לצאת מהארון בגיל 37, לעשן וויד ולהיפטר מהציניות. ריאיון עם יוצרת "סדר אותי"

השעה תמיד 4:20 איפשהו, בעיקר בסדרת הסטלנים האהובה "סדר אותי". בן סינקלייר הוא "הבחור" (the guy), שליח וויד חסר שם שיוצא למסעות ברחבי ניו יורק על אופניו ופוגש לקוחות מעניינים בסיטואציות על הרצף שבין הביזארי והיום יומי. העונה הרביעית, שעלתה החודש, נפתחת במהלך מטא. הפרק עוקב אחרי צוות "דיס אמריקן לייף", תוכנית רדיו אמריקאית ותיקה שמשודרת כבר משנת 1995, ומתמקדת גם היא בסיפורים אנושיים שאפשר ללמוד מהם משהו על החיים. הפרק מתמקד באחת מכותבות התוכנית, שבניסיון להגיע לפיץ' אותנטי שיעניין את הקהל, היא מביאה לא מעט חומרים מהחיים האישיים שלה ושל בן הזוג שלה, מבלי להתייעץ איתו לפני כן.

קטיה בליצ'פלד, שיצרה יחד עם סינקלייר את "סדר אותי" ("High Maintenance"), מכירה מקרוב את הטשטוש בין החיים הפרטיים ליצירה. בליצ'פלד וסינקלייר הנשואים החלו את התוכנית כסדרת וימאו עצמאית, ואחרי שש עונות שהפכו לקאלט נרכשו על ידי HBO. עם סיום צילומי העונה הראשונה של התוכנית, בגיל 37, יצאה בליצ'פלד מהארון כלסבית. הם התגרשו, והגירושים מצאו את עצמם באופן בלתי נמנע בתוך עלילת הסדרה. גיבור הסדרה נפרד מאשתו ג'וליה, שעברה לגור בסוף המסדרון עם בת הזוג החדשה שלה. בשיחה טלפונית עם בליצ'פלד מניו יורק לכבוד העונה החדשה, היא כנה ורגישה ממש כמו הסדרה שהיא כותבת.

קטיה בליצ'פלד ובן סינקלייר. טיפול בחשיפה זה ה-דבר (צילום: מייק קופולה/גטי אימג'ס)

"הדבר הכי גדול שאי פעם הגיע לסדרה מהחיים שלנו היה הגירושים", היא מסכימה. לתהליך הזה היא קראה פעם "טיפול בחשיפה": הצורך להיות יחד על הסט בצילומי העונה השנייה הכריח אותם להתעמת עם הגירושים בצורה אינטנסיבית, אבל איפשר להם להמשיך הלאה ולעבוד יחד. "בסדרה הבחור היה נשוי, התגרש, אבל האקסית שלו עדיין בחיים שלו. חלק מזה היה אמיתי וחלק פיקטיבי. אקסים שנשארים חברים, זה היה משהו מעניין להביא לסדרה מהחיים שלנו. לא היינו צריכים לעבוד קשה מדי על קו העלילה הזה. וזה גם יכול להיות תהליך מרפא בשביל הרבה אנשים".

האם זה היה מרפא בשבילך?
"אולי, אבל רק במובן שזה הרגיש שכל זה לא היה בשביל כלום!", היא צוחקת. "מה שבאמת עזר היה ללכת לטיפול. אמיתי".

בפרק השני בעונה החדשה, "טריק", אנחנו עוקבים אחר עלילותיו של אוון (אייברי מונסן) שמוכר לצופי הסדרה הוותיקים. אוון פוגש על סט צילומים את קים, שעובדת כמתאמת אינטימיות – תפקיד חדש בהוליווד פוסט metoo, שנועד לשמור על השחקניות בזמן צילומי סקס. בזמן דייט, אוון מספר לקים שהוא א־מיני. היא נבהלת בהתחלה, אבל הוא מסביר לה שהוא לא א-רומנטי, ומשרטט את התנאים למגע אפשרי מבחינתו. השיחה ביניהם מעניקה ייצוג לאחת האוכלוסיות שפחות מיוצגות בטלוויזיה, ומאירה זרקור על א-מיניות שלרוב אינה מדוברת במדיה. הטלוויזיה מעדיפה הרבה יותר להציג גייז, כיצורים היפר-מיניים כמובן, וקשה לחשוב על סדרה אחרת שיכולה הייתה לכלול את האוכלוסיה הזו בצורה טובה יותר, שאינה דידקטית אבל גם לא חנפנית.

