במקום להמתין חודשים: קואפרטיב קהילתי מציע טיפולי נפש מוזלים

שבעה חברים ואנשי מקצוע הקימו באחרונה קואופרטיב קהילתי בתחומי בריאות הנפש לאחר שקצו בקטסטרופה הקיימת בתחום. יכול להיות שיש דבר יותר תל אביבי מזה, אבל לא מצאנו אותו עדיין. עיתוי ההקמה מעניין וחשוב גם הוא: במהלך ימי המגיפה ולאחריה עלה הביקוש לשירותי בריאות הנפש באופן חד.

כדי להבין את המשמעות של קליניקה קהילתית כזאת צריך לגייס לרגע את מכונת הזמן ולחזור שש שנים אחורה – לכניסתה לתוקף של רפורמת בריאות הנפש, הגדולה ביותר שבוצעה כאן מאז חוק ביטוח הבריאות הממלכתי 1994, שהסדיר את זכותנו לקבל שירותי בריאות, הגדרת הכלול בסל הבריאות והעברת האחריות של מרבית השירותים לקופות החולים. הרפורמה של 94 השאירה את שירותי בריאות הנפש בחוץ, עניין לא פעוט שרפורמת 2015 שהובלה על ידי סגן השר דאז יעקב ליצמן, התעתדה לתקן.

הרפורמה החדשה העבירה את האחריות הביטוחית על טיפולי הנפש ממשרד הבריאות לקופות החולים. מטרתה המוצהרת הייתה להנגיש את שירותי בריאות הנפש לציבור ולאחד את רפואות הנפש והגוף במקום אחד נגיש וזמין לכל אדם ואישה במדינה: דרך הקופות.

שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ. מבין הנושאים החשובים שיובאו לשולחנו

ובכן, אם בהנגשה התכוונו במשרד הבריאות לזמני המתנה של שישה עד 12 חודשים לקבלת תור ולהימנעות מקבלת טיפול מחשש לרישום בתיק הרפואי (כולן התנגדויות שעלו בקול רם לפני שבוצע המהלך והתקבלו בהתעלמות) – אז בהחלט אפשר להכריז שמדובר בהצלחה ענקית. בכל מדד אחר מדובר באחד הכישלונות הקולוסאלים והקריטיים של מערכת הבריאות והממשלה.

לדניאל מרקוביץ, עובד סוציאלי קליני שעובד בתחום בריאות הנפש בשירות הציבורי ולשישה מחבריו, נמאס מהתורים האינסופיים, מהזמן המועט המוקדש לכל מטופל ומכמות המפגשים המוגבלת שמעקרת את היכולת להעניק טיפול משמעותי. הם החליטו לפתוח קליניקה קהילתית שהפעם באמת תנגיש לציבור טיפולים נפשיים בעלות שניתן לעמוד בה.

"הכל התחיל כשחברים שלי היו זקוקים לטיפול ופשוט לא יכלו לעמוד במחירים של טיפול פסיכולוגי פרטי, שעומדים על 300-400 שקל לפגישה", אומר דניאל. "חברה פסיכולוגית ראתה אותי יום אחד ברחוב והעלתה את הרעיון של קליניקה קהילתית שבה ננגיש את עלות הטיפולים וגם את הגישה לטיפול עצמו. אחת הבעיות המשמעותיות ברפורמה היא עדיין הסטיגמה על טיפול נפשי, אנשים מפחדים מזה שיירשם להם בתיק הרפואי שהם פנו לטיפול פסיכולוגי, יש מקומות עבודה שדורשים תיק רפואי ואנשים פשוט נמנעים לקבל טיפול. אצלנו בקליניקה הטיפול פרטי, אבל המחירים דומים בהרבה לעלויות שהם ישלמו בקופות החולים ואנחנו גם לא מגבילים כמות טיפולים״.

אם פגישה אצל פסיכולוגית פרטית תעלה בממוצע 300-400 שקל לפגישה, ועלות פסיכולוגית באמצעות קופת החולים תעלה כ-142 שקל לטיפול – כך לפי נתוני משרד הבריאות, פגישה ב'איתקה – קואופרטיב מטפלים', הקליניקה שהקימו דניאל וחבריו, תעלה 200 שקלים לפגישה, עלות הקרובה בהרבה לזו שתקבלו בשירות הציבורי.

הקליניקה החדשה בשלבי הקמה. צילום: יובל רוזנר 

למה קואופרטיב ולא קליניקה פרטית?
"רצינו להקים מקום מפגש אמיתי לקהילה – גם עבורנו, המטפלים. להיות מטפל זה דבר מאוד בודד. אתה יושב לבד בקליניקה. רצינו פלטפורמה שתאפשר התייעצויות מקצועיות ולמידה משותפת. כשרק התחלנו לדבר על הקליניקה זה נראה כמו חלום למגירה שמפנטזים עליו. במשך כמעט שנה דיברנו על זה והרכבנו את הקבוצה שמונה כיום חמש נשים ושני גברים, פסיכולוגיות קליניות ועובדות סוציאליות קליניות. כולנו מגיעים מהשירות הציבורי, כולנו מתוסכלים מהמצב ומהמצוקה של המטופלים. מזה שאנשים פונים עם צורך דחוף ונאלצים להמתין שמונה חודשים לתור ואז גם מוגבלים במספר הטיפולים המסובסדים. הרי לוקח זמן לבנות אמון עם מטופל ולהגיע לנושאי הליבה ודווקא כשזה קורה הסבסוד נחתך ועלות הטיפול עולה. היה לנו חשוב גם ליצור מעטפת רב-סקטוריאלית, או בפשטות מגוון קולות טיפוליים, כל אחד מאתנו עובר התמחויות קליניות אחרות ואנחנו משלבים ידע ויכולות".

איך נראה התהליך אצלכם ולמה מטופל יכול לצפות?
"אם תרימו טלפון ננהל שיחה ראשונית וננסה להבין מה העדפות שלכם – מטפל גבר או מטפלת אישה? באיזה שעות אתם פנויים? אחר כך תגיעו ונבצע תהליך ראשוני של שיחה ורקע כללי. אם משום מה אין התאמה בינך לבין המטפלת אפשר לעבור למטפלת אחרת. זה אחד מיתרונות הקואופרטיב".

איך אתם מצליחים לתחזק קליניקה כזאת תוך כדי העבודה בשירות הציבורי?
"אנחנו לא מוותרים על השירות הציבורי כרגע ולא מוותרים על המטופלים שמחכים שם. אנחנו שבעה אנשים ונותנים מענה בקליניקה בבקרים שאנחנו לא עובדים בהם ואחרי הצהריים. הקליניקה נמצאת במרכז העיר ואנחנו מאמינים שיגיעו אליה אנשים אחרים, כאלו שלאו דווקא יגיעו לטיפול בשירות הציבורי".
לפרטים נוספים על הקליניקה: 'איתקה – קואפרטיב מטפלים'