למה קומיקאים ישראלים אוהבים לדבר על זה שיש להם זין קטן?

סטנדאפיסטים, המיקרופון כולו שלכם (דימוי: מיכל רוט)
סטנדאפיסטים, המיקרופון כולו שלכם (דימוי: מיכל רוט)

אם הגעתם לערב סטנדאפ עם ליינאפ גברי במיוחד, סביר להניח שתמצאו בו לפחות שתיים-שלוש בדיחות מהז'אנר. אופיר סגרסקי יצאה לברר מה נסגר

8 בספטמבר 2019

"כן, יש לי זין קטן", מודה הסטנדאפיסט רועי צברי באחד מקטעי הסטנדאפ שלו. "ביצים ענקיות אבל זין, ככה… נראה כמו שקנאי. עכשיו אשתי, אני חולה לה על התחת אבל אין לה ציצי, שתהיה בריאה. בגלל שלה אין ציצים ולי אין בולבול אז זה מתאזן. כשאנחנו שוכבים אנחנו נראים כמו שני דפים של A4 במדפסת". הבדיחה הזו של צברי היא דוגמה אחת מיני רבות לבדיחות פין-קטן שהולכות ונפוצות בקרב סטנדאפיסטים בישראל. כיום, בכל מועדון סטנדאפ בעיר תמצאו כמה מנושאי הבשורה, רובם מדור הסטנדאפ החדש, בני 25-40. אם הגעתם לערב של ליינאפ גברי במיוחד, סביר להניח שתמצאו בו לפחות שתיים-שלוש בדיחות מהז'אנר.

צברי, דניאל חן, יוחאי ספונדר, ארז בירנבוים ועפר שכטר הם רק חלק מגברים האוחזים בלפיד הזערורי. בעוד שסטנדאפיסטיות יעדיפו, על פי רוב, להגחיך בעצמן אלמנטים חיצוניים נראים לעין כמו שמנמנות, מאפיינים עדתיים או דמיון לגברים, ההומור העצמי-חיצוני אצל גברים הולך ומתנקז דווקא אל מה שסמוי מן העין. או ליתר דיוק, היעדרו של הסמוי מן העין.

"כמו שאני רואה את זה, רוב הגברים נמצאים במשבר גבריות. זה לא קשור לתקופה, אגב, אנחנו תמיד במשבר גבריות ולכל תקופה יש את משבר הגבריות שלה. יש גם גברים נינוחים, אבל מי שצוחק על הפין שלו לא שייך אליהם"

צברי (40), שמופיע וחי סטנדאפ מזה 17 שנה, מעיד שאכן מסתמנת מגמה של צמצום פינים. "חשוב לי לציין שאני הייתי עושה את זה לפני שנים ארוכות, מתוך מצוקה אמיתית וכנה", הוא מבהיר. "הצחקתי מאוד עם זה, והרבה התחילו בשנים האחרונות. אצלי זה התחיל ברצינות, אבל אני יודע שיש מלא סטנדאפיסטים שרוכבים על הגל, ואני מכיר את הזין שלהם והם סתם גונבים צחוק. יש להם בולבול נאה".

וברצינות, בדיחות הפין שלך נולדו מהמציאות? שיהיה ברור: אני לא מבקשת ממך להוציא סרגל, אלא שואלת האם יש שם תסביך.
"אני לא צריך סרגל, מספיקה לי מחוגה".

כשרואים בן אדם עולה עם כרס או אף גדול, ברור שהפגם שהוא מדבר עליו אמיתי. למה לבחור פגם שהקהל לא יכול לאשש לפי מראה עיניים?
"בן אדם שיש לו כריזמה ונוכחות ונראה טוב כמוני – למרות שהדרדרתי בשנים האחרונות – מחפש משהו שישבור את הקרח. אתה רוצה לתת לקהל להרגיש שגם אתה פגום, ונותן להם לכאורה את הפגם הכי חשוב שיש לאדם. את האיבר המיני, את הסוד הכי גדול, את הברית מול אלוהים. זה עושה אותך יותר נגיש".

גם עופר פיפר (40) סטנדאפיסט קבוע בסטנדאפ-פקטורי, הבחין בתופעה ומודה שהוא נכלל במצטרפים לגל. אלא שלטענתו, לא מדובר בטרנד כי אם שינוי עמוק, מהותי, בעולם הסטנדאפ. "בשנות ה-80 היה את הסטנדאפיסט שהוא המלך על הבמה, נמצא בשליטה מלאה, ואז ההומור הוא פחות עצמי ויותר על אחרים. היום זה הולך על מקום אחר. גם ככה אתה בשליטה על הבמה, והדרך היחידה להקל על המתח הזה היא להקטין את עצמך. לעשות משהו שהוא כאילו הפוך על הפוך מהדמות שלך. הקהל עף על זה, הרי הוא בלחץ שכל רגע הבן זונה הזה ירד עליו. איך אפשר ליהנות ככה ולצחוק? ברגע שהסטנדאפיסט צוחק על עצמו בצורה הכי קיצונית שיש, הקהל נרגע".

אתה חושב, אם ככה, שהומור זין קטן יותר מצחיק כשהוא יוצא מפה של גבר מרשים ודומיננטי?
"חד משמעית, כן. כשאלפא-מייל חושף שהזין שלו קטן, הדיסוננס מצחיק. קומדיה הרי עובדת על הפתעות. פתאום הפתעת אותם ממקום כל כך עמוק שהם מיד אוהבים אותך".

