הקיץ בא: 30 דברים שהפכו את החופש הגדול לזמן הכי כיפי בשנה

קיץ. העונה שבה עולות המעלות, המזגנים עובדים שעות נוספות, מזג האוויר מתחמם וגם מצב הרוח הממוצע. קיץ הוא מצב הצבירה האמיתי של מדינת ישראל – יהיו שיאמרו, המצב שבו היא נמצאת כל שנה, למעט הפסקות קצרות. לרגל פריצת העונה החמה אספנו את המאפיינים הכי בולטים של הקיץ הישראלי הנוסטלגי.

"חכם בשמש"

לפעמים האגודה למלחמה בסרטן הפיקה סרטונים יותר קלילים מהסטנדרט (אני עדיין לא סולח על הנחש המלחיץ ההוא). יוזמה שנוצרה מחיבור עם ערוץ הילדים והולידה שיר רוק קליט שהתאים לרוח התקופה, עם שם קליט ואפילו כמה מבצעים נהדרים – מאסף אמדורסקי, דרך דנה ברגר ועד מאור כהן. ובשנים המאוחרות יותר גם גור ואח, ומזווית אחרת (ושיר אחר) אבל אותו רעיון, גם פורטיס. ראש גדול.

מונדיאל 98

כל ארבע שנים הקיץ מביא איתו את משחקי הגביע העולמי, ולכל אחד יש את המונדיאל שבו התאהב לראשונה במשחק כדורגל. שלי היה קיץ 98, שפתח לכולנו שער עם נבחרות כמו הולנד הקלאסית, ברזיל הקצבית וצרפת שהניפה את התואר על אדמתה. ד"ש לזיזו, נתנגח אחר כך.

"הפוך"

סדרת ניינטיז אהובה, מעין קונטרה של קשת ל"פלורנטין" המצליחה של טלעד, על חבורה של צעירים תל אביבים (פורמט שדי נשחק באותן שנים) בכיכובם של שורת שחקנים צעירים, ביניהם דני שטג, אורנה פיטוסי, עינת ויצמן ונירו לוי במה שהיווה את הפריצה הגדולה עבורם. אבל בסוף, מה שנשאר זה הפתיח הבלתי נשכח של ירמי קפלן.

ליל אהבה בצמח

קיץ הוא תמיד זמן טוב להופעות גדולות מהחיים ופסטיבלים בלתי נשכחים. היו כל מיני ניסיונות (יהיו עוד כמה במצעד הזה), חלקם נגמרו רע מאוד (הם לא יהיו במצעד הזה), אבל יוזמה אחת מוצלחת נולדה ב-1978 באמפיתיאטרון צמח, על גדות הכנרת. הפסטיבל התקיים בכל שנה בט"ו באב אל תוך הלילה, והגיע לשיא בניינטיז כשהפך לבמה הגדולה של המוזיקה ישראלית.

אולימפיאדה

אוהדי ספורט, כידוע, חיים בלו"ז שונה משל בני אדם נורמלים. אז כל ארבע שנים יש מונדיאל, ושנתיים לאחר מכן מגיעה האולימפיאדה. אירוע הספורט הגדול מכולם, זה שמאחד את כל המקצועות ומשתלט לחלוטין על לוח הזמנים של הערוץ המשדר. שומר המסך המושלם לימים ולילות ארוכים של שיאים, ריגושים ומשה גרטל בבריכה.

שושה

לא יודע מה קיצי בה, היא אפילו לא נולדה בקיץ, אבל בישראל כך היה – ובכל זאת, עצם הווייתה של הזמרת הברזילאית הצעירה הוא הקיץ במיטבו. וזה כמובן כולל את הלהיט הגדול שלה, שהפך להמנון הקלאב מד וההפעלות בבריכה האולטימטיבי. אילה אילה אילה אייה, או או או. עדיפה הגרסה של ליעד מאיר.

"רואים 6/6"

עוד אחד מהמקרים שבהם יוזמה כמעט מקרית הופכת לקאלט. תכנית בקשות של הטלוויזיה החינוכית – כלומר, רצועה שבמהלכה התבקש הקהל לבחור באיזה סדרה הוא עומד לצפות – הפכה להיות תכנית אהובה של ממש. המקום שבו פרצו ארז טל ומרב מיכאלי (עוד לא ביחד), מירי נבו ואפילו זכו לחלטורות מצד מינה צמח. ימים יפים של סוף האייטיז.

