אמרתם פריז - אמרתם שדרות ענק, אמרתם שבילי חצץ, ובעיקר אמרתם הרבה מאוד מסורת. אבל גם הבירה האירופאית, שאינה חובבת שינויים, הייתה מוכנה לעשות כמה ויתורים בשביל להקל על עומסי התנועה הכבדים - גם אם זה כרוך בשינוי גישה רדיקלי
כשמדברים על פריז, אף אחד בדרך כלל לא חושב "פתוחה לשינויים" – זו עיר עם תדמית גאה, מסורתית, חובקת את נהליה. לאף אחד גם לא עולים שטחים ירוקים – הדימוי הפופולרי של העיר כולו מורכב משדרות ענק, שבילי חצץ בפארקים וגגות אלכסוניים.אז אולי תופתעו לגלות שהבירה הצרפתית עומדת בחוד החנית כשזה מגיע לחזון סביבתי לחיים עירוניים. ראשת העיר אן הידלגו שמה מדיניות ירוקה בראש הקמפיינים שלה מאז שנבחרה לראשונה ב-2014. אבל בניגוד למנהיגים אחרים מסביב לעולם, היא גם מקיימת, לא רק מבטיחה.
קחו, לדוגמא, את הכבישים. אם הלכתם בפריז מתישהו בחמש השנים האחרונות, זה בוודאי הרגיש לכם כמו אתר בניה אחד ענק. קרוב ל-1500 ק"מ של נתיבי אופניים נסללו ברחבי העיר מאז שהידלגו נכנסה לתפקידה. כבישים מרכזיים, כולל הרציפים על גדות הסיין, נסגרו בפני רכבים לחלוטין. כיכרות עם שם עולמי – כמו כיכר מדלן וכיכר הבסטיליה – כבר עוצבו מחדש כך שיהיו יותר ידידותיות להולכי רגל. מ-2024, תיכנס כניסת רכבי דיזל לעיר; ב-2030, גם כניסת רכבים על דלק רגיל.
המהלכים האלו לא תמיד עברו חלק. נהגי מוניות ועוד חברים בלובי הנהגים קיימו הפגנות ענק נגד רבים מהשינויים של הידלגו. אבל העיר המשיכה בשלה, ואף ניצלה את העובדה שהרחובות היו מרוקנים בחלק גדול מהשנתיים האחרונות בשביל להוביל שינויים נוספים.למשל, בזמן הסגר הראשון ב-2020, העיר הפכה 65 ק"מ של כביש לנתיבי אופניים, שזכו כבר לשם "נתיבי קורונה", ואסרה על רכבים להכנס לרחוב ריבולי, שנמתח כל הדרך מהלובר ועד לכיכר הבסטיליה. היוזמות האלו אמורות להפוך קבועות, ורבעים 1-4 שבלב פריז – כ-7% מהעיר – יהפכו מחוסרי מכוניות כבר בשנה הבאה.