אלקטרה מנצלת את הבהלה מהקורונה בפרסומת דוחה במיוחד

כמו כולנו, גם הטלוויזיה קצת משתגעת בימים האחרונים. תוכניות חדשות עולות מהרגע להרגע, תוכניות ותיקות מתפוגגות מבלי משים (ביי "גב האומה", נעמת לנו מאוד) ומעגל החדשות הבלתי נגמר מציף אותנו מכל פינה. אבל בין הדיווחים על מספר החולים העדכני לזה שהמוסד הביא ציוד רפואי לא נכון (איזו מדינה שכונה), אפשר לראות מגוון רחב של מגישים, מנחים וטאלנטים מפצירים בנו במלוא הרצינות לשמור על עצמנו, להקשיב להוראות משרד הבריאות ולהישאר בבית. הם מרוויחים מזה רייטינג, אין ספק, אבל יש גם באמת תחושה של התגייסות לאומית ליצירת ערבות הדדית למען ההתבודדות. ואז הכל מתפורר ברגע שיוצאים להפסקת פרסומות קצרה, חמש דקות וחזרנו.

לקרוא לעולם הפרסום ציני יהיה אנדרסטייטמנט כמו לקרוא לקורונה מטרד. הרי ברור שהם צינים, זו העבודה שלהם. לכן היה צפוי שבימים האלה יצוצו פרסומות שרוכבות על גל הפאניקה כמו פטריות אחרי הגשם. זה בסדר, זה רק הגיוני. הרי כל המשק חושש ממיתון וזו זכותם המלאה של חברות ואנשי פרסום להוציא פרסומות מותאמות לאירועי היום, גם אם הם אירועים מלחיצים. אסתכן ואומר שיש אפילו אנשים שפרסומות כאלו, שלרוב מהדהדות מסר שמאלצי על אחדות ומשפחה ו"ננצח", ממש עושות להם טוב על הלב. זה גם בסדר גמור, לא צריך לחפש בכל דבר את הציניות.

הפרסומת של אלקטרה. ניסינו לשים את הציניות בצד

לקחו סרטון ויראלי שנוצר בצורה אורגנית, כי אנשים אוהבים מוזיקה, כי אנשים צריכים שחרור, כי אנשים במתח – והפכו אותו למופע נצלני שמסכן את תושבי שכונת פלורנטין בהידבקות, והכל בחסות של "לשמח" מזויף

אבל בתוך מקבץ הפרסומות של אתמול (רביעי) הסתתרה פרסומת אחת שהדיפה ריח מסריח במיוחד של ציניות. במזגני אלקטרה (יש דבר כזה פרסום רע, אז אנחנו שמחים לציין את השם) חשבו שזה הרגע הנכון לנסות להידבק לוויראליות של סרטוני השירה מהמרפסות באיטליה ויצאו לצלם פרסומת בכיכובם של נינט ואמיר דדון. עד כאן, ניחא, קצת רכיבה על טרנד, קצת קלישאות – לא משהו שלא ראינו בעבר. הבעיה החלה עם הבחירה לצלם את הפרסומת על גג דירה בלב פלורנטין ביום שני האחרון, פחות מ-48 שעות אחרי שמשרד הבריאות הוציא את ההנחיה על איסור התקהלות של יותר מעשרה אנשים. כן. הופעה של נינט ואמיר דדון, חינם, בימים בהם אין שום הופעה. ועוד בפלורנטין, מהגג, עם תאורה והגברה לרחוב.

ברור שהייתה התקהלות. עיתונאית כאן 11 צליל אברהם שראתה את ההתקהלות דיווחה על כמאה אנשים במקום, ומיותר לציין שאף אחד לא מתח ידיים לצדדים ומדד מרחק של שני מטר. בכתבה ששודרה בגיא פינס על צילומי הפרסומת היא מוסגרה כניסיון של אלקטרה "לשמח אנשים בתקופה הקשה ועל הדרך להפוך את זה לפרסומת", כדברי פינס. נינט קראה לזה "לעשות לימונדה מלימונים", אבל דווקא פה מסתתרת הציניות האמיתית.

אנחנו מבינים שביטלו לכם הופעות, אבל יש משהו שלא תעשו?

לקחו סרטון ויראלי שנוצר בצורה אורגנית, כי אנשים אוהבים מוזיקה, כי אנשים צריכים שחרור, כי אנשים במתח – והפכו אותו למופע נצלני שמסכן את תושבי שכונת פלורנטין בהידבקות, והכל בחסות של "לשמח" מזויף. הרשו לי להסתכן בספקולציה שאף אחד מהמשמחים – מנינט, דרך דדון וגיא זוארץ שסוגר את הפרסומת בנאום סטייל "אנחנו חזקים וכולנו ביחד" ועד לאחרון אנשי הצוות – לא בא לשמח את פלורנטין בחינם.

בתקופה הקרובה אתם תראו עוד כאלה. חברות מסחריות גדולות שידברו גדולות, שיבטיחו שהם איתנו, שהם אנחנו, שהם משפחה. אלקטרה רוצה להיכנס לכם לסלון, במיוחד בימי הבידוד. הם לא רוצים לעשות זאת כי הם רוצים לשמח אתכם, הם רוצים לעשות זאת כי הם רוצים את הכסף שלכם. זה לא משהו חדש, אחרי הכל זה המשחק הקפיטליסטי, אבל עדיף שנינט ודדון וזוארץ ואנשי אלקטרה לא יסכנו את הציבור עבור קידום המכירות שלהם, ואז עוד יטענו שהם רק רצו לתרום לקהילה. אם כבר משתינים לנו על הראש מהגג, שלפחות לא יגידו לנו שזה לימונדה.