שישי חום: מה הסיפור עם הקאמבק של החשיש, בעצם?
המעשנים הותיקים זוכרים את התקופה (עד לפני בערך עשור) שכל מה שהיה אפשר להשיג לעשן בארץ היה חשיש. אחר כך הוויד חזר בענק ודחק את החשיש לשוליים, ובשנים האחרונות הם חיים יחדיו בהצלחה. האם מדובר בחומר ירוד, איך מפיקים אותו ואיך יודעים לזהות את האיכותי?
מידי פעם אנחנו רוצים לקחת הפסקה מהזהב הירוק ולטעום קצת מהזהב החום. עישון חשיש היה מאז ומעולם מקובל במדינת ישראל החמה והמדברית, שכן אנחנו בקרבת מדינות הייצור העילאי של החשיש, שגם, בהתאמה צורכות חשיש באחוזים גבוהים: מצרים ומרוקו. החשיש הוא בעצם תוצר אחר של צמח הקנאביס – ומייצרים אותו משרף הקנאביס שקיים בטריכומות הצמח, בתהליך שקצת מזכיר הפקת ריבה (למעשה, חשיש זו ריבת קנאביס שיובשה היטב). יש טוענים שמקור החשיש מגיע מהודו והתפשט לאסיה ומשם לאפריקה. ישנם זנים מאוד מסוימים של קנאביס מהם ניתן להפיק חשיש, אותם זנים מאופיינים בריבוי טריכומות שמפיקים יותר שרף. הפרדת הטריכומות מהצמח מתבצעת עם מסננת, וגם היום קיימים אנשים שתפקידם בחיים הוא לעבור בין שדות מריחואנה ולהפיק שרף.
אז איך מייצרים חשיש בעצם?
הגישה השמרנית מעדיפה לשפשף ולגלגל את הפרחים על מנת שהשרץ יצא, עד שמתקבלים גושי חשיש. מדובר בעבודה סיזיפית וקשה שכמעט ולא משתמשים בה כיום, אך היא הדרך האיכותית ביותר. קיימות עוד דרכים להפקת חשיש כמו מיצוי כימי באמצע ייבוש וסינון הקנאביס או לחץ וטמפרטורה גבוהים במיוחד. תהליכים אלו מהירים בהרבה, אבל גם פוגעים באיכות של החשיש שנוצר. אגב, אם קיים לכם מעט קיף בגריינדר (אבקה שמצטברת בתחתית הגריינדר) אפשר להוסיף אותה לקססה והוא יהיה שווה ערך לחשיש ביתי. עם זאת, אם בא לכם להשקיע, אפשר לרכוש מכשיר ייעודי שיהפוך את הקיף לחשיש תעשייתי באמצעות חום ודחיסה.
וכמה זה ממסטל?
חשיש איכותי הוא חומר עשיר בקנבינואידים וטרפנים. איכות החשיש תלויה בדרך ההפקה, זן הקנאביס והחומרים הנוספים. מה הם אותם חומרים? בשוק פרוץ כמו בכל שוק פרוץ, קיימת תופעה רחבה של ערבוב ודילול השרף בחומרים אחרים על מנת להפיק מאסה ענקית. לכן לא תמיד ניתן לדעת מה כמות החומרים הפעילים ואיכותו של החשיש שהגיע לידנו. סוגי החשיש הנפוצים ביותר בישראל הם החשיש הלבנוני, עם THC שנע בין 1% ל-4.5%. החשיש המרוקני, עם THC שמע בין 5% ל-12%, והחשיש ההודי שמנעד ה-THC שלו הכי רחב – בין 0.5% ל-16%. החשיש בעולם הוא חזק בהרבה ממה שקיים בארץ ונע בין THC של 5% עד 25% ובאזורים מסוימים בעולם קיים חשיש שמגיע עד ל-45% THC. חשיש יכול, כמובן, להיות גם מועבד לשמן חשיש ומכיל אחוזים מאוד גבוהים, ברמה בלתי נתפסת וקיצונית של בין 50% ל-80% THC. חם לנו רק מלחשוב על זה.
איך יודעים שהחשיש שקנינו הוא טוב?
- מבחן הבועות: לשרוף ולבדוק – אחת השיטות הידועות דוגלת בדרך הפשוטה. נסו להדליק בעדינות את הקצה של החומר באמצעות מצית ולבדוק את קצב הבעבוע. אם החשיש מבעבע בצורה אינטנסיבית, מדובר בחשיש איכותי. אם הבעבוע חלש עד כמעט לא קיים, זה סימן להחליף את הדילר.
- נראות והרגשה – חשיש איכותי הוא רך ודביק למגע. הצבעים ינועו בהדרגה מחום בהיר צהבהב לחום כהה עד כדי שחור, זה תלוי בעיקר בדרך הייצור והמדינה ממנה החומר הגיע. אם אתם נוגעים בחומר והוא נמעך בעדינות, מדובר בתוצרת טובה.