הפסטיבל הבינלאומי מספר 27 לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל אביב שנועד ליוני, נדחה עקב המלחמה עם איראן. אם לא יהיו הפתעות לא נעימות נוספות, הוא יתרחש בסינמטק תל אביב בין ה-20 ל-27 באוגוסט. לתחרות הישראלית התקבלו 26 סרטים מתשעה בתי ספר, וזאת הזדמנות לגלות את העתיד של הקולנוע הישראלי.

מסיבות ביטחוניות, טקס הפתיחה – שבשנים קודמות נערך בגן הפסגה ביפו – הוזז גם הוא לסינמטק. במהלך האירוע יוקרנו "כרמן" (על מטפלת פיליפינית וחתולה אבודה) של יהלי מעוז, שנוצר במסגרת פרויקט קצר על הדרך, ו"ציפיות" (על טרול רדוף) של אנימושה, במסגרת פרויקט קצר אנימציה. את הסרטים האלה עדיין לא ראיתי, אך משהקדמתי וצפיתי ברבים מהסרטים הישראלים בפסטיבל, אני שמחה להמליץ על שמונה שהרשימו אותי במיוחד. יש לציין שלצד פרס הסרט הטוב ביותר, השנה יוענק גם פרס "היוצר/ת המבטיח/ה ע"ש יהב וינר ז"ל", שנרצח ב-7 באוקטובר בכפר עזה. והנה הטריילר שרקחו לכבוד הפסטיבל:

1. סילא

רוח הנאוראליזם האיטלקי וסרטי האחים דארדן שורה על סרטה היפה, ולפרקים מלחיץ, של ביסאן טיבי, שסרטה התיעודי "רחוב אחד בסילוואן" התמודד בפסטיבל ירושלים השנה. "סילא" עוקב אחרי ילדה פלסטינית שנשלחה למכור ממתקים בכבישי ישראל כדי לפרנס את משפחתה. היא חייבת לעמוד במכסה יומית מסוימת כדי לרצות את הבוס הבלתי נראה עומאר, שאם לא כן לא תוכל לחזור הביתה.

"סילא" (צילום: פאדי קובטי)

הגשמת המטרה מתרחקת כשהילד יוסף (מוחמד ג'זאוי) פולש לטריטוריה של סילא (מרים מורה), אך כשותפים לגורל נוצרת ביניהם ברית רעועה. הסרט כתוב, מבוים, מצולם (על ידי פאדי קובטי) ומשוחק לעילא, והוא מכניס עולם ומלואו לתוך 22 דקות. אם עצרתם פעם לתהות מה הסיפור של הילדים הנודניקים שמנסים למכור לכם עטים או וופלים, "סילא" מספק תמונה קשה, מורכבת ומכמירת לב של ניצול.
בית ספר: בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב

2. בדיקת כשרות

סרטה של ריקי רוטר מספק הצצה לתוך התודעה של קהילה חרדית קיצונית מנקודת מבטה של נערה שתקנית (חן רוזלס), שנלקחת על ידי אביה האוהב (יגאל זקס) לבדיקה גניקולוגית חודרנית בבית חולים. החשיפה ההדרגתית של סיבת הבדיקה משחקת במיומנות עם הציפיות המוקדמות של הצופים, ומייצרת מהלך דרמטי אפקטיבי בתוך 16 דקות דחוסות. הצילום המשובח של רם שווקי, שמבודד את הנערה מסביבתה, תורם לאווירה.
בית ספר: מכללת מנשר לאמנות

"בדיקת כשרות" (צילום: רם שווקי)

3. היום זה היום

סרטו של רועי נגן מאמץ טכניקות של מותחן בלשי כדי לספר על מאבק גירושים אגרסיבי והשפעתו על הילד שבאמצע. עודד (נבו קמחי) לוקח את בנו ילי (רועי אחאבן) לתחנת משטרה כדי להתלונן על התעללות מצד האם. כבר מהתחלה ברור שעודד דורש מבנו לשקר לעובדת הסוציאלית (שירי נדב), וכשהוא נדרש להישאר בחוץ, הוא מנסה לשלוט בסצנה מרחוק באמצעות מניפולציה נסתרת. הסרט מצולם (על ידי לי-ים פולמן) מנקודת מבטו של האב, באופן שמעורר הזדהות דווקא עם הילד שנשמע בעיקר בפסקול.
בית ספר: בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה

"היום זה היום" (צילום: לי-ים פולמן)

4. איך לאהוב את אמא שלך ב-150 מילים (או פחות)

