אישה בונה: למה יותר ויותר נשים מתמקדות בפיתוח שרירים?

"אני חולמת על שתי הפריכיות שמחכות לי בבית", מעיין אליאסי מתוודה בעיניים בורקות. "לפעמים, בשביל הטעם, אני מפוררת עליהן קצת סוכרזית". זה כמה חודשים שאליאסי, שחקנית תל אביבית בת 37, חווה תהפוכות בגוף ובנפש. ההכנה הקיצונית שהיא עוברת לקראת אליפות העולם בפיתוח גוף טבעי, שתתקיים בניו יורק בנובמבר הקרוב, כבר נותנת בה את אותותיה. עקב אימוני כושר אינטנסיביים של כשלוש שעות בכל יום והקפדה תזונתית מדויקת להחריד, פסק לאחרונה המחזור החודשי שלה. זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. נשמע כמו מחיר קצת מוגזם לשלם? ובכן, אליאסי רוצה שרירים, והיא לא היחידה.

השינוי קורה לאט ובהדרגה, אך מורגש גם בקרב מי שאינן באדי בילדריות מקצועיות: יותר ויותר נשים מתאמנות לא רק כדי לשרוף קלוריות. אל בהלת הקרוספיט של השנים האחרונות מצטרפים שלל אימונים הכוללים הרמת משקלים כבדים: נשים עובדות באופן ממוקד על פיתוח השרירים שלהן ורוצות להרגיש חזקות מאי פעם, כתוצאה הן גם מתרחקות מפס הייצור של אידאל היופי העכשווי.

"אישה היא מלכתחילה היצור הכי חזק שיש". מעיין אליאסי. צילום: איליה מלניקוב

כשאליאסי שומעת שיש דיבור על באדי בילדינג נשי כטרנד, היא מסבירה שהתחום אולי נתפס כחדש אבל לדעתה מדובר בחזרה למקורות, לצורה שבה נשים אמיתיות היו נראות לאורך ההיסטוריה. "זה נכון שיש גל של נשים ונערות שרוצות היום להתפתח גופנית ולהיות הלוחמות", היא אומרת, "אבל בעבר לא הייתה אופציה אחרת. אני חושבת על הסבתות שלי – בשביל לעשות את המסעות שלהן במדבר הן היו צריכות להיות פיזיות. אישה היא מלכתחילה היצור הכי חזק שיש".

גם בעולם תוספי התזונה מכירים במגמה. עידו רוזנגר, סמנכ"ל השיווק של ישראל בודי, מספר שאם בעבר נשים היו נכנסות לחנויות כדי לרכוש תוספי תזונה לחבר או לאח, היום הן ממש לא מתביישות לרכוש תוספים כאלה לעצמן. "זה כבר לא מביך או מוזר", הוא אומר, "אנחנו מלווים נשים לתחרויות החל משנת 2001, והתחום הזה חד משמעית עולה ומתפתח. לנשים יותר אכפת מהשרירים שלהן ולא רק מהרזון".

"זה נכון", אומרת אליאסי, שחוץ מלהחזיק בתואר מיס ביקיני לשנת 2018 היא גם מאמנת כושר בעצמה. "רוב המתאמנות שמגיעות אליי אומרות שמה שחשוב להן זה להיות חזקות, לא רק הנראות של השרירים. הן רוצות להצליח לעשות מתח נגיד, להניף ולהרים את עצמן. זה דבר שלא היה פעם".

"רוב המתאמנות שמגיעות אליי אומרות שמה שחשוב להן זה להיות חזקות, לא רק הנראות". צילום: איליה מלניקוב

לתחום פתיוח הגוף אליאסי הגיעה אחרי מערכת יחסים אלימה וטראומטית, אחריה עברה גם ניסיון אונס. "הייתי צריכה להחלים מהדבר הזה, והבאדי בילדינג נתן לי תחושת קיימות. זה לא בא ממקום של חיטוב, כי נראיתי טוב. אבל בתהליך הזה נפתחו לי דברים רגשית, הצלחתי להשתחרר ממקומות של חוסר בטחון. אני חושבת שמה שעובר דרך הגוף עובר יותר חזק דרך הלב, וגם המתאמנות והמתאמנים שלי נתקלים בחוויה הזאת בעצמם".

"אומרים עליי תראה אחי איזו גורילה"

דרור ברנע בת ה־27 היא הבחורה הזאת שאתם רואים בשדרה בטופ וטייץ, שותה שייק חלבון וחושפת זרועות מוצקות וקוביות בבטן שגברים ונשים כאחד היו רוצים לעצמם. במידה מסוימת היא מייצגת את הגרסה הסולידית והיומיומית יותר של השרירנות הנשית. ברנע היא סטודנטית לתכנות ומתחרה מתחילה בתחום הקרוספיט, שהשנה אף התחרתה לראשונה באליפות הארץ ("לא הגעתי להישגים מרשימים", היא מתנצלת). גם היא, כמו רבות מהנשים בתחום, מתנערת מהכינוי "באדי בילדרית" מתוך חוסר רצון להיות משויכת לסטריאוטיפ מיושן, אבל היא עדיין מקפידה על משטר אימונים נוקשה ודיאטה ספציפית – שתיים מאבני היסוד לפיתוח גוף. אבן היסוד השלישית, למקרה שתהיתם, היא מחויבות מנטלית בלתי מבוטלת.

