פסיכולוגיה של מנהיג

חוקרים פיתחו שיטה לבניית פרופילים פסיכולוגיים של מנהיגים פוליטיים

חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון שבנגב פיתחו שיטה חדשה לבניית פרופילים פסיכולוגיים על סמך ניתוח אוטומטי של טקסטים. שיטה זו עשויה לסייע למקבלי החלטות להבין את ההתנהגות הצפויה של מנהיגים יריבים ולתכנן אסטרטגיית הרתעה אפקטיבית יותר.

כך למשל, העימות שהיה לאחרונה מול חמאס התנהל מול מספר מצומצם של מנהיגים, כדוגמת חאלד משעל. עוד במהלך העימות הציע פרופ' יאיר נוימן מאוניברסיטת בן גוריון ש"אם נאפיין את משעל כבעל מאפייני אישיות פסיכופתית, הרי שנצפה לראות שהוא משדר תחושת 'כל יכול', שהוא חסר פחד, שהוא תופש אחרים (במיוחד את ישראל) כחלשים וכפגיעים, ושיחסיו סובבים סביב משחקים של 'צייד־ניצוד'. אדם כזה לא יושפע באופן משמעותי מפגיעה באזרחים חפים מפשע או מהרס תשתיות, משום שהוא חסר יכולת אמפתית. הוא יעסוק במניפולציות ובהונאה כדי להשיג את תחושת הרווח האישי שלו. במקרה כזה ניסיון להפגין אמפתיה, התגוננות או אמוציונליות הן אסטרטגיות שנועדו לכישלון מראש. תובנות אלו הן חשובות ביותר לגבי הבנת האישיות ותכנון מערכה נגדה". ואכן, עם סיום העימות אנו מכירים בכך שחאלד משעל היה האגוז הקשה שסירב להפסיק את העימות ולא נרתע מהמחיר הכבד ששילמה האוכלוסייה האזרחית בעזה.

בהקשר זה יש לציין שהיכולת להבין את תודעת היריב היא קלף חשוב בכל מאבק. במסגרת זו נבנים פרופילים פסיכולוגיים של מנהיגים ושל יריבים אסטרטגיים. באופן מסורתי התבצעה עבודה זו על ידי פסיכולוגים, תוך הישענות רבה על אינטואיציה. על פי פרופ' נוימן "פרופיל פסיכולוגי של מנהיג עירק לשעבר, סדאם חוסיין, נבנה על ידי סוכנות הביון האמריקאי, ה־CIA, בניסיון להסביר מדוע סדאם חוסיין צועד לקראת עימות עם המעצמה האמריקאית שוודאי שיפסיד מולה. הפרופיל שבנה ה־CIA הסביר לממשל בוש שמה שהם תופשים כחוסר רציונליות של סדאם חוסיין נובע מרציונליות מזרח תיכונית של 'שופוני'. דהיינו, כל עוד המנהיג אינו מוכרע סופית או מושפל בפומבי, כל התגרות שלו בארצות הברית, גם במחיר נזק קטסטרופלי ללוחמיו ולאזרחיו, תיתפש כניצחון וכסימן לגבריות. למסקנה זו לֶקח ברור גם על המאבק הנוכחי מול חמאס".

חאלד משעל (מקדימה). חסר פחד ותופש אחרים כחלשיםצילום: אימג'בנק
חאלד משעל (מקדימה). חסר פחד ותופש אחרים כחלשים
צילום: אימג'בנק

סמנטיקה

במחקר שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports, ובמאמר אחר שעתיד להתפרסם בכתב העת האמריקאי למודיעין (צבאי) American Journal of Intelligence החוקרים מציעים, כאמור, שיטה חדשה ופורצת דרך לבניית פרופילים פסיכולוגיים, שיטה הנתמכת על ניתוח טקסטים.

כיצד השיטה עובדת? היא מתבססת על מודלים וקטוריים של סמנטיקה. מודלים אלה מציעים פרשנות שלפיה משמעותה של מילה ניתנת לייצוג על ידי בדיקת המילים המופיעות איתה בהקשרים שונים. נניח שאנחנו רוצים להבין את משמעות המילה "חשדן" (Suspicious). אנו יכולים לעשות שימוש בקורפוסים עצומים של השפה ולבדוק אילו מילים מופיעות בסמיכות ל"חשדן". אם נעשה שימוש בקורפוס בשם COCA, הכולל 450 מיליון מילים בשפה האנגלית, ונבדוק איזה תארי שם (Adjectives) נמצאים בסמיכות למילה "חשדן", נמצא ששתי המילים השכיחות ביותר הן: "מפוחד" (Fearful) ו"מודאג" (Wary). מכאן שאדם חשדן ניתן לתיאור כמפוחד וכמודאג. נניח שהמילה "חשדן" מופיעה עם המילה "מפוחד" שבע פעמים ועם המילה "מודאג" ארבע פעמים. אנו יכולים לייצג את משמעות המילה "חשדן" כ"וקטור" בשני ממדים המיוצגים על ידי "מפוחד" ועל ידי "מודאג".

[interaction id="547f4fb6b44028867b2d6da0"]

במקרה זה משמעות המילה "חשדן" מיוצגת על ידי וקטור בשני ממדים, אך באמצעות השיטה אפשר לייצג את משמעותן של מילים גם בממד גבוה יותר. כדי לנתח אישיות, שבאה לידי ביטוי בטקסט מסוים, הציע פרופ' נוימן את השיטה הבאה: ראשית, בהסתמך על ידע של מומחים, נבנו וקטורים המייצגים טיפוסי אישיות שונים. אישיות מדוכאת, למשל, תיוצג באמצעות מילים כגון "עצוב", "חסר תקווה" ועוד. בשלב השני נעשית על ידי המחשב טרנספורמציה של הטקסט לווקטור ונבדק המרחק בין הווקטור של הטקסט לווקטור של כל אחד מטיפוסי האישיות: ככל שהווקטורים קרובים יותר אחד לשני, כך מיוצגת האישיות בטקסט בצורה חזקה יותר. שיטה זו נבדקה על מספר רב של מקרים וזכתה להצלחה. לדוגמה, כשנראה בטלוויזיה פעיל דעא"ש העורף את ראשיהם של עיתונאים מערביים, נטען שאותו טרוריסט, שכינויו "החיפושית השחורה", הוא למעשה אזרח בריטי ממוצא מצרי שהיה זמר ראפ מפורסם. כדי להבין את האיש עשה פרופ' נוימן שימוש בתוכנה המדוברת וניתח שניים משיריו המפורסמים. בשירים נמצאו רמות גבוהות במיוחד של אקסצנטריות (שתי סטיות תקן מעל לממוצע), חרדה, דיכאון, כעס, ועצבות. אף על פי שממדי אישיות אלה יכולים לאפיין את הז'אנר של שירי ראפ, הרי שבשילוב עם העובדות ש"החיפושית השחורה" הוא בנו של פעיל בכיר באל־קעידה, הוא מוסלמי שהיגר לאנגליה והוא עושה את דרכו לתורכיה, הידועה כמקום מפגש עם כוחות ג'יהאד, נדלקו אצל פרופ' נוימן נורות אזהרה. "שיטה זו ואחרות", מציין נוימן, "עשויות לסייע למקבלי החלטות לתכנן הרתעה אפקטיבית יותר, לשערך התנהגות צפויה של המנהיג ושל מעגל ההנהגה".