בדומה לצברי, גם פיפר מדבר על בדיחות פין כחילול קודש הקודשים. "היחס של גבר לפין שלו הוא תמיד מורכב", מספר פיפר. "אנחנו מפרידים אותו מעצמנו, מדברים עליו בגוף שלישי. הוא חלק מאיתנו וגם לא. למשל, תמיד כשאני מקטר, אמא שלי אומרת 'העיקר הבריאות', וזה מעצבן אותי. אבל אז שמעתי על בעיה רפואית שנקראת מיקרו-פינס, ועכשיו אני מבין".

מהדברים של פיפר וצברי עולה שהקטנת הפין נולדת דווקא מתוך תחושת ביטחון עצמי וכוח, ונכונות לצבוע את הכוח הזה בצבעים רכים יותר על מנת לרכך את הקהל. ד"ר עופר נורדהיימר נור, היסטוריון ומרצה בנושא גבריות, מציג זווית שונה לחלוטין. "כמו שאני רואה את זה, רוב הגברים נמצאים במשבר גבריות. זה לא קשור לתקופה, אגב, אנחנו תמיד במשבר גבריות ולכל תקופה יש את משבר הגבריות שלה. יש גם גברים נינוחים, אבל מי שצוחק על הפין שלו לא שייך אליהם. גודל הפין לא מעסיק גבר נינוח. בדיחות על איבר מין קטן מעידות על שריטת גבריות עמוקה. גברים, בכלל, הם צרה גדולה. מלחמות, אונס, אלימות – הכל מגיע מהם. בסטנדאפ, אפשר סוף סוף קצת לצחוק על הדפיקויות ולהקליל אותן. בגלל זה לדעתי עולם הסטנדאפ גברי כל כך, הוא צמח ממשבר גבריות".

האלפא של גברי הבטא. לואי סיקיי (צילום: Getty Images)
האלפא של גברי הבטא. לואי סיקיי (צילום: Getty Images)

אז בבסיס ההלקאה העצמית יש מצוקה אמיתית, לדעתך? זה לא רק לשם הבדיחה? כל כך הרבה סטנדאפיסטים יורדים על הזין שלהם שקשה להאמין שכולם באמת סובלים מאיבר מין קטן.

"נתחיל מזה שלכל הגברים בעולם יש מכונה משותף, והוא שהם צריכים להוכיח את הגבריות שלהם. הם צריכים לעבור איזשהו מאמץ, בוחני אומץ לב וטקסי התבגרות על מנת לזכות בתואר. יש חברות שבהן שולחים אותן לג'ונגל לצוד חיות, ורק אחרי שהם יוצאים, חוזרים, עוברים דרך טבעת אש – הם גברים. אבל דברים גם משתנים עם הזמן. למשל, אם פעם מישהו היה מערער על גבריות של האחר, השני היה הורג אותו מכות, וכך מוכיח את הגבריות שלו. היום, התגובה שנחשבת גברית מבחינת המעורער תהיה להתעלם. אז להעז לצחוק על הזין של עצמך, זה חתיכת מבחן גבריות".

לפני 20, 30, 40 שנה, סטנדאפיסט לא היה מעלה על דעתו לטעון שיש לו זין קטן. מה מסביר את השינוי?

"קודם כל, זה דיון לא נאות בחברה מנומסת. זה לקיחת שבירת הטאבואים לאקסטרים, וככל שהזמן חולף, טאבואים הולכים ומתרחקים. למשל בספיישל האחרון של שאפל, הוא מדבר על פדופיליה, ואומר שבתור ילד הוא היה שמח לשכב עם מייקל ג'קסון. על ידי הבדיחות האלה הוא בעצם מקטין את עצמו, אמנם לא את הזין שלו, אבל מודה שהוא היה רוצה שיזיינו אותו. זו כביכול הקרבה של הגבריות, אבל בעצם המעשה שנחשב היום הכי גברי בעולם – להגיד את כל האמת בפרצוף. 'מה, אתם מזועזעים ממייקל ג'קסון? לא תאמינו, הוא אתמול מצץ לי!' אז מה הוא עשה מעצמו? הוא הכי גבר, הוא סיירת מטכ"ל של מה שאסור להגיד, הוא ילך הכי רחוק ואתם תראו את זה".

יכול להיות שעלייתו של לואי סי.קיי עודדה סטנדאפיסטים אחרים לחשוף את חולשת הפין הקטן? פתאום רואים סטנדאפיסט שמנמן, ג'ינג'י ולא נאה במיוחד שמדבר על כמה הוא לא מספק נשים וזה לא גורע מהגבריות שלו במילימטר.
"זה בטח סייע לכל מי שמרגיש דחוי, במובן התיכוניסטי של המילה. גם בחיים הבוגרים, תמיד יש את מלך הכיתה שהכי לא מגיע לו, אז הדחויים פונים להומור כדי להציג משהו שהם כן יכולים להצטיין בו ואולי פתאום כן יאהבו אותם. אבל הם לא יכולים לשכוח שהם באו מהשוליים, ומנכיחים את זה".

לעתים קרובות מתבדחי הזין הם גם שמנמנים, נמוכים או קרחים, או הכל ביחד. למה להיטפל דווקא לזין?
"מה זאת אומרת? זין הוא לא סתם איבר. זה שמדבר על הזין שלו מבנה את עצמו כהכי גבר, זה איבר יותר קדוש מהאפיפיור. הם מרוויחים מזה הכל, כי הם גם נחשפים ומקבלים אהדה, אבל גם יוצאים מזה גברים יותר. גם אומרים דרך זה 'אני אמן, לא באתי לפה כדי לזיין', וגם מזיינים. זה טראגי, הם חייבים לזיין, גם כן כדי להוכיח את עצמם. נורא נורא קשה לגברים לוותר על הוכחת הגבריות".

אז גברים אומרים שהזין שלהם קטן כדי לצאת גבריים יותר.
"אני משער. לא יודע, אולי יש להם פשוט זין קטן".