לא כולל שירות: בפיצה לילה הכל נשאר במשפחה

שם: דניאל קנטור

בפלור: מלצרית ומנהלת תוכן

מאחורי הקלעים: כותבת ספר בנושא תרבויות אוכל בישראל

איך מגדירים משפחה? האם אלו האנשים שנולדתם וגדלתם איתם, או שמדובר בחברים שנשארו אתכם לאורך הדרך? מסעדות רבות אוהבות לאמץ מושגים מהעולם המשפחתי – לתת תחושה של בית, אווירה חמימה, שלעתים רבות מרגישה מאולצת. ביננו, אם המלצרים מקוששים טיפים והטבחים צועקים על מנהל הפלור רק כדי לשרוד את המשמרת, זו משפחה לא כל כך מתפקדת. לעומת זאת, יש מקומות בהם נרקמת תחושה משפחתית אמיתית ואחרת – משפחה חדשה.

פיצריית לילה קיימת רק מאז הקיץ האחרון, אבל מסתבר שהמשפחה המיוחדת שנוצרה שם התגבשה לא רק מאחורי הדלפק. "אני עובדת כאן חצי שנה, אבל עבדתי עם כל האנשים האלה לפני 8 שנים", מספרת דניאל קנטור, מלצרית שהחלה לעבוד כמנהלת התוכן של הפיצרייה הטרייה. "כולנו עבדנו בסניף הרצליה של טוני וספה, וכולנו מסצנת הפאנק. רובנו חברים טובים כבר שנים, וזה נותן וייב של משפחה. אנחנו עובדים ביחד, אבל גם שנים הולכים להופעות ויוצאים יחד".

פיצה לילה. צילום: יח"צ

החברות הקרובה בין הבעלים לטבחים והעובדים מוסיפה אלמנט שלא מוצאים ביתר המסעדות. "בגלל שזה מקום של חברים, מאוד חשוב לנו לתת את הכל למקום. אנחנו באמת רוצים שהמקום יצליח. ברוב המקומות זה 'כמה טיפים עשיתי, איך אני מצליחה', אבל כאן אני באמת מקבלת סיפוק כשמישהו אומר שזו הפיצה הכי טובה שהוא אכל. זה מקום שאני רוצה להיות בו ולדבר עם האנשים. זה לא 'היי מה קורה, אני יכולה לעזור?' מזויף שכזה. זה כבר אישי".

פיצה לילה. צילום: אנטולי מיכאלו

את מרגישה שהקרבה הזו עוזרת לך לתת שירות טוב יותר?

"בעיני זה מאוד חשוב להיות מעורב רגשית באוכל ולאהוב את מה שאתה מוכר. בתור מלצרית אני הכי מאושרת להמליץ לאנשים על דברים שאני מאה אחוז מאמינה בהם. כשאנשים שואלים אותי 'מה הכי טעים' ואני אומרת להם שהכל טעים, אני יודעת שזו קלישאה ושזה מעצבן לשמוע, אבל אני באמת מאמינה בזה. ואז כשמתחילים להיכנס לפרטים, אנחנו מוצאים את הפיצה המתאימה בשבילם".

דניאל קנטור מפיצה לילה. צילום: דין אהרוני