יום אחד תל אביב תאמץ את הפרייד צ'יקן המושלם. אבל לא היום

מזה כמה שנים שאני מרגיש שכריך עוף מטוגן הוא הלהיט הבא של תל אביב, כאילו בכל רגע הוא עוד רגע הופך לטרנד של הרגע, אבל תל אביב ככל הנראה לא מסכימה איתי. טרנדים באו וטרנדים הלכו (וואי זוכרים את השבוע של קערות פוקי?), אבל כריך העוף המטוגן טרם זכה ליומו הגדול. פה ושם ישנן מסעדות ספורות שנותנות כבוד לפרייד צ'יקן בין שתי חתיכות לחמניה (וראוי לציין את מנת הדירטי צ'יקן של הויטרינה), אבל במבט רחב אפשר להגיד שנתקענו עם השניצל הלבנטיני בעוד שבן דודו הפרייד צ'יקן האמריקאי מגיע מפעם לפעם לביקור.

וכך, בכל פעם שהדוד סם המטוגן מגיע לביקור, אני מוצא את עצמי נרגש לקראת המפגש, ובעיקר לקראת הביס הקראנצ'י הראשון. עכשיו יש סיבה מיוחדת להיות נרגש, כי כריך העוף המטוגן הגיע לאחת ההמבורגריות הטובות בעיר, גורמה 26. בית ההמבורגרים הצרפתי הצליח להתמקם די מהר בחלק העליון של רשימת ההמבורגרים התל אביבים שחייבים לטעום עם רשימה מרשימה של קציצות מצטיינות ותוספות יצירתיות, ככה שהציפייה שהם יפתיעו עם פרייד צ'יקן מיוחד בהחלט ניקרה בליבי ובטני.

על שקית הנייר של גורמה 26 מופיע הכיתוב ceci n'est pas une hamburger, כמחווה לציור הלא מקטרת של מגריט, רק שהפעם הוא צדק לגמרי – זה באמת לא היה המבורגר. בתוך השקית נחו להם כריך פרייד צ'יקן (עוף מטוגן במרינדת ריוויון עם פלפל קאיין, צ'דר אמריקאי, רוטב דבש-טבסקו וכרוב בחומץ בלחמניית בריוש, 55 ש"ח) לצד מנת נגיסי עוף בציפוי פנקו (35 ש"ח) וכמובן, צ'יפס בטטה (15 ש"ח) לצד מגוון רטבים שנעו בין מיונז שום ועד לרוטב גבינה כחולה.

הצצתי בכריך העוף המפתה שלבש רק לחמניית בריוש זוהרת, ועצרתי לרגע. היי, לא היו אמורות להיות כאן שתי חתיכות עוף? בדקתי שוב בתמונת הפייסבוק המפתה ששלחה אותי לוולט, וכן גם בתמונת המנה בוולט, ובשתיהן הופיעו בבירור שתי חתיכות עוף עצומות, בערך פי 1.5 מהלחמניה. הכריך שבידי, לעומת זאת, הורכב רק מחתיכת עוף אחת שלא פרצה מגבולות הלחמניה. אחרי שיחת טלפון זריזה ובדיעבד חביבה מדי למסעדה, גיליתי שהתמונה משקרת ושכריך הפרייד צ'יקן אכן מכיל רק חתיכה אחת.

תראו, אני לא באמת מצפה שמה שיגיע אלי יראה כמו בתמונה, אבל מקום מכובד כמו גורמה 26 לא צריך לזייף בתמונות ברמה כזו בוטה. צלמו מחדש, והפעם תוותרו על הצלם שאמר לכם "זה נראה קצת עייף, בואו תוסיפו עוד עוף". או שפשוט תוסיפו עוד עוף לכולם, כי בתכלס ברגע שנגסתי בכריך גיליתי שהחתיכה הבודדת שלי היתה בעובי של שניצל ממוצע, לא מעבר. מה קרה? לאן נעלם כל העוף? אולי זה בגלל שהזמנתי גם נגיסי עוף (הם היו מושלמים. גם הצ'יפס) חשבתם שאני לא צריך עוד?

הרי חלק מהעניין בכריכי העוף המטוגנים זה הנתח העבה, עסיסי כזה, שלנגוס בו מצליח לתת פייט לביס העמוס של בן דודו ההמבורגר. במקום זה קיבלתי גודל שניצל, הבן דוד האוסטרי. נו, אתם יודעים כבר מי היה אוסטרי. מה שכן, הטעם בהחלט היה במקום הנכון – העוף, שהונח מי יודע כמה זמן בריוויון, היה רך ומלא טעם, הבלילה שעטפה אותו טוגנה לשלמות והייתה מספיק עבה, צ'אנקית ומתובלת היטב. הצ'דר ריכך מעט את הפריכות ורוטב הדבש-טבסקו היה עדין מאוד, אבל נתן ספין קטן כל כמה ביסים. קשה לומר שהיתה שם חריפות, אבל בהחלט היה מלא טעם.

הפספוס היחיד, בתכלס, היה הכרוב, שהתחמם מהעוף שעליו ואיבד את משחק הטמפרטורות בין חם לקר שהוא בדרך כלל מציע במנות שכאלו (לרוב בפורמט קולסלואו, אבל גם הכרוב בחומץ היה מוצלח). אם רק המנה היתה בגודל שהובטח בתמונה, או לכל הפחות עם חתיכת בשר יותר משמעותית, היא היתה הרבה יותר מספקת.

המבורגר גורמה 26, מקווה ישראל 26, א'-ד' 11:00-0:00, ה'-ש' 11:00-1:00, 03-6005109