורה של שפחה".

פיטר דינקלג' ב"משחקי הכס" (צילום: HELEN SLOAN/HBO)

ריקאפ "משחקי הכס" עונה 8:
פרק 1: החורף כבר כאן, אפשר להתחיל?
פרק 2: סצנת הסקס שלא באמת רצינו לראות
פרק 3: האם הפרק הארוך הצליח לעמוד בהייפ?

"קראתי את התסריט ואהבתי אותו, וישר חשבתי על ריד מורנו שתמיד רציתי לעבוד איתה", נזכר דינקלג'. "מכאן התהליך היה מהיר מאוד. אנחנו מכירים את העולם הפוסט אפוקליפטי של מקס הזועם והבריחה מניו יורק, המתים המהלכים והזומבים, אנשים מיואשים שמחפשים דלק, ואהבתי את הטוויסט של להפוך את זה לאישי. אני אוהב סרטים מהסוג שלו היית מבחין בהם בספריית וידיאו, היית מתקשה לדעת לאיזה ז'אנר הם משתייכים ובאיזה מדף להניח אותם. זה מרתק אותי".

בכל זאת נראה שגם אחרי "משחקי הכס" יש לדינקלג' חיבה מיוחדת לעולמות דמיוניים ממחוזות הפנטזיה או המדע הבדיוני. לא בגלל המורשת של השחקנים נמוכי הקומה באזורי הדמדומים הבדיוניים הללו של הוליווד, אלא כיוצר פורה ופעיל בז'אנר. "אני חושב שיצירות מדע בדיוני מרתיעות לפעמים שחקנים. יש כאלה שאומרים שהם שחקנים דרמטיים ולכן הם לא מסוגלים או רוצים להופיע בסרטי מדע בדיוני או בסרטי פנטזיה", הוא אומר, "אבל מה שהם לא מבינים היא שהדרמה היא דרמה – גם אם זה קורה בעולם עתידני וגם אם בעולם פנטסטי כמו ב'משחקי הכס'. יש שם סצנות שייקספיריות ממש, כמו ב'המלט'".

אולי אנשים חושבים שזה מנותק מהמציאות שלנו.
"אני חושב שלפעמים העולמות הללו הם העולמות הריאליסטיים ביותר. קראת את החדשות בזמן האחרון? זה הרבה יותר אמיתי מזה".

מחפשים סדרה חדשה? בואו לדבר על זה בקבוצת הטלוויזיה של Time Out, "מה רואים היום?"