"אנחנו חושבים כל הזמן על ייצוג, עכשיו הרבה יותר מבתחילת הסדרה. מעבר לבידור, יש הרבה חשיבות בזה עבור אנשים שלא מרגישים שרואים אותם"

"אנחנו חושבים כל הזמן על ייצוג, עכשיו הרבה יותר מבתחילת הסדרה", אומרת בליצ'פלד. "יש לנו מזל שחלק מהשחקנים שלנו ממש טובים ויכולנו להרחיב את הסיפורים שלהם. אלו הדברים הכי משמעותיים בשבילי. מעבר לבידור, יש הרבה חשיבות בזה עבור אנשים שלא מרגישים שרואים אותם. השמחה הכי גדולה שלי היא לקבל הודעות באינסטגרם מאנשים מרחבי העולם שאני לא מכירה וכנראה לעולם לא אפגוש, שאומרים לי תודה כי הם מרגישים שמישהו רואה אותם. הם רואים את החיים שלהם משתקפים בחזרה. בדיוק אתמול קיבלתי הודעה כזו ממישהו שאמר שהפרק נתן לו ביטחון ליזום שיחות על הגבולות שהוא רוצה שיהיו במערכות היחסים שלו".

הייצוג הרחב הוא רק חלק מהתפיסה ההומניסטית של הסדרה, שנודעת בעיקר במה שאין בה: ציניות. "סדר אותי" מלאה בחמלה ואמפתיה כלפי הדמויות שלה, פגומות או מוזרות ככל שיהיו.

האם היעדר הציניות מכוון?
"כן, כי אני כל כך צינית באופי שלי", צוחקת בליצ'פלד. "אני בהחלט צינית מדי, וחושבת שלהכל יש משמעות וכוונה נסתרת. בהמשך למה שאמרנו על ריפוי דרך הכתיבה, מה שמרפא בשבילי זה לזרוק עדשה אופטימית. כי אני צריכה לראות את זה".

"חשוב לנו ליצור משהו שנותן לאנשים תקווה" (מתוך "סדר אותי")

את רואה בזה אקט פוליטי? אקסטרה רגישות בעידן הפוליטיקלי קורקט?
"כן, הכל מרגיש פוליטי עכשיו. כרגע, באקלים הפוליטי הנוכחי ברחבי העולם, זה מרגיש חשוב ליצור משהו שנותן לאנשים תקווה. יש לנו מספיק דברים שעושים את ההפך, נכון? זה מרגיש נכון ונחוץ ליצור אמנות אמפתית שמביעה רגישות, ונמשיך לרצות לעשות את זה כמה שאפשר".

עוד לפני שהפכה לשואו ראנר בעצמה עם "סדר אותי", בליצ'פלד זכתה בפרס אמי על עבודת הליהוק שלה ב"רוק 30" האלמותית. כמלהקת, היא מספרת, היא למדה לעבוד עם מה שהשחקן מביא. "אנחנו מנסים ללהק אנשים שיעשו את מה שהם כבר עושים ממילא. אם השחקן מביא משהו, אנחנו לא נלך נגד זה ונרצה שיביא משהו אחר. אנחנו לא עושים טרנספורמציות קיצוניות". זו לא תגלית מפתיעה: בתחילת דרכה "סדר אותי" נודעה בכך שהסטים בה אמיתיים. כלומר, בליצ'פלד וסינקלייר צילמו את הדמויות עם הבאנגים שלהן בבתים אמיתיים של ניו יורקרים, במקום ליצור סביבה מלאכותית.

בואי ניגש כבר לשאלה החשובה ביותר: איזה וויד את אוהבת לעשן?
"אני אוהבת 'בלו דרים'. זה גורם לך להרגיש את כל מה שאת רוצה להרגיש כשאת מעשנת וויד: אנרגיה אבל גם רוגע, אופוריה. 'גירל סקאוט קוקיז' גורם לי לצחוק הרבה, ואני אוהבת לצחוק".

← "סדר אותי" משודרת ב־HOT HBO, ב־yes ובסלקום טיוי