בין הפסטה נאצי למלחמות הפסטה של בנצי ארבל, הגל האיטלקי שטף את העיר והציף אותה בכל כך הרבה רוטב. לרגל יום הפסטה הבינלאומי, שהוא סתם עוד הזדמנות לאכול פסטה טובה, מצאנו לכם את המקומות שמגישים את הפחמימות המנחמות הכי טובות בצלחת
השנים האחרונות הפכו את תל אביב לאיטליה הקטנה, לפחות בכל הנוגע לפסטות. הגל האיטלקי, שהגיע אחרי משבר בענף כפי שהיה צפוי (היי, מה יותר משתלם מקצת פחמימות, רוטב וגבינה?) החזיר את הפסטה לקדמת הבמה העירונית. להיטים כמו הפסטה נאצי, המקומות של בנצי ארבל וברי האוכל האיטלקי על דיזנגוף הפכו שוב את המנה לטרנדית, למרות שהיא מעולם לא הפסיקה להיות מנה ביתית מושלמת. אז איך המסעדות מתחרות בבית? עם שמות מפונפנים, חומרי גלם מתאמצים והמון פאסון ופרמז'ן. לרגל יום הפסטה הבינלאומי, הנה עשרה מקומות שיגישו לכם פסטה שגם האיטלקים יכבדו.
>> מי שקורא לנו בועה כנראה לא בילה מספיק זמן במסעדות של תל אביב
1. קלבריה
איך אפשר שלא להתחיל עם בנצי ארבל, השף שהחזיר לנו את המומנטום לאוכל האיטלקי עם מקומות כמו כפרה מיה ואחותה המחוספסת יותר קלבריה, שמתמקדת במטבח דרום איטלקי ומוציאה מנות פסטה שאתם לא רגילים להכין לבד בבית. הלוקיישן על פינת שדרות בן ציון מוסיף אווירה, ואם תצמצמו מספיק את העיניים אולי תרגישו בפיאצ'ה.
שדרות בן ציון 1, תל אביב
2. לאבה
השם המחייב של הפסטה נאצי היה מספיק כדי לקחת את ההצלחה של Tometomato ולשכלל אותה למזללת פסטות יציבה יותר, נגישה יותר ועם שעות פתיחה מסודרות יותר. כאן הניסיונות הקטנים הפכו להצלחות גדולות, ואם תצליחו לתפוס מקום גם תקבלו כמה ממנות הפסטה היותר מיוחדות בעיר. רק אל תצפו שמישהו יהיה אליכם נחמד. הם עסוקים עם השניצל שליד.
סמטת בית הבד 7, תל אביב
3. גווידו
עם כל הכבוד למקור האיטלקי, הפחמימות הנאות טיילו הרבה מעבר לארץ המגף וזכו להשפעות מכאן ועד אמריקה – שם המטבח האיטלו-אמריקאי כבר הכניס בה את הסליזיות המתבקשת, והפכה אותה לאייקון לא פחות מסרטי גנגסטרים. בגווידו לוקחים את השמנוניות של יורדי האיטלקים לאמריקה ומתרגמים לפסטות עם קציצות בשר ענקיות, או שניצל עוף עמוס ברוטב עגבניות וגבינת מוצרלה. טוני היה גאה.
שדרות בן גוריון 34, תל אביב
4. קוצ'ינה הס 4
של קוצ'ינה הס, הס 4 לוותיקים שבנינו, נובע מהפער בין רחוב אלנבי המג'ויף למפות הלבנות, לרומנטיקה ולמטבח איטלקי קלאסי בצורתו המזוקקת, בלי אף מילה על פיוז'ן. היצירות העדינות והמושלמות שמכינה כאן תמר כהן-צדק כבר מזמן הפכו למורשת תל אביבית, ואם חיפשתם מקום לדגום בו את הקלאס של הפסטה על פני הרחוב, אין טוב יותר מפה.