במקרה של ברנע, העיסוק בפיתוח הגוף התחיל דווקא מהרצון לרזות. עד לפני כמה שנים היא שקלה כ־20 ק"ג יותר ממשקלה היום ולא הצליחה להתמיד באף סוג של ספורט, עד שהיא גילתה את הקרוספיט, ומאז המטרות שלה השתנו לחלוטין. כיום היא מתאמנת שש פעמים בשבוע, שומרת על תפריט מאוזן ודואגת להישקל בכל יום. "לא הייתי רוצה להיות רזה, זה פחות יפה בעיניי. אני מעדיפה להיות חזקה ולא רוצה להיות מוגבלת במה אני יכולה או לא יכולה לעשות".

"אני מעדיפה להיות חזקה ולא רוצה להיות מוגבלת במה אני יכולה או לא יכולה לעשות". דרור ברנע. צילום: איליה מלניקוב

"לא מצאתי עדיין גבר שסבבה עם זה שאני עצומה וגדולה אבל גם רגישה ומורכבת"

אבל עם כל הכבוד ללייקים שהשתיים גורפות באינסטגרם, התגובות לשרירנות הנשית בחיים האמיתיים לא תמיד מפרגנות כל כך. אליאסי מספרת שהפידבק השלילי שקיבלה מהסביבה פגע במידה מסוימת בקריירת המשחק שלה. "פשוט הפסקתי לקבל אודישנים. מדי פעם היו צצים תפקידים, אבל רק שוטרת או ערבייה מתאבדת, כי עכשיו אני נראית קשוחה כזאת".

ברנע מזדהה גם היא. "יש אנשים שאומרים לי – לא מפריע לך שיש לך כתפיים כאלה? או בנים שאומרים עליי 'תראה אחי איזו גורילה'. אלה תגובות שמגיעות גם מגברים וגם מנשים, אגב".

שרירים על עקבים

בפעם הקודמת שבה הפסיק המחזור החודשי לאליאסי, היא הייתה צריכה להעלות כ־16 ק"ג במשקל הגוף כדי להחזירו, וההחלטה העלתה גם את מסת הגוף שלה באופן משמעותי. מבחינתה אין עוררין על העובדה שהיא גם נשית וגם חזקה כשהיא שוקלת יותר, אבל לא כולם מסכימים. "מצד אחד כנשים אסור להיות רולות. אם אישה עושה מסה, אומרים לה 'שמנמונת חמודונת, איזה סקסי לך ככה'. כשאיבדתי את הקוביות אנשים היו נוגעים לי בבטן ושואלים אם אני בהיריון, וכשאת מורידה את השומן אז את לא מספיק נשית. אבל מצד שני, יש גברים שמפנים לי מקום במכון ומעריכים אותי מקצועית, ואני מקבלת דריסת רגל בעולם שהוא לכאורה לא נשי בכלל".

כוח נשי, על אמת. מעיין אליאסי ודרור ברנע. צילום: איליה מלניקוב

"אידיאל היופי רודף אחרי משהו שלא קיים", פוסקת ברנע, "אני ממש לא חושבת שצריך להיות רזה בשביל להיות נשית, כי נשיות היא מה שאני משדרת וזה הביטחון העצמי שלי. התחלתי להרגיש יותר נשית דווקא אחרי השרירים, כי פשוט הרגשתי טוב עם מה שאני עושה".

בכל הנוגע לתחרויות עצמן, קיים שוני מהותי בז'אנרים בהם השתיים מתחרות ובאופן בו השתיים מיוצגות. בתחרויות הקרוספיט ברנע נבחנת על רמת הכושר הגופני שלה, הכוח, סבולת השריר, סבולת לב ריאה וכו', בשעה שאליאסי, המתחרה בפיתוח גוף, נדרשת לבצע את הפוזינג שלה על הבמה בביקיני, תכשיטים ונעלי עקב. גם כשאי אפשר לערער על מידת הכוח הפיזי שלה, היא מוכפפת לפרפורמנס ארכאי ספציפי, כולו על טוהרת המבט הגברי. "זו תחרות ספורט, לא תחרות יופי", היא מדגישה, "אז למה אני מחויבת לעלות לבמה עם עקבים וגבר לא? אין בזה באמת היגיון".

"למה אני מחויבת לעלות לבמה עם עקבים וגבר לא? אין בזה באמת היגיון". צילום: איליה מלניקוב

ואיך כל השרירים האלה עובדים בתוך זוגיות? שתיהן סטרייטיות ורווקות, אך מצהירות כי הן מעוניינות במערכת יחסים. ברנע אף מדגישה כי חשוב לה שהקשר יהיה עם אדם ספורטיבי. "בן הזוג הקודם שלי היה גם בקהילת הקרוספיט, אז היינו מתאמנים יחד. הייתה לנו כימיה ממש טובה והוא תמך בי בתחרות. אני לא אצא עם מישהו שלא מבין מה אני עושה".

עבור אליאסי, המתחרה הרצינית יותר מהשתיים, הדברים אינם פשוטים כל כך: "לא מצאתי עדיין גבר שסבבה עם זה שאני עצומה וגדולה אבל גם רגישה ומורכבת", היא מספרת. "אני בוכה מלא, אני היסטרית, אני אוכלת שוקולד במחזור, אבל אוהבת את הגוף החזק שלי. ולידיעת הגברים – הודעות באינסטגרם שמתייחסות רק לגוף שלי זה מה זה מוריד".