קם על יוצרו

הכוכב האמיתי של "שר הטבעות" היה גולום, היצור הנאלח שאי אפשר היה שלא לחבב. אנדי סירקיס שגילם אותו חזר אלינו ב"ההוביט", אבל הפעם הוא לא הסתפק בלחישות מפחידות ותפס פיקוד גם על כסא הבמאי בכל פעם שפיטר ג'קסון לא היה בסביבה

אנדי סירקיס
אנדי סירקיס

אז אנדי, איך היה לחזור לגרב הגוף?

"זה היה נהדר. לא באמת הרגשתי שעזבתי את ניו זילנד, למעשה, ספרתי בראש ואני חושב שחגגתי שם שבעה ימי הולדת במהלך הצילומים של 'שר הטבעות' ושל 'קינג קונג' (שם שיחק בתפקיד קינג קונג – ת"ה), ועכשיו חזרתי בשביל הסרט הזה. זה מקום פנטסטי לעבוד בו, מקום שמאוד פשוט לעבוד בו כי הכל סובב סביב העבודה, והאווירה היא מאוד יצירתית וחופשית. באמת הרגשתי כמו במשפחה מורחבת. אני אדם של טבע, ולמי שאוהב רכיבה על אופני הרים וטיולים רגליים וכל זה, זה גן עדן. החיסרון היחיד עבורי היה שהפעם, בניגוד לפעמים האחרות, הייתי צריך לעזוב את משפחתי בגלל שבתי הבכורה לומדת בתיכון, אז הייתה הרבה תקשורת בסקייפ. אבל חוץ מזה, זו הייתה חוויה פשוט נפלאה, ואני לא מאמין שעברנו את כל זה שוב".

האם החלקת חזרה בקלות לתפקיד של גולום – לקול ולתנועות? אתה בטח עושה את הקול שלו במסיבות כבר עשור.

"כן, גולום מעולם לא עזב אותי. הוא תמיד ארב שם, ברקע. היו כל כך הרבה חיקויים ופארודיות ותוכניות 'סאטרדיי נייט לייב' עליו. היה מוזר לחזור לאתר הצילומים ולחיות אותו מחדש, ולא להרגיש שאני סתם עושה חיקוי של דמות שגילמתי לפני כל כך הרבה זמן. אבל הדבר הראשון שצילמנו ב'ההוביט' היה הסצינה בין בילבו לגולום שנקראת 'חידות באפלה'. זו הייתה דרכו הנהדרת של פיט להחזיר את הצוות לאווירה של הסרט. כל הצוות המקורי היה שם, למעשה, רק קצת יותר מבוגרים ויותר מידלדלים, ועם ילדים שתלויים להם על הגב. אבל זו הייתה סצינה טובה כדי ליישב אותנו, ולהכניס אותנו לפוקוס. זו סצינה ארוכה וגם סצינה מאוד משמעותית עבור גולום בהמשך, כי שם הוא מאבד את הדבר שהוא הכי אוהב, הדבר שהוא תאב לו, ומכור אליו. אחד הרגעים החשובים ביותר בסרט הוא הרגע שבו בילבו מחליט לא להרוג את גולום – הוא מרחם עליו, ומאפשר למסע להמשיך עד להרס הסופי של הטבעת. פיט (ג'קסון, הבמאי – ת"ה) צילם את זה כמו קטע בתיאטרון: שיחקנו מתחילת הסצינה ועד סופה, בכל טייק מחדש".

עשית דברים קצת משונים בפעם שעברה: הקוראים אולי מכירים את הסרט התיעודי שמתעד אותך מתגלגל בנהר בגרב גוף. האם היה משהו עד כדי כך מוזר גם הפעם?

"טוב, הטכנולוגיה של לכידת־תנועה (Performance Capture) התקדמה המון מאז. היא התפתחה דרך 'כוכב הקופים: המרד', ושם צילמנו את לכידת התנועה בדיוק באותו הזמן שצילמו את השחקנים הרגילים (סירקיס שיחק את סיזר הקוף – ת"ה). כששיחקתי את גולום בפעם הראשונה, צילמו אותי במצלמת 35 מ"מ, אבל אז הייתי צריך ללכת ולשחזר הכל על במה מיוחדת של לכידת־תנועה, לפעמים רק אחרי כמה חודשים, אז תמיד היה נתק מסוים בין הקטעים. זו דרך עבודה מורכבת. אבל הפעם כל לכידת־התנועה נעשתה באותו רגע, כך שפיט יכול היה להנחות את מרטין (פרימן, המגלם את בילבו באגינס – ת"ה) ואותי ביחד. כל רגע של מרטין משפיע על ההופעה שלי, ומוקלט, מצלמות לכידת־התנועה מצלמות אותי, והמצלמות הרגילות מצלמות את מרטין, אז אין נתק בינינו".

באופן טבעי יש לך חלק קטן יותר בסרט הזה, אבל העובדה שפיטר ג'קסון הציע לך את התפקיד של במאי יחידת הצילום השנייה (זו שמצלמת סצנות ללא השחקנים הראשיים וללא הבמאי הראשי) מראה אמון עצום במישהו שלא ממש ביים קודם לכן.

"פיט תמיד ידע, מאז ימי ה'טבעות', שרציתי לביים, וביימתי סרטים קצרים, פרוייקטים של משחקי מחשב, וקצת תיאטרון. במהלך השנתיים האחרונות הקמתי חברת לכידת תנועה שיושבת באילינג (אזור במערב לונדון – ת"ה), ופיתחנו פרוייקטים שאני אמור לביים. קיבלתי את הטלפון עם ההצעה להשתתף בסרט רק כארבעה שבועות לפני שהתחילו לצלם את השחקנים הראשיים. חשבתי שאסע רק לשבועיים־שלושה כדי להחיות את התפקיד של גולום, אבל פיט שאל אם אני רוצה לביים את היחידה השנייה. הוא אדם מאוד קשוב, והוא ידע שזה בדיוק הדבר הנכון עבורי, אז זה היה אימייל שהגיע בדיוק בזמן, אף על פי שהייתי צריך להרים את עצמי מהרצפה כי זה היה להתחיל ישר בליגה של הגדולים. לא הייתי מודאג, כי ידעתי שאני בידיים טובות מאוד. הוא אמר שהוא רוצה שאעשה בחירות נועזות. ביחידה השנייה בסרט בקנה מידה כזה, לא מדובר בצילומי השלמה פה ושם, אלא זה חלק גדול מהעבודה. הרבה מהמשימות הן לספק המשכיות לכל השחקנים שבאים מהיחידה הראשונה ליחידה השנייה כדי להמשיך את הסצינות שלהם, כך שכל העבודה שלי הוכתבה על ידי הנחיות של פיט. אבל זה כלל הכל: סצינות דרמטיות, קטעי קרב וצילומים אוויריים. צילמנו ביחידה השנייה במשך 200 יום. זה היה אתגר אדיר. זה לא הסרט העצמאי הקטן שחשבתי שאתחיל בו, אבל זה המסע שיצאתי אליו".