הגייז שרוצים להחזיר את ההומואים לשולי החברה

אירועי הגאווה הם אולי הסמל המובהק ביותר לחיבוק הדוב הבורגני שנגדו יוצא הפנזין ההומוסקסואלי שראה אור השבוע, “לוט". מאחורי הפנזין עומדים שאול סתר, תיאורטיקן ומרצה באוניברסיטת תל אביב, ויותם פלדמן, במאי דוקומנטרי ופעיל פוליטי. חוץ מסתר ופלדמן כותבים בגיליון הראשון עפרי אילני, יוסי ברטל ועוד. הפנזין מציג טקסטים פוליטיים, חברתיים, ספרותיים ומגדריים, שרובם רדיקליים מאוד. למשל, אפשר למצוא בו טקסט של ליאורה לופיאן, המגדירה את עצמה כ"אישה הומו".

“הפנזין הזה מנסה להציע חלופה לחנופה לסטרייטים ולניסיונות ההידמות אליהם", אומר פלדמן. “למנוע את ההשכחה של מסורת עתיקה ומפוארת של ברית בין ההומואים לביבים, לשולי החברה, לכל מה שבזוי. מבחינתי הכניעה של הומואים לנישואים זה שואה, ופונדקאות זה שואה יותר גדולה אפילו. כל הארגון של החברה דרך הקזת הדם בצבא, דרך השוק החופשי, דרך מנגוני ההולדה וההורשה – זה הכל היגיון סטרייטי, ואנחנו קוראים להומוסקסואליות שלא נכנעת למבנים האלה, הומוסקסואליות פרועה יותר, משונה יותר, בזויה יותר, חזקה יותר".

לא לאימוץ בידי החברה. שער הפנזין "לוט"

המילה “בזוי" חוזרת שוב ושוב במניפסט שכתבתם. יש בו אווירה כמעט סדו־מזוכיסטית.

“העוצמות של ההומוסקסואליות לא באות מתוך הולדה או ניסיון להגיע לראש הפירמידה בחברה. זו עוצמה שבאה מתוך המדוכא. כל הסנקציות שמאיימים בהן על סטרייטים – מעמד חברתי רעוע, בידוד, אלימות – זה משהו שהומואים חווים מעצם היותם. יש להם הכי פחות מה להפסיד".

אתם מדברים על הומואיות כעל מהות. זו לא בעצם הנצחה של אפליה כמצב “טבעי"?

“הנבדלות ההומואיות היא חלק מהעיקרון ההומואי הבסיסי ביותר. זה שקר שאפשר למחוק את הנבדלות במתן זכויות פוליטיות".

לשניהם חשוב להבהיר שהפנזין הוא לא להט"בי אלא הומוסקסואלי. “זה שלהט"ב הפכה להיות קטגוריית גג לכל הזהויות המיניות החריגות טשטש את ההבדלים ביניהן וזה רע", מסביר סתר, ופלדמן מוסיף: “אנחנו מעודדים לסביות להוציא פנזין משלהן, אנחנו לא יכולים להיות הנציגים שלהן".

"לוט", מחולק באוויטה, שפגט, חנות הספרים מגדלור, הנסיך הקטן ועוד. או דרך מייל למערכת: lotfanzine@gmail.com