היום שבו מתהפך השעון

כולנו זוכרים אותו, כי הוא נצחי כמו הנצח. היום הראשון של החופש הוא היום שבו השעון הביולוגי מתחרפן סופית – היום שבו אתה עובר מאדם מיושב ומתורבת ל"איש החופש", אותו אדם שהפך לחלוטין את מהות חייו. על משקל אסטבן חימנס, ישן ביום – ער בלילה. פרומו מבעית ליום ההפוך בעוד חודשיים, שבו תצטרך לחזור ולהיות בן אנוש מתפקד.

נסיעה לכנרת

הבילוי המועדף על כל צעיר בתקופה הנכונה. החוף של האגם הגווע היה (ונשאר) מוקד תיירות אטרקטיבי בעונה החמה, לפעמים גם היתה שם מוזיקה, בדרך כלל מגיטרה חלודה ואיזה דרבוקה. היום המוזיקה היחידה שמשמיעים היא בדרך כלל מסמארטפון. בתכלס, כל נערי הניינטיז איבדו את בתוליהם כאן. איכס, תנקו אחריכם.

"כדור פורח"

אחת מתכניות הדגל המיתולוגיות של ערוץ הילדים לאורך השנים שהגיעה כל שנה – כמעט כמו שעון – עם תחילת הקיץ. רצועת השידורים עם הפתיח המרגש של חמי רודנר לא קיימת היום, אבל החזיקה מעמד עשרות שנים והובילה שעות של רגעי כיף טלוויזיוניים.

שלל שרב – גידי גוב

אחד משירי הקיץ האולטימטיביים. שילוב מטורף בין טקסט חודר של מאיר אריאל, לחן מצמית של יהודה פוליקר וביצוע מפוצץ כריזמה של גידי גוב בשיאו. התמונה הסוריאליסטית של החוף נתקעת בראש, מצטרפת לגיטרות לוהטות ומספקות פסקול מושלם לעונה המהבילה של ישראל.

עיר הנוער

יוזמה תל אביבית שהחלה בשנות השישים, והפכה לקאלט לא קטן בעיר העברית הראשונה. אירוע תוצרת העירייה ש"נתנה את המפתחות לצעירים", ובכך הולידה לא מעט רגעים גדולים, כולל הפעם שבה תיסלם הודיעו על פירוק הלהקה מעל הבמה. מאז זה הפך ל"לילה הלבן", ומשם… אתם כבר יודעים מה קרה. נתראה בלילה הלבן הקרוב.

מסיבות נוער בג'י ספוט

כן, זה ביוגרפי, אבל מה יש לעשות – זה המקום שבו התגבש דור שלם של צעירים חובבי היפ-הופ, שנשאבו אל הלוקיישן הגרוע ביותר לעשות את זה. סביב ריח השתן של הפרויקט הכושל בכיכר אתרים צמחה יצירה, מעגלי פריסטייל, חברויות ומוזיקה – אז מה אם פה ושם שיכור הקיא עליך. הדאנס בר הקטן הפך למעיין נובע של תרבות היפ הופ שגידלה את השמות הכי גדולים בתחום, וגם כמה כשלונות מפוארים (איזה מזל שלא נשארתם לאופן מייק).

"היטמן"

מילה אחת שאומרת הכל. אוספי המוזיקה הניינטיזיים שיצאו כל שנה בקיץ, והיו הפסקול המושלם של העונה – עם הלהיטים הדביליים והקצביים מאירופה שכבשו את הרדיו. מי לא ישכח את הקיץ המיתולוגי של 1996 עם להיטים כמו "טיק טיק טאק", "קוקו ג'מבו" וכמובן "המקרנה"? האמת שרובנו היינו רוצים להדחיק, אבל לא ממש יכולים.

