יש לא מעט סיפורים על תכניות טלוויזיה אמריקאיות ששודרו למשך עונה אחת בלבד, ועדיין הפכו לקאלט – תכניות מוערכות כמו "פריקים וגיקים", "פיירפליי", ו"אלה הם חיי". יש גם לא מעט סדרות אמריקאיות שבוטלו והוחזרו לחיים, דוגמאת "איש משפחה", "ורוניקה מארס" או "קומיוניטי". אבל מה עם סדרה ששידרה רק 13 פרקים לפני יותר מעשרים שנה, הפכה לקאלט בקרב המעטים שצפו בה, התגלגלה איכשהו לדור הטיק-טוק, שהפכו אותה לויראלית שוב, ועכשיו היא חוזרת לעונה שנייה? ובכן, זה נדיר. וזה בדיוק המקרה של "קלון היי" (תיכון משובט), סיטקום מצוייר על דמויות היסטוריות שהולכות לתיכון.

https://www.youtube.com/watch?v=ETyP-G73iZ0

ב-2002 צמד חברים הקולג' פיל לורד וכריסטופר מילר חברו ליוצר הטלוויזיה הצעיר ביל לורנס – שבדיוק זכה להצלחה קטנה עם העונה האשונה של הסיטקום שלו, "סקראבס" – כדי ליצור סדרה מצויירת עם הקונספט הפשוט הבא: מה עם סוכנות ממשלתית סודית הייתה מייצרת שיבוטים של דמויות היסטוריות מפורסמות, והשיבוטים האלה היו הולכים לתיכון באמריקה? כמובן שלינקולן יהיה הגיבור ה"אוקוורד", ז'אן ד'ארק תהיה הנערה הרגישה שאף אחד לא מבין, קליאופטרה וג'ון פ. קנדי יהיו מלכת ומלך הכיתה, ומהאטמה גנדי – נער המסיבות הפרוע! הסדרה המופרעת מצאה את מקומה בערוץ MTV, ול-13 פרקים בלבד היא הייתה אחד הדברים המצחיקים בטלוויזיה. פרודיה על סדרות נוער כמו "דוסון קריק" שהגישה בדיחות במהירות מסחררת, הופעות אורחות מכוכבי התקופה כמו ג'ק בלאק, מנדי מור וכל הקאסט של סקראבס, וגם עלילות על בואשים נקמניים, צימוקים שהופכים אותך למסטול ומרילין מנסון שר על פירמידת המזון (אוקי, זה ספציפית אולי התיישן פחות טוב).

הסדרה זכתה לאחוזי רייטינג רייטינג נמוכים וביקורות שליליות, אבל לאנשים כמוני, שמצאו את התכנית איכשהו (נגיד, כאשר שודר משום מה בישראל ב"ערוץ הילדים"), "קלון היי" הפכה לגביע הקדוש של תכניות שבוטלו מוקדם מדי. המעריצים שיננו את 13 הפרקים ששודרו, יצרו פאן-ארט של הסדרה וחלמו במשך שנים על עונה שנייה. לא שהיתה תקווה גדולה, כן? הרי היוצרים פיל לורד וכריס מילר עברו להצלחות ענק, כמו בימוי "סרט לגו" ו-"21 ג'אמפ סטריט", והפקת "ספיידרמן: ממד העכביש". ביל לורנס, בנתיים, כבר עבר ליצור סדרות דוגמאת "קוגר טאון" ו"טד לאסו". כן, הם זורקים מדי פעם איזה "איסטר אג" למעריצים (למשל פוסטר של התכנית ב"ממד העכביש"), אבל הם לא ירצו לחזור לזה. וגם אם כן, זה לא שיהיה לזה ביקוש יותר גדול משהיה.

אז זהו, שכן.לפני שנתיים-שלוש התחלתי לשים לב לתופעה משונה בטיקטוק – בין הריקודים ואתגרי הממתקים, התחילו להופיע סרטונים של "קלון היי". צעירים עשו ליפסינק לקטעים מהתוכנית, התחפשו לדמויות, והביעו דעות נחרצות על למה לינקולן הוא בעצם דושבאג וכמה חתיך קנדי. ולפתע: "קלון היי" נמצאת בזייטגייסט! ואני אמנם לא יכול להוכיח שזה הסיבה שהחליטו להחזיר את הסדרה לשידור לפתע, הפעם בגרסה מחודשת בשירות הסטרימינג "MAX", אבל זה בטח עזר.

https://www.youtube.com/watch?v=M84IlyH42Vo

למרות כל השנים האלה שחיכיתי לשובה של "קלון היי", חששתי מהריבוט הזה. הטריילר נראה לא משהו, עם הרבה דמויות חדשות ובדיחות על "תרבות הביטול", התגובות הראשוניות ממעריצים היו שליליות, והדמות האהובה גנדי נכתבה החוצה (יש להניח שבגלל מחאות ההמונים בהודו בזמן השידור המקורי של התכנית, שגם תרמו לביטולה). אבל ברגע ששמעתי שוב את צלילי הרוק האלטרנטיבי של שיר הנושא, ואת קולו הערב של הקריין מכריז על עוד "פרק מיוחד של קלון היי" – זה היה כמו לחזור לחבר ישן. הסדרה החדשה לא מושלמת, יש בה אולי דגש מוגבר על להיות פחות פוגענית, אבל היא עדיין מלאה בהומור נונסנס וצוות שחקנים מוכשר שכולל את וויל פורטה ("האיש האחרון בעולם"), קריסטה מילר ("שרינקינג"), ואיו אדיברי ("הדוב").

אפשר ללמוד לקח משונה מהסיפור של "קלון היי": לא לוותר על החלומות שלך. אם אתה והחבר שלך מהקולג' המצאתם רעיון מטופש על שיבוטים שהולכים לתיכון, או משהו אפילו יותר מוזר, תשמרו עליו. אולי יום אחד דור הזי, או איזה דור שיבוא אחר כך יגלה אותו ותוכלו ליצור עוד. וזה יעזור אם בין לבין תיצרו סרט אנימציה זוכה אוסקר או סדרת סטרימינג מצליחה בטירוף.

• המסך
• סדרות
• אנימציה
• טלוויזיה