ניצן (נעמי אורן), חיילת בחופשה, מנסה לכתוב ברכת יום הולדת לאמה (אורנה כץ), שתהיה מעניינת לקריאה בציבור ותבוא מכל הלב. הבעיה היא שהלב שלה מצולק מזיכרונות של ריחוק אימהי. לאחותה (אלונה שאולוף) זה בא הרבה יותר קל כי היו להן יחסים חמים יותר. סרטה האינטימי של רוני יניב נחווה כמאוד אישי, וההפי אנד לכאורה הוא אירוני וצורב.
בית ספר: בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה

"איך לאהוב את אמא שלך ב-150 מילים (צילום: דור זיסו)

5. סבתא ואני

רבקה מיכאלי תרמה את קולה לסרט אנימציה בטכניקות משולבות (זה נראה כמו בובות ופלסטלינה). תומר (קולו של יוצר הסרט תומר שחם) מתגורר עם סבתו. השגרה הנינוחה, המלווה בקונצ'רטו הברנדנבורגי מספר 1 מאת בך, מופרת לפתע כשאפה של הסבתא נופל לתוך המחבת לצד הפנקייקס. סבתא מקבלת את התפרקותה ההדרגתית בשלוות נפש, אבל לתומר זה קשה. זה סרט סוריאליסטי, שנון ועגמומי על זקנה ועל תלות רגשית.
בית ספר: בית הספר לקולנוע וטלוויזיה ע"ש סטיב טיש, אוניברסיטת תל אביב

"סבתא ואני" (צילום: ערן בדש)

6. אנו מכריזים בזאת

בערב יום העצמאות, ג'וש (דן שקד), עולה חדש מארה"ב, לוקח את משפחתו לעשות מנגל ביער, וגם לישון באוהל על אדמת ארץ הקודש. ניסיונו להתחבר למסורת הישראלית המפוקפקת מוצף רגשות פטריוטיים (לבנו הוא קרא ישראל), אבל הקבב בפיתה לא יורד לו טוב בגרון (הוא מוסיף קטשופ).

"אנו מכריזים בזאת" (צילום: נתנאל פיש)

זאת רק הכנה לקושי האמיתי שמגיע באמצע הלילה – המפגש הלא מבוקש עם חבורת צעירים שחונים ליד ומשמיעים מוזיקה מזרחית בקולי קולות. ג'וש הולך לבקש שינמיכו, וזה מתפתח לקונפליקט חמום מוח בינו לבין אחד החוגגים (תומר קרקעי). שמואל אלמליח יצר דרמה קומית מוצלחת, שצוללת אל תוך השסע החברתי בישראל ואיכשהו יוצאת משם בשלום.
בית ספר: מעלה בית הספר לקולנוע ואמנויות

7. הפסקת קפה

שי קרמר ודור קפלן יצרו באנימציה מגזרי נייר סאטירה על תרבות הצריכה ועל ניצול כוח העבודה הזול בעולם השלישי. במהלך צילום פרסומת בחוות קפה, אחת הפועלות רואה משהו שהיא לא אמורה לראות, ובורחת על חייה. חמוש ברובה, הפרזנטור יוצא בעקבותיה, והסרט הופך למרדף עולמי סוריאליסטי ומדמם, המעוצב כסדרה של פרסומות למוצרים שונים. סצנת הסיום דוקרנית במיוחד. הסרט מוקרן במסגרת התחרות הבינלאומית.
בית ספר: המכללה האקדמית ספיר, ישראל

"הפסקת קפה" (צילום: דור קפלן)

8. שום דבר מיוחד

סרטה של אפרת ברגר נמשך רק 14 דקות, אך העבודה עליו נמשכה חמש שנים והוא מלא כל טוב. על בסיס ראיון שהבמאית ערכה עם מיילין מלניו על שגרת יומה המשמימה כמטפלת באישה זקנה, ועל חלומותיה לעתיד, היא יצרה סרט יפהפה, המשלב טכניקות שונות של צילום, אפקטים חזותיים ואנימציה. התוצאה מלנכולית, משעשעת ועתירת המצאות. הסרט (שעלה לגמר בתחרות אופיר) מוקרן בפסטיבל במסגרת תחרות הסרט העצמאי הקצר.

"שום דבר מיוחד" (צילום: טל ניניו)

>> הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים תל אביב, סינמטק תל אביב, 27.8-20.8.כל הפרטים והכרטיסים פה בקליקhttps://www.taufilmfest.com/

• המסך https://timeout.co.il/topic/%d7%98%d7%9c%d7%95%d7%95%d7%99%d7%96%d7%99%d7%94/
• פסטיבל סרטי סטודנטים https://timeout.co.il/topic/%d7%a4%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%91%d7%9c-%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99-%d7%a1%d7%98%d7%95%d7%93%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%9d/
• סרטים מומלצים https://timeout.co.il/topic/%d7%a1%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%9c%d7%a6%d7%99%d7%9d/