הס 4, תל אביב
5. פיפטי אנד וואן
הלהיט מנחלת בנימין בהובלתו של השף אופק גלעד לא בהכרח מנסה לחדש את תחום הפסטה, כמו שהוא פשוט עושה אותו טוב במיוחד. מנות מכבדות וטאצ'ים נאים דוגמת קרם פרש ואריסה לספגטי חמאת עגבניות, או צ'יפס ארטישוק ירושלמי בתוך הטורטליני פולנטה הופכים את הפינה הטרנדית הזו לשווה בדיקה גם מעבר לשעות העמוסות. עצה שלנו – גם בחצר החדשה והנאה של המקום מגישים פסטות שכאלו, רק האווירה מעט שקטה יותר.
נחלת בנימין 51, תל אביב
6. אמורה מיו
לפעמים בין כל השפים, השופוני והשום טוב להיזכר שפסטה היא, בסופו של דבר, מנה פשוטה ויומיומית. אוכל ביתי אמיתי. במסעדה הוותיקה הזו על אבן גבירול מגישים כבר 25 שנים פסטות טובות ופשוטות שמרגישות כמו בבית, אם בבית היתה לכם מאמא איטלקית. קלאסיקות איטלקיות, מבחר ענק, מפות משובצות באדום ולבן. פסטה כמו שפסטה אמורה להיות מוגשת. זה אמורה.
אבן גבירול 100, תל אביב
7. פופינה
שף אוראל קמחי לוקח את הפסטה הרחק מעבר לגבולות הגזרה, ויצר מנה בטעמים ים תיכוניים בשם טליוליני שרימפס – עם קרם פלפלים, גזע ברוקולי, קרם פרש, סלסת עלי גפן ואגוזי פקאן. הפסטה הדקיקה עוטפת את השרימפס המתוקים־עדינים ואת הרוטב, שמתמזגים בהרמוניה לביס לא מהעולם הזה. אל תגבילו את עצמכם לאיטליה, יש טעמים מכל העולם, וכולם נפגשים עם הפסטה.
אחד העם 3, תל אביב
8. פסאז'
בביסטרו החדש שנחת בצפון העיר מבית "רביבה וסיליה" תמצאו מנת פסטה שמצדיקה לבדה את הנסיעה מעבר לירקון, ואנחנו לא רוצים לשמוע אף אחד טוען שמק אנד צ'יז לא נחשב לפסטה, במיוחד אחרי שתטעמו את הגרסה הזו, שנקראת "מק אנד קומטה". היא בנויה על ריגטוני, פרמזן, מוצרלה והגבינה הקשה קומטה, שמוסיפה שיק צרפתי למנה הכל כך אמריקאית. מי אמר שקלאס לא אמור להשביע?
צה"ל 71, תל אביב
9. MI VA
בר האוכל הקז'ואלי שתפס את הקטע די מוקדם עם תחיית דיזנגוף משחק עם המטבח האיטלקי כמו יובנטוס בימיה הטובים. מנות פסטה טובות ויציבות שיצר השף שחר בן גלים באווירת רחוב לוהט, ופסטה ציידים אחת שמזמינה קרניבורים להתמודד איתה כראוי.
דיזינגוף 122, תל אביב
10. טרטוריה אונה
כשנפתח לראשונה המקום החדש של אנשי AKA, חברינו בנצי ארבל מיהר להאשים אותם בהעתקה, אבל אנחנו מרגישים שהשף איתי קושמרו אמנם לא המציא שום גלגל, אבל עשה גלגל ברמה מכבדת. אין פה הרבה הפתעות – ניוקי עננים, פטוצ'יני פונגי, ספגטי מיטבולז וקלאסיקות אחרות – אבל כולן נעשות ברמת דיוק ורצינות שלמדנו להעריך מהלהיט בנחלת בנימין. מה שכן, הפטוצ'יני לימונה היא עדיין יציאה מקורית שתמיד נשמח ממנה.
איינשטיין 69, תל אביב
