כמה יופי: גרסת הכיסוי שצריכה להפוך להמנון #MeToo

>> הפרויקט היפהפה "צו השעה", ביוזמת עו"ד ענבר נכט ובמימון קרן נכט למען המוזיקה הישראלית, ניתן להאזנה והורדה במלואו בכל הפלטפורמות. לכו על זה.

כבר הרבה זמן שיש לי תחושה של קשר קרוב לשיר "ואלס להגנת הצומח", לפחות מאז ששידרתי את השיר בתוכנית שלי בגלגלצ. זה היה באחת מהתוכניות שאותה הקדשתי לנשים במוזיקה. השמעתי את השיר וסיפרתי כל מיני עובדות מעניינות שגילית עליו ועל נעמי שמר שכתבה אותו.

שמר סיפרה שכתבה אותו ב-1967 על הטרדות מיניות בחברה הגברית-צבאית של אותה תקופה. היא סיפרה שמה שמעניין אותה בשיר זה החי ולא הצומח, שהיא דפדפה בעיתון והפתיעה אותה מודעה שמגינה על הפרחים בעוד אין מי שיגן על החיילות. נעמי שמר הקדימה את זמנה בהרבה מובנים, אבל השיר הזה היום רלוונטי מתמיד.

זו הסיבה שבגללה כש"צו השעה" פנו אלינו וביקשו שנבחר קלאסיקה ישראלית, השיר הזה מיד עלה לי בראש. ההזדמנות להקליט אותו עם כל הלהקה, במימון "צו השעה", נתן לנו את החופש לעוף מוזיקלית לכל כיוון שנחפוץ בו. הוספנו תיזמורים וכינורות וכל כך נהנינו מעצם ההתעסקות במלאכה שלנו שפשוט לא רצינו להפסיק לנגן.

ההזדמנות לספק ליצירה המוזיקלית פן חזותי נתנה לשיר עוד עומק ובוויזאליות של הקליפ יש לא פחות אומנות שהושקעה על ידי הבמאים המוכשרים אלמוג ואיתמר והרקדניות שהוסיפו כל כך הרבה רגש. כל זה יצר, בסופו של דבר, עיבוד מחודש לשיר שנמשך 7 דקות של יצירה וכיף. נהנינו מכל רגע.