"מה שהכי מעניין אותי לצלם היום זה אנשים. אני אוהב לתעד את החיים"

מהי פריצת הדרך המקצועית שחווית בתחום הצילום, מאז תחילת דרכך כעוזר צלם ארמון המלך כילד בן 9 בעיראק?
"אני גאה מאוד בדרך שלי, שהיא לא קצרה בפני עצמה, כן? אבל מעבר להבאת הצילום בצבע לישראל, הדבר שאני הכי גאה בו הוא הפיתוח המהיר, מהיום להיום. מה שהיום נראה לכולם ברור וקל – לקבל תמונות אחרי עשר דקות – לא היה בעבר כשנאלצו לחכות כמעט שבוע לפיתוח. זה היה הישג ברמה בינלאומית באותן שנים, עד שהססמה 'מהיום להיום' כבר הפכה לסלנג".

מהו צילום עבורך? למה החלטת להפוך את העיסוק בצילום לקריירה? 
"צילום מבחינתי הוא הרבה מעבר לקריירה. זה לב, תפיסת עולם, מפעל חיים".

והרגעים הכי מרגשים שחווית בחנות הצילום הנוכחית והאגדית בדיזנגוף? 
"הרגעים הכי מרגשים במשך השנים הם ערבי הפתיחה של התערוכות בגלריה. אחד הזכורים לי ביותר היה פתיחת התערוכה 'לג'ונגל באהבה' שעבורה קיבלתי תעודה מנשיונל ג'יאוגרפיק. הפכתי את החנות כולה לג'ונגל של ממש, עם תפאורה, מוזיקה אפריקאית וצמחייה שכיסתה הכל. זה שיגע את תל אביב. בתערוכה הזאת הצגתי לראשונה בארץ שקופיות צבעוניות בגודל ענקי של צילומים נדירים מעומק הג'ונגל האפריקאי ומדבר סהרה".

מה שונה בין דיזנגוף של היום לזה של פעם, בשנים הראשונות של החנות? 
"פעם טיול ברחוב דיזנגוף היה בילוי בפני עצמו. אבל אני חושב שגם היום אי אפשר לפספס את הקהל הרב והפריחה המחודשת של הרחוב".

מה השתנה בתרבות הצילום, פיתוח התמונות והשאיפה לתעד את הרגע לתחושתך? 
"הצילום הפך הרבה יותר מהיר וזמין. אין ספק שחל שינוי מרגע שנכנס הצילום הדיגיטלי, אבל אני לא חושב שמצלמים פחות, אלא אפילו יותר. היום כולם מצלמים כל הזמן, בכל מקום ואני שמח לגלות לא מעט כישרונות חדשים".

יש לך תוכניות לתערוכה חדשה? אילו נושאים מעניינים אותך בתחום הצילומים בימים אלו? 
"בכל חודש אני עובד על תערוכת צילומים חדשה של אוהבי צילום בגלריה לאמנות שלי, אבל אם את מתכוונת לצילומים שלי, אז בהחלט, ואני אשמח להזמין אתכם כשאקבע את התאריך הסופי. מה שהכי מעניין אותי לצלם היום זה אנשים. אני אוהב לתעד את החיים".

מה הכי תל אביבי בעיניך?
"תנועה. כל הזמן יש כאן תנועה. זו העיר הכי חיה ותוססת בארץ".