קודי צ'סנאט כבר לא מוכן לומר אפילו את המילה "ביץ'"

קודי צ'סנאט הגיח לעולם ב־2002 עם אלבום בכורה כפול בשם "The Headphone Masterpiece", שהוקלט כולו בחדר השינה שלו. הרוטס, ענקי ההיפ הופ מפילדלפיה, התרשמו מהוורסטיליות של הסול, הפאנק והרוקנ'רול של צ'סנאט, מהסקסיות והגרוב מחד גיסא ומהרוחניות המפתיעה שלו מאידך גיסא, ופנו אליו עוד באותה שנה לשם הקלטת גרסה מחודשת לשיר שלו "The Seed". יחד הם הפכו אותו ללהיט ענקי. לא חלף זמן רב עד שצ'סנאט הפך לאחד השמות היותר גדולים בסול ובפאנק של התקופה. שנתיים לאחר מכן הוא השתתף בצד שמות כגון הפוג'יז ואריקה באדו בסרט המוזיקלי המדהים "מסיבת שכונה של דייב שאפל", אך ההצלחה הקצרה לא הניבה המשכיות ועבר לא פחות מעשור עד שצ'סנאט הוציא את אלבומו השני, "Landing on a Hundred". כפי שניכר באלבום מ־2012 , צ'סנאט עבר טרנספורמציה במהלך השנים שחלפו: מהליידיז־מן הפושטק שהיה, הוא הפך לאיש משפחה ואדם רוחני במיוחד.

למעשה הוא השתנה עד כדי כך שבריאיון טלפוני עמו, לקראת הגעתו להופעה ראשונה בישראל, אפשר היה לטעות ולחשוב שבצדו השני של הקו יושב בכלל איזה באבא מואר על פסגת הר. אף שבאלבום החדש שלו, "My Love Divine Degree" שיצא בתחילת השנה, צ'סנאט שר על דיכוי פוליטי ועל אלימות ברחובות, הוא נשמע בו אופטימי מאי פעם, וכל זה מגיע מגבר שחור שחי תחת שלטון טראמפ, כן?

"נכון, יש המון עצב וכאוס מסביב לאחרונה, אבל האופטימיות מגיעה מהאהבה שלי לחיי ומכל מה שאני מרגיש שעדיין אפשרי עבור האנושות", אומר צ'סנאט. "החוויה האישית שלי מאנשים שומרת על התקווה שלי חיה".

כשהוא נשאל למקורות ההשראה לכתיבת האלבום החדש, שנע בין הפוליטי לאישי ותמיד שומר על וייב רוחני, צ'סנאט מסביר שאצלו ההשראה נובעת מהתבוננות פנימית וחיצונית על הסביבה, בשילוב עם ערנות למה שקורה בעולם באותו הזמן. "גם הכותבים הגדולים שהיו פה לפניי הם השראה ענקית, במובן של היכולת ללכוד את הסביבה ואת עצמך לתוך שיר", הוא אומר. "לענקים כמו סטיבי וונדר ומרווין גיי תמיד הייתה היכולת לקחת מצבים חברתיים מורכבים ובזמנים קשים, ומבלי לרדד אותם לתרגם אותם לכדי שירים קומוניקטיביים מלאי שמחה ואהבה".

אם לשפוט על פי השירים משני האלבומים האחרונים, נדמה שלצ'סנאט רעיון די ברור בראש למה עושה אדם טוב יותר, לאב טוב יותר. "אתה יודע מה", הוא אומר, "גם אם זה כן נשמע קצת יומרני או כמו מישהו שבא לחנך, כל עוד הכנות בשיר עוברת אין לי בעיה אם זה". הוא לא נשמע טרחני או מטיפני כשהוא עושה את זה.

אם כך, האם אתה מרגיש בנוח לשיר היום שירים ישנים שלך כגון "Bitch, I’m Broke" הפאנקי אך מיזוגיני או את "Look Good in Leather", על כל הנרקיסיזם שלו?

"לא, הם כבר לא מתאימים לי היום, ואני מקבל בקשות לשירים האלה ספציפית. לפעמים אחרי הופעות באים אליי ואומרים 'וואו, אני ממש אוהב את הכיוון החדש שלך ואוהב את ההתפתחות שלך כאמן אבל ממש ציפיתי לכך שתבצע את 'I’m Broke' – הוא אומר ונמנע אקטיבית מהמילה "ביץ'" – ו'Look Good in Leather', אבל בתהליך הלימוד והגדילה הרוחנית שלי אני מבין שיש מילים שמבנות תקשורת חברתית שאני לא מעוניין להבנות".

למשל המילה ביץ'.

"כן, או כל אחת אחרת שנחשבת גסה ופוגענית. נעשיתי ער להשלכות של שימוש במילים והלכי רוח מסוימים, והמוזיקה שאני עושה צריכה לשקף את התהליך הרוחני שאני עובר, אחרת היא לא תהיה כנה".

במילות השיר "The Seed" הוא מתאר באופן גרפי למדי את השאיפה שלו להכניס להיריון נשים – ועוד מאחורי גבה של בת זוגו. "אפילו את השיר הזה, שהוא כנראה השיר הכי פופולרי שאי פעם כתבתי, אני לא מבצע יותר", הוא מצהיר נחרצות. "כל שיר שאני מחשיב להסחת דעת רוחנית הוא משהו שאמנע ממנו. כל שיר שנוגד את הלך הרוח שלי כיום".

אולי השורות האחרונות עלולות קצת לבאס, אבל יש לצ'סנאט מספיק חומרים עדכניים שיפצו על כך. האלבום החדש והשלישי שלו, לדוגמה, מאזן בין החיות וההפקה הזולה של הראשון לליטוש והתחכום של השני. "Africa the Future" יושב על מקצב אפרוביט עם אלמנטים היפ הופיים וב"Bullets in the Street" הפסיכדלי הוא מארח את רפאל סאדיק המצוין. הוא אפילו מפתיע עם סקא־פאנק בשיר המקפיץ "Make a Better Man". אז יודעים מה? כן, הוא השתנה מאוד מאז תחילת המילניום. ואם אתם לא השתניתם, אז למה לא, בעצם?

קודי צ'סנאט יופיע בבארבי, קיבוץ גלויות 25 תל אביב, שני (23.10) 20:30 , 145 ש"ח