לינגו עם גיל אלון

עוד אחד מהמנהגים הביזאריים שהביא איתם הקיץ הישראלי. השעשועון הקטן של "טלעד", שנועד להרכיב מילים בעברית תוך כדי הגרלת כדורים, והפך לתכנית די מצליחה משום מה. לימים גם הגיע רימייק עם אסף אשתר, מה שרק הפך את הזיכרון הזה למוזר עוד יותר. הזהב! הזהב!

הקיץ בא – רונית ראסטה

להיט הקיץ המטמטם, בקטע טוב ורע, של רונית ראסטה הוא בהחלט רגע בלתי נשכח בתרבות. מאחורי פצצת הביילה פ'אנק הזו, שלגמרי הקדימה את זמנה, עומדים שני מוזיקאים מבריקים – קותימן ורונן סאבו, שיחד עם האטיטוד השמשי של רונית ראסטה יצרו להיט קיץ שלא יוצא מהראש כבר 15 שנה, לטוב ולרע.

שביתת מורים

פעם מישהו כתב שבישראל יש שלוש עונות: בחירות, מלחמה ושביתה. וכל פעם בסוף הקיץ (עוד לפני השיר של צביקה פיק), הגיעו הדיווחים במהדורות החדשות שבהם השדרים המעונבים הפכו שוב להורים נרגנים, שרק מתים להיפטר כבר מהילדים. ואנחנו, יושבים בשקט וממתינים בעיניים עצומות לכישלון השיחות המרתוניות בשש בבוקר. אין לימודים, אולה אולה.

עיר הבירה

פסטיבל קצר הימים שהיה נערך בגן צ'ארלס קלור, כלל גם הופעות (כולל במת היפ-הופ בלתי נשכחת) ובעיקר המון המון המון (המון) בירות במחירים זולים עד רמת השכרות העמוקה. גם לילדים שלא ממש ידעו אלכוהול מהו זו היתה הזדמנות נהדרת להתחבר וליהנות מהלחות המוגזמת בלילות הקיץ החמים. חוץ מזה, הילדים שבאמת רצו מצאו בירה. אולי טוב שהוא לא חוזר.

לעולם בעקבות השמש – שרי

שיר שאי אפשר לדמיין קיץ ישראלי בלעדיו. תמצית הקיץ והאהבה – מהטקסט של אהוד מנור ועד הביצוע המפעים של שרי. הבעיה היחידה היא שבמציאות של התחממות גלובלית, השמש היא לא משהו שכל כך הולכים בעקבותיה, אלא יותר בורחים ממנה. אבל למה להרוס שיר טוב עם עובדות?

עיר ערוץ הילדים

דיברנו כאן לא מעט על חשיבות ערוץ הילדים בהתפתחות של דור הניינטיז, ואי אפשר לשכוח את הרגע שבו ערוץ הילדים התיימר להגיע לרוב הערים המרכזיות של ישראל, לחגיגה שנתית שגרמה לך להרגיש מיוחד גם אם גרת ליד צומת ביל"ו.

"30 בצל"

תכנית הקיץ המיתולוגית של רשת גימל, בהנהגת יקיר אביב. יצירת הרדיו שהפכה ללהיט בקרב בני הנוער של שנות השמונים, ואפילו המקום שבו נולדה להקת "פנצ'ר" הקצת נשכחת. חלק משנים של הומור רדיופוני ישראלי דבילי (בקטע הכי טוב שאפשר), שנשאר על גלי האתר עד היום.

קלאב הוטל אילת

הצד השני של הכנרת, אם תרצו. העיר הדרומית היתה כל שנה מחוז חפצו של הציבור הישראלי, שחיפש מקום לחוות בו את הקיץ בדרך קצת יותר מתורבתת עאלק. עם המע"מ הנמוך והלחות הדלה, הגיע גם המלון המיתולוגי שהיה יעד מבוקש במיוחד כל שנה. אירוע שהתחיל בנסיעה ארוכה, נמשך בקילומטר ה-101 ונגמר בזה שאתה שומע מהסוויטה את המוזיקה המוגזמת מהבריכה ורוצה לדפוק לעצמך את הראש על הסלעים המזויפים.

