קול מי, בייבי
ילדים בני מזל יזכו לפלוט את דייסתם או למרוח את עוגייתם על קולקציית בייבי דיור
כמו ענף הקוטור, גם אגף בגדי מעצבי העל לילדים מעלה שאלת מוסר דומה: האם בכלל הגיוני להוציא סכום שכזה על פריט לבוש? הקריטריונים הם כמובן לא זהים: פריטי האופנה העילית הרשמיים, אלו הנתפרים בהתאמה אישית ללקוחה בעבודת יד המתמשכת עשרות ואף מאות שעות, הם כמובן יקרים בהרבה מפריטי המעצבים המוכנים ללבישה לטף, אך מכיוון שבראשונים מדובר בפריטי נצח (פריטי קוטור רבים נתפרים עם הקצאת תפרים המאפשרת הרחבת ושינוי הגזרה במרוצת השנים) והאחרונים משמשים את הצומחים במהרה לפרק זמן מוגבל – נראה שההבדלים מתקזזים.
בין שמדובר בהוצאה הגיונית ובין שמושחתת, קשה להתכחש לקסם של קולקציית בגדי הילדים של בית דיור לעונת קיץ 2013. מעצבי הקו עשו עבודה מהימנה בפירוש האסתטיקה המודרנית שהכיר רף סימונס עם הצטרפותו למותג, בעיקר כשהדבר נוגע לקולקציית הבנות שעוקבת אחר אותם קודי לבוש אלגנטיים מתחכמים, עם שמלות פעמון מוקטנות במשחקי פסים ושקיפות באורגנזה או כאלו המשלבות סריג אלסטי בטקסטורה מדורגת מעל חצאית משי רכה.
בקרב הבנים בולטת ההקפדה על עבודת חייטות ראויה, שבוודאי הופכת לסבוכה פי כמה בקנה המידה הזעיר, שמנפיקה שורה של בלייזרים וחולצות אריג מרשימות. במכלול הסופי מצליח האוסף לענוד את תואר היוקרה בכבוד גם בממדיו הקטנטנים, ומציג מלאכת מחשבה הפוסלת כל סיכוי לכך שמדובר בשאריות בדים שנאספו מרצפת חדר הגזירה של הקולקציה הרשמית, כמו שנעשה במקרים רבים בקווי משנה מהסוג.
והנה מישהי שלגמרי תלביש את הזאטוטה שלה בקוטור (כפי שמעיד האינסטגרם שלה):
350-3699 ש"ח, להשיג בבוטיק מקסים ביי אניגמה, ה' באייר 70 תל אביב