שב"ק ס – בעטיפה של ממתק

אם מדברים על פסקול, צריך לדבר על אחד האלבומים הכי קיציים שיצאו כאן. אחרי הליכתם של חמי ומירו והגעתו של בחור חדש לשבק' – מנחה ערוץ הילדים והראפר המבריק נימינים. החיבור בין מוקי, נימי והלהקה שמאחוריהם יצר את האלבום הכי מוצלח של השב"ק, עם שורה של להיטי קיץ גדולים כמו "יהיה פיצוץ" וכמובן "תתקעו בחצוצרה". שמח פה הלילה.

כפר המוזיקה בניצנים

למשך כמה שנים זה היה האירוע שהצליח ללכד את רוח הנעורים של דור ילידי שנות ה-90. יוזמה מסחרית לחלוטין של "קוקה קולה" הביאה לעולם פסטיבל מוזיקה קיצי ויפה, שהפך עם שלם לאובססיבי במיוחד לאות ט'. זכור במיוחד בגלל החלק הבא בלקסיקון.

גמר כוכב נולד

אמנם נמשך רק עשור, אבל מנהג קיצי ידוע היה לסיים עם גמר תכנית הריאליטי המוזיקלית – שהחל עם נינט, והביא שורה של רגעי קאלט בלתי נשכחים. לימים הוא עזב את ניצנים, אבל המשיך להיות אירוע שתמיד חיכינו לו. עוד דרך שבה יואב צפיר עיצב את ילדותנו. רק תנו לנו לצעוק פעם אחת "ערב טוב ניצנים".

תנו צ'אנס לטראנס

רגע היסטורי שבו התרבות מנצחת, ונערך בכיכר רבין ב-2.7.98 כעצרת/מסיבה שמחתה על יחס הרשויות לקהילת הטראנס וסגירת מסיבות רבות. מדובר ברגע מפנה בקהילה, שהתאחדה ליצירת משהו גדול שהפך את אותו קיץ, וקיצים רבים אחריו, למלאים במה שדאז קראו לו אומצה אומצה.

קיץ על החוף

עוד אחת מהזיות הטלוויזיה שלא ברור איך נוצרו, אבל עובדה. מופע הטלוויזיה של "רשת" שהגיע לחופי הארץ, כלל שורה של משחקי חברה ודהירות על שור, אבל הפך ללהיט רייטינגי בימי הקיץ. זכור במיוחד בגלל עודד מנשה, שהיום פחות אומר להרים ידיים ויותר אומר שטויות מוחלטות.

גלשן – דני סנדרסון

המנון קיץ בלתי נשכח שנוצר ע"י אדם שמעולם לא היה בים. הניסיון הכי מוצלח לגעת במהות הביץ' בויז, עם שיר סרפינג קלאסי. הפך למורשת ידועה וגם לשיר שזכה להרבה פארודיות מכל מי שעשה משהו אי פעם על חוף.

מופע הארנבות של ד"ר קספר – הו הו

אם יש הגדרה למוזיקת קיץ מושלמת, זה כנראה האלבום הזה של להקת הרוק ההו כה ניינטיזית. "אחלום לנצח", "השיר שלי", "תראו אותי" ו"יותר מדי" – שורה של להיטי נצח שתמיד יתחברו לנו עם החוף. הלהקה בהנהגת שי להב ואורן ברזילי תמיד תיזכר כלהקה שהפכה את הקיץ לקצת יותר נסבל. גם היום, בספוטיפיי.

כוורת חוזרת

ואם כבר להקות ורוק, הקיץ הוא גם הזמן שבו הלהקה שלא הפסיקה להתאחד התאחדה. כוורת, כמובן, לא התאחדה בכל שנה, אבל בכל פעם שהיא עשתה זאת – כולל בפעם האחרונה והמרגשת – זה קרה כשהיה נורא חם. ואולי היה משהו סמלי בעובדה שכוורת בחרה דווקא בטיימינג הזה – זה הרגע שבו המוזיקה המושלמת של סנדרסון, גידי, יוני, אפרים, אלון, קלפטר ופוגי התחברה היטב לאקלים והזכירה לנו שיכול להיות כאן נחמד. אולי אפילו ממש נחמד.

>> השואו הכי טוב בעיר: 27 הופעות שצריך לראות בקיץ התל